פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא בחצר שלי: במאבק במתנגדים להוסטלים משרד הרווחה נלחם בטחנות רוח

      שורת מאבקים נגד הוסטלים בשכונות מגורים בשנים האחרונות מעלה חשש שההסברה ומתן מידע לשכנים לא מועילים. בזכרון יעקב תושבים מוחים נגד שיכון מכורים לסמים לשעבר, בעוד שאחרים בטוחים שעם הזמן ילמדו לחיות עמם. משרד הרווחה: פרסמנו מכרז לקהילות שרוצות לקלוט הוסטלים

      לא בחצר שלי: במאבק במתנגדים להוסטלים משרד הרווחה נלחם בטחנות רוח
      עריכה: יאיר דניאל

      (בווידיאו: הפגנה בזכרון יעקב נגד הקמת הוסטל לנרקומנים, בחודש שעבר)

      כשבית משפט השלום בחדרה הורה בשבוע שעבר להאריך את צו המניעה הזמני להקמת הוסטל למכורים לסמים לשעבר בזכרון יעקב, הוא דן את התושבים לשבועות נוספים של מחלוקת ומאבק סביב סוגיה שמתעוררת, כך נראה, מדי שנה ברחבי המדינה.

      צו המניעה ניתן בשל חריגות בנייה שהתגלו במקום ואוסר על המשך עבודות להתאמת הבית לשיכון דיירי ההוסטל עד לקבלת החלטה אחרת. השופטת רקפת סגל מוהר ציינה בהחלטתה כי זו ניתנה "בלב כבד ובתחושות מעורבות". לדבריה, "שיקום נפגעי התמכרויות ואף עבריינים של ממש הינו שיקול המהווה נר לרגלי בשבתי כשופטת בתיקים פליליים הנדרשת לעניינם של אלה מדי יום כמעט".

      עדי גולדברג, ממובילי מחאת התושבים בזכרון יעקב נגד הקמת ההוסטל, מכנה את הארכת צו המניעה "לא סוף פסוק, אלא עוד שלב במאבק". הוא מוסיף כי בוועד הפעולה שהוקם נגד ההוסטל שמחים על החלטת השופטת אבל מתכננים צעדים נוספים, שעליהם סירב לפרט. גולדברג מוחה בעיקר על כך שהכוונה להקים הוסטל בבית פרטי בשכונה, לא רחוק מבית ספר יסודי, נעשתה ללא עדכון התושבים או המועצה המקומית.

      לקריאה נוספת:
      בעלת בית המריבה בזכרון יעקב תובעת: "לא הובהר שיאכלס נרקומנים"

      מפגש דיירים בזכרון יעקב בנושא הקמת הוסטל למכורים (ללא שם)
      מפגש דיירים בזכרון יעקב בנושא הקמת ההוסטל

      "זה נודע לגמרי במקרה", הוא מספר. "ב-25 במאי התחיל לזרום מידע בווטסאפ על בית שהושכר כהוסטל. הדבר הזה נודע דרך עובדת במחלקת הרווחה במושבה שראתה מודעת דרושים למקום". לדבריו, התושבים התחילו לברר מידע, בין היתר דרך המכרז שפרסם משרד הרווחה להקמת ההוסטל. אחרים ניסו לברר מי הם הדיירים המיועדים לגור במקום.

      "יצרנו קשר עם אנשי מקצוע כדי להבין על מה מדובר ובישיבת תושבים שערכנו הבנו את המשמעויות והחלטנו להקים ועד פעולה שיתאם את הפעולות בנושא הזה", הוא מספר. "ב-31 בחודש, שלחו ממשרד הרווחה נציגות כדי לתת מידע על ההוסטל. זה היה לבקשת התושבים והמועצה, אחרי שגילינו לגמרי במקרה את הדבר הזה. המועצה לא קיבלה בדל מידע".

      "בבסיס התנגדויות קיימים פחד, דעה קדומה או אינטרס כלכלי"

      במשרד הרווחה מכירים היטב את תופעת ה-NIMBY (Not In My Back Yard) - התנגדות תושבים להקמת הוסטלים או דירות בקרבת בתיהם. דוח של המשרד משנת 2012 מציין כי בבסיסה "קיימים פחדים, דעות קדומות ואינטרסים כלכליים" וכי ההתמודדות עמה "מחייבת שינוי עמדות ומצריכה פעילות הסברתית וחינוכית". בדוח מוזכר מקרה של הוסטל לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ברחובות שהעירייה ותושבי שכונת מרמורק נאבקו נגד הקמתו בשנת 2009. המקרה הגיע למועצה הארצית לתכנון ובנייה שקבעה כי התנגדות העירייה פסולה ומנעה את סגירת המקום.

      לדברי גולדברג, גם מאבק התושבים בזכרון יעקב זוכה לגיבוי מצד המועצה המקומית וכן לתמיכת תושבים משכונות נוספות. ראש המועצה זיו דשא אף צוטט בישיבה שהתקיימה בחודש מאי כשהוא מכנה את המהלך "מחטף של משרד הרווחה" ומבטיח "לפעול נגדו בכל הכלים שברשותינו".

      הוסטל למכורים לסמים בזכרון יעקב (מערכת וואלה! NEWS , יואב איתיאל)
      הבית בזכרון יעקב שמיועד לשמש הוסטל למכורים (צילום: יואב איתיאל)

      ההתגייסות של ראש המועצה לצד המתנגדים להוסטל אינה חריגה, אך לא תמיד גיבוי מהרשות המקומית מביא להכרעה. ב-2016 התנגד ראש עיריית חיפה יונה יהב לפתיחת בית קורת גג לבני נוער במרכז הכרמל. הקלטה של יהב שבה נשמע אומר כי הנערים יכולים "ללכת לקריית אתא" נחשפה בעיתון "הארץ" ומאבקו הגיע לכותרות. אלון ברמי, מנהל פיתוח משאבים וקשרי קהילה בעמותת "אותות", שנגדה יצא יהב, מספר כי היום פועלת כבר שנה וחצי קורת גג במרכז הכרמל, פחות מ-400 מטר בקו אווירי מהמבנה שראש העיר סירב לאפשר את כניסתם אליו.

      לדבריו, העמותה ביקשה אז להעביר את המסגרת שהיא מפעילה משכונת הדר הכרמל למיקום מרכזי יותר הנגיש בכל שעות היממה בתחבורה ציבורית, כדי לאפשר לבני נוער הזקוקים למחסה להגיע אליהם באופן עצמאי, גם באמצע הלילה. "היה לנו הסכם עם קרן רוטנברג למעבר למבנה שלהם בכרמל במיקום מאוד טוב", מוסיף ברמי. "התחלנו להתקדם ופתאום קיבלנו ברקס. הודיעו לנו שנעצר כל הקשר איתנו ושיש התנגדות של ראש העיר למהלך הזה".

      ברמי מספר על "משבר מאוד גדול" בעקבות עצירת ההליכים. "לא ויתרנו על רוטנברג אבל זה היה כבר ממש בעייתי. הם הודיעו לנו שלא יכולים להתקדם איתנו ושהם מצטערים. במקביל חיפשנו מבנים אחרים. הכתבות בתקשורת סך הכל סייעו כי היו המון אנשים טובים בכרמל שהזדהו איתנו וסייעו לנו ואמרו שהם מוכנים לעזור ורוצים לתמוך בנו. היו גם עסקים שרצו לעזור וגם עמותות אחרות שהתקשרו והציעו מבנים שהן משכירות בכל מיני מקומות. בסוף מצאנו בית פרטי במרכז הכרמל באותה שכונה שרצינו, באזור מצוין. השכנים בסך הכול קיבלו אותנו בצורה מאוד טובה".

      החלטת השופטת רקפת סגל מוהר לתת צו מניעה להקמת הוסטל בזכרון יעקב (ללא שם)
      "לב כבד ותחושות מעורבות". צילום החלטת שופטת בית משפט השלום בחדרה

      גולדברג מרבה לצטט מהמכרז סעיפים העוסקים בתכנון הוסטל נוסף בזכרון יעקב ושתי דירות לוויין. זאת, על אף שנכון לעכשיו מדובר אך ורק על הוסטל אחד שיפעל בבית שהושכר לצורך כך. לדבריו, אחרי המפגש עם נציגות המשרד חלק מהחששות של התושבים נענו. התשובות שסופקו להם היו לדבריו, "לפעמים ברורות ובחלק מהמקרים גם לאחר הפגישה לא קיבלנו תשובות". הוא מוסיף כי בשבועות האחרונים היו התושבים בקשר עם המשרד והפנו שאלות נוספות, שלא על כולן קיבלו מענה. לדבריו, הוא לא סומך על ההגדרות שמצוינות במכרז על אודות אופיים של הדיירים העתידיים במקום.

      לצד זאת הוא מדגיש, "המאבק שלנו הוא לא כלפי האנשים. אם היו משכנים אוכלוסיה שונה, למשל של בעלי מוגבלויות, לא הייתה קמה התנגדות. אני באופן אישי הייתי מתבייש להתנגד לדבר כזה". על הדיירים העתידים להיכנס להוסטל אומר גולדברג כי "מגיעה להם מסגרת שתטפל בהם ותשקם אותם אבל לא על חשבון אלף ילדים שהולכים למסגרות חינוכיות קרובות".

      "המתנגדים להוסטל הציגו שאלות שאי אפשר לצאת מהן"

      על פי נתוני משרד הרווחה, כ-180 אלף איש קיבלו ב-2016 שירותים במסגרות בקהילה. מתוך אלה, 14 אלף הוגדרו "אנשים על רצף השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים או עם התמכרות התנהגותית". 8,063 מתוכם היו מכורים לסמים, שטופלו ב-267 מסגרות שונות - 26 מהן היו מסגרות חוץ ביתיות דוגמת הוסטלים ודירות ברחבי הארץ, שבהן שולבו הדיירים בקהילה. על פי הגדרת המשרד מדובר במסגרות המנתקות בשלבים הראשונים את המטופל מסביבת מגוריו כדי שיוכל להתמודד בתנאי קהילה תומכת, לחשוף את קשייו ולהיות מודע לרקע להתמכרותו.

      בדוח של משרד הרווחה משנת 2012 שעסק בקביעת אמות מידה למיקום מסגרות טיפול ושיקום בקהילה הודגש כי "השתלבות בקהילה היא זכות בסיסית שאין עליה ערעור, של כל אדם המטופל על ידי המשרד. אולם ראוי שזכות זו תיושם באופן שיאפשר לא רק מגורים בקהילה אלא גם שילוב בה". בהמשך הדוח מוגדרת זכות זו כ"צורך בעל משמעות שיקומית וטיפולית" ומצוין כי קרבה לקהילה "משפרת את התנהגותו (של אדם עם צרכים מיוחדים, ע.י.), מחזקת את ביטחונו העצמי, מטיבה עם מצבו הנפשי ומעודדת אותו לאמץ דפוסי התנהגות המקובלים בסביבה".

      הוסטל למכורים לסמים בזכרון יעקב (מערכת וואלה! NEWS , יואב איתיאל)
      הבית בזכרון יעקב שמיועד לשמש הוסטל למכורים (צילום: יואב איתיאל)

      מול קולות המתנגדים בזכרון יעקב ישנם תושבים שמקבלים את ההוסטל ומוחים נגד ה"הפחדות" שהם מזהים מצד גולדברג ושותפיו למאבק. רוני גלבפיש היא אחת מהן. לדבריה, השאלות שהפנו המתנגדים למשרד הרווחה היו כאלו "שאי אפשר לצאת מהן". גלבפיש מספרת כי על אף שלא נכחה בעצמה במפגש עם נציגי הרווחה, מי שכן היו במקום סיפרו על אווירה דווקנית מצד המתנגדים שלא הגיעו להקשיב וכי מהר מאוד הידרדרה השיחה לצעקות ונפנופי ידיים.

      "הטענה המרכזית של מי שגרים פה היא שלא שיתפו אותם. אבל שיקום בקהילה מתקיים בתוך בתים. שוכרים בית ומשכנים בו דיירים, לא מקימים בתוכו מוסד", מוסיפה גלבפיש. "זה בית שאנשים הולכים לחיות בו. הם לא יהיו פה תקופה מסוימת לשיקום ואז יעזבו. מדובר על אנשים שאין להם אופק של חיים עצמאיים בכלל. אף אחד מהם. הם נועדו להזדקן בבית כזה. זה כמו בנאדם עם תסמונת דאון - כשהוא נכנס להוסטל אתה לא חושב שהוא ישתקם וייצא משם, הוא הולך להיות שם לנצח. עם האנשים האלה זה אותו דבר - הם היו דרי רחוב, עם עבר התמכרותי, והם לא הולכים להתאושש, הם לא ייצאו מזה".

      לדבריה, משרד הרווחה אינו מחויב על פי חוק לעדכן על אודות הקמת הוסטלים בבתים פרטיים. "למיטב הבנתי בהרבה מקומות משלמים על שכירות הרבה מעל מחיר השוק מפני שהאנשים שמשכירים את הבתים מבינים שיכנסו גם דיירים וגם עובדים וציוד רפואי ולכן מבקשים פיצוי כספי הולם", היא מוסיפה. "זה קרה גם כאן. שילמו כנראה פי שניים בערך ממחיר השוק של הבית וזה הפך להיות כלי בידיים של השכנים שממש עושים היסטריה מכך שאיזה יזם בונה עכשיו".

      "לא לנרקומנים!" בזכרון יעקב- מאות הורים בעיר מחו נגד התכניות להקמת הוסטל למכורים לסמים בשכונת "גבעת עדן" (אתר רשמי)
      הפגנת תושבים נגד הקמת ההוסטל בזכרון, בחודש שעבר

      בשבוע שעבר הגישה בעלת הבית המיועד להקמת ההוסטל תביעה נגד חברת "קידום פרויקטים שיקומיים" שזכתה במכרז. לדבריה, הסתירו ממנה מידע על אודות הדיירים המיועדים. בחברה דחו את טענותיה של בעלת הבית והוסיפו כי הגישה את התביעה בהשפעת המתנגדים להוסטל.

      גלבפיש מעריכה כי מתן מידע נוסף על אודות ההוסטל והדיירים לא יסייע לשכך את הפחד של התושבים. את זה ניתן לדבריה להשיג רק אחרי שיכנסו הדיירים ויחלוף זמן שבו התושבים יכירו אותם. אולם, כשהדיירים הגיעו לראות את הבית העתידי שלהם הגיעו כמה מהמתנגדים למחות מולם. "הגענו כמה חבר'ה להגיד שלום", היא מספרת על אותו יום. "לא עברו שלוש דקות מהרגע שהאוטובוס של הדיירים עצר בכניסה לבית והמתנגדים הגיעו עם מגפון והתחילו לצעוק".

      לדברי גלבפיש, מצבם של הדיירים המיועדים אינו טוב. "אלה בני 60 שנראים כמו בני 80 - עם פרוטזות ומקלות, בקושי הולכים. כולם גמולים מעל שנתיים. אנשים שאין להם חיים נורמטיביים כבר הרבה מאוד שנים", היא מוסיפה. "הם התקבלו לשיקום בתנאים הרבה יותר טובים מהמוסד שהם נמצאים בו והם פשוט בחרדה. גם בגלל שמזיזים אותם והם כל כך חלשים שכל תזוזה היא קשה, וגם בגלל שהם שמעו שהשכנים שונאים אותם. יש שם סבתות שמקוות שהנכדים יבואו לבקר אותן. איך שהמתנגדים מדברים עליהם אפשר לחשוב שפושטים להם על השכונה 30 גברים מסוקסים עם חבילות סמים".

      "השכן יצא עם צינור והשפריץ מים על הדיירים"

      ישנם מקרים שבהם שכן אחד יכול לחצות את הגבול. כך קרה לאחרונה במרכז תעסוקה לאנשים על הרצף האוטיסטי שמפעילה עמותת "בר דרור-בית אי"ל" בכפר יונה. אחד השכנים הטריד במשך תקופה את המגיעים למרכז הסמוך לביתו, צעק עליהם ואף השפריץ עליהם עם צינור. העמותה נאלצה לפנות לבית משפט וזה הוציא צו מניעת הטרדה מאיימת נגד השכן. בתחילת החודש הוא אף נעצר בגין הפרת הצו לאחר שהציב רמקול בחצר ביתו והשמיע מוזיקה רועשת כלפי מרכז התעסוקה ובשבוע שעבר אף הוגש נגדו כתב אישום. "מהרגע שנכנסנו למקום, עוד לפני שערכנו שיפוץ, הוא ניסה למנוע זאת מאיתנו ואמר 'לא יהיו פה מפגרים, לא יהיו פה אוטיסטים", מספר בעז לוי, מנהל העמותה.

      "אחרי שנכנסנו לבית הייתה פגישה עם השכן. דיברנו איתו ועשינו המון כדי ללכת לקראתו", מוסיף לוי. "למשל, לא תלינו רשת צל מהצד שלנו בגדר המשותפת כי הוא לא הסכים, השקענו אלפי שקלים בפתרון אחר רק כדי שהוא יהיה מרוצה. בחודשים שאחרי כן, מדי פעם הוא היה יוצא וצועק. השיא היה כשהוא יצא עם צינור מים והשפריץ על המועסקים במקום בזמן ההפסקה שלהם". בשלב זה פנו בעמותה לבית המשפט כדי להוציא את הצו. "מאז היה עוד ניסיון שלו לצעוק עלינו, אבל לא הזמנו את המשטרה", הוסיף לוי.

      לדבריו, היו מקרים בעבר שבהם העמותה, שמפעילה מסגרות שיקום בקהילה גם עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, נדרשה להגיע לבית המשפט העליון. "כשהקמנו בית בכפר סבא, ביקשנו הקלות בנייה. השכנים פנו לוועדת התכנון המקומית ואחרי זה למחוזית. משם זה התגלגל לבית המשפט המחוזי ולעליון, שם זרקו אותם מכל המדרגות כי החוק היה איתנו", הוא נזכר. "זה עיכב אותנו במשך שלוש שנים ובזמן הזה הדיירים גרו בבית שכור. גם שם, השכנים כעסו, אמרו שהם 'לא מוכנים שמפגרים יגורו במרכז העיר' והלכו לתקשורת למרות שהדגשנו שמדובר במצב זמני. כל זה בזמן שהדיירים, חלקם אנשים שקוראים עיתונים, חשופים לכל הדברים האלה".

      אולם, לוי שומר על אופטימיות ומדגיש כי לאחר המקרה בכפר יונה הביעו התושבים בעיר תמיכה בדיירי הבתים של העמותה. "אחרי שרואים אותנו, אנחנו אפילו נעשים חברים. אלה שהלכו נגדנו בעבר לעליון היום הם חברים שלנו". לדבריו, יש עדיין מקרים שבהם שכנים נטפלים לדיירים בבתים שמפעילה העמותה - ומנגד יש מי שמתנדבים ומבקרים, ואפילו מביאים אוכל בשבתות.

      גם גלבפיש מאמינה כי הפתרון למצב בזכרון יעקב יוכל להגיע אם בית המשפט יקבע שהתנגדות התושבים היא בגדר עתירת NIMBY, יאפשר לדיירים להיכנס להוסטל והשכנים ילמדו לחיות איתם. "לפעמים מתעללים בדיירים במשך שנה, שנתיים או ארבע", היא מוסיפה. "אבל, בסופו של דבר תמיד מתרגלים. האלטרנטיבה היא לשים את כל ההוסטלים רק בקרב אוכלוסיות מוחלשות".

      יואב איתיאל סייע בהכנת הכתבה.

      משרד הרווחה: סייענו למפעילי מסגרות בתמיכה, גישור ומימון שיפוצים

      במשרד הרווחה סירבו להתייחס לנושא ההוסטל בזכרון יעקב ומסרו כי "בין השנים 2017-2012 פתח המשרד כ-200 דירות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, 54 דירות לאנשים על רצף האוטיזם וכמאה דירות לאנשים עם נכויות פיזיות וחושיות, כולן צפויות לשמש בית לחיים עבור צעירים ובוגרים עם מוגבלות. זאת חרף העובדה שיותר ממחצית מהתכניות להקמתן נתקלו בהתנגדויות מסוגים שונים, אשר את רובן ניתן להכניס לקטגוריית NIMBY אשר באה לביטוי בדרכים שונות".

      בין הסיבות להתנגדות שציינו במשרד: התחמקות של בעלי דירות מהשכרת המבנים, העלאת שכר הדירה למחיר מופקע, התנגדות לפתיחת דירה חדשה מצד שכנים או הרשות המקומית, התנגדות למתן שירות לדיירי המסגרת על ידי הרשות המקומית, תלונות שכנים על התנהגות הדיירים או על התנהלות המסגרת, התנגדות מאורגנת של שכנים, לעיתים עם נציגות רשמית של נבחרי ציבור, ואיומים ותביעות משפטיות.

      עוד נמסר כי המשרד התמודד עד כה עם תופעות NIMBY באמצעות סיוע למפעילי המסגרות ותמיכה בהם, פעולות הסברה וגישור, מעקב אחר תלונות שכנים וכן הפניית תקציבים ייעודיים למטרות שיפוץ מבנים כגון איטום חלונות מרעשים, הקמת גדרות ועוד. במשרד ציינו כי הם מעבירים למסגרות השונות מימון חודשי של עשרת אלפים שקל לדייר, בנוסף למימון תכניות תעסוקה ומסגרות פנאי בקהילה.

      במשרד הרווחה מסרו עוד כי לאחרונה הוחלט להרחיב את ההתמודדות עם התופעה באמצעות מכרז חדש שנועד להקמת עשרות דירות לאורך השנים הקרובות. "המכרז כולל פנייה למציעים להפעלת דיור לאנשים עם מוגבלות בקהילה, אשר יציגו אישור של ראשי קהילות או מובילים חברתיים שביכולתם להוכיח כי הם מייצגים קהילה באזור מסוים, כי הקהילה תשמח להכיל בתוכה מסגרת דיור של אנשים עם מוגבלויות ותיתן מעטפת של שיתוף עם גופים קהילתיים, כגון: בתי כנסת, מוסדות פנאי, מועדונים חברתיים ועוד", נמסר. "66 עמותות וגופים פרטיים נבחרו לפתוח דירות בקהילות המעוניינות לשלב בתוכן אנשים עם מוגבלויות שכליות התפתחותיות תוך מתן מעטפת קהילתית לדיירים בתעסוקה ובפנאי. בין הקהילות הסובלניות בישראל שפנו למשרד (או גיבו מפעילים שפנו למשרד) בבקשה להקים בקרבן דירות לאנשים עם מוגבלויות: קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, דתיים לאומיים ביישובי יהודה ושומרון, גרעינים תורניים, קהילות בחברה הערבית, בדואים, צ'רקסים ועוד".

      בחברת "קידום פרויקטים שיקומיים" המקימה את ההוסטל בזכרון יעקב סירבו להתראיין לכתבה.