א', תושבת ראשון לציון, נולדה פגה במשקל של 1.6 קילוגרם בשבוע 34+5 להריון, כתוצאה מהיפרדות שילייה. במדובר במצב שבו השילייה מתנתקת מדופן הרחם ועלולה לגרום לבעיה באספקת החמצן ולעיתים אף מוות עוד בטרם לידת העובר. סיגל, אמה של א', שהייתה רק בת 20 בלידתה, שחזרה: "היה לי היריון תקין לגמרי. לקראת הסוף התחיל לי דימום. הייתי ילדה, לידה ראשונה שלי, לא הבנתי מהחיים שלי, הלכתי לבית חולים. לרגע לא צפיתי שילך ויסתבך ככה. כשבאתי לשם אף אחד לא דיבר איתי בכלל. לא היה יותר מדי אכפתיות ורק למחרת הלידה הבנו שמשהו לא בסדר".
"היו כמה ניסיונות שלהם שזה יתפתח ללידה רגילה וזה לא קרה. ניסו לידת ואקום וגם לא הלך, הם התעסקו עם זה המון זמן וכבר פגעו בה. אחר כך ניסו להוציא אותה עם מלקחיים וגם פגעו בה בראש", סיפרה סיגל. "כשראיתי אותה בפגיה היו לה סימנים של קרניים שיצאו לה מהמצח. אחר כך גם הבנתי שלא היה כלל רופא ילדים, למרות שזו הייתה לידה בסיכון כי הייתה לי היפרדות שילייה. כל כך הרבה רשלנות היו שם והכל טויח, לא דיברו איתנו על כלום. השתחררתי אחרי שלושה ימים, והילדה נשארה בפגייה חודשיים. אמרו לי שהיא צריכה חמצן ושהיא שם כי היא נולדה לפני הזמן וזהו".
עוד בוואלה! NEWS:
"בגידה בחיילים": הקרב על חוק הגיוס מתחמם לקראת ההצבעה
מסימני מצוקת הרופאים: מתמחה התמוטטה באסף הרופא
המשבר ההומניטרי מחריף: מספר העקורים בדרום סוריה עלה ל-270 אלף
על פי כתב התביעה שהגישה המשפחה נגד בית החולים, למרות שהצוות הבין כי סיגל סובלת מהיפרדות שילייה וממצוקה נשימתית כתוצאה מכך, רופא הילדים הגיע לטפל בתינוקת רק ארבע דקות לאחר הלידה. צוות המיילדות תיעדו את המחדל בדוח הלידה: "בהגעתו של רופא הילדים הייתה התינוקת חיוורת, לא נושמת, היפוטונית, לא מגיבה, עם דופק איטי כשהיא מונשמת במסכה. רופא הילדים ביצע מיד אינטובציה עם שיפור מיידי בדופק בצבע ובתנועות הנשימה אולם התינוקת המשיכה שלא להגיב לגירויים. א' הועברה מונשמת למחלקה שם הייתה ללא הכרה ולא הגיבה לסביבתה". מצבה המשיך להידרדר, בבדיקת האולטרסאונד שעברה כשהייתה בת יום התגלתה בצקת מוחית שפגעה לאחר מכן בגדילת מוחה.
"א' ספגה אנורקסיה מוחית"
לא רק ההנשמה המאוחרת גרמה לפגיעתה הקשה. לפי חוות דעת של פרופ' נחמה לינדר, מנהלת מחלקת ילודים בבית חולים בלינסון ומומחית ברפואת ילדים בנאונטולוגיה שצורפה לתביעה, א' ספגה "אנורקסיה מוחית" כתוצאה משלושה מחדלים קשים שעברה בלידתה. "הימצאות מצוקה עוברית שכזו כשהאם מדממת בשל היפרדות שליה, מחייבת יילוד מיידי. אם צריך - בניתוח קיסרי. במקרה זה, היילוד לקח שעה וחצי. אין הסבר מדוע לא יולדה האם מיד, מה הייתה סיבת העיכוב", כתבה פרופ' לינדר. "אמנם רופא הילודים כתב שהילדה חולצה חצי שעה לאחר הגעתה לבית החולים, אך הוא לא נכח בלידה. מי שנכחה בלידה כתבה שהיא נמשכה שעה וחצי".
פרופ' לינדר תלתה את מצבה של התינוקת גם בהגעתו המאוחרת מדי של רופא הילדים. "אי הגעת חמצן בכמות מספקת לרקמות (תשניק) גרם לסינדרום איסכמי היפוקסי בדרגת חומרה משמעותית. הסינדרום התבטא באי ספיקה רב מערכתית ובראשה פגיעה מוחית שהביטויים הנוירולוגיים שלה נצפו סמוך לאחר הלידה. רופא הילודים לא נכח בלידה והגיע ארבע דקות לאחר מכן, כלומר עברו חמש דקות עד שקיבלה טיפול בהנשמה". פרופ לינדר מציינת כי ההנשמה שהעניק הרופא לתינוקת שיפרה באופן דרסטי את רמת החימצון, ומכאן ש"העדרו של רופא הילודים בזמן הלידה ולזמן שחלף עד להגעתו היה תפקיד בהעמקת הנזק ההיפוקסי (נזק מוחי כתוצאה ממחסור באספקת חמצן למוח)". הסיבה השלישית שהובילה לנכותה הקשה של התינוקת היא בהנשמת יתר. "אם לא די בתשניק ובאיחור בהנשמה יעילה לאחר הלידה עד להגעת רופא הילדים, הרי שלתינוקת נגרמה בלי ספק פגיעה מוחית גם עקב היפוקרביה (עודף פחמן דו חמצני בדם) שמהנשמת יתר" פסקה לינדר והוסיפה כי "בלתי סביר לעשות הנשמת יתר כדי למנוע הפסקות נשימה".
את השלכות הלידה הטראומתית ראו הוריה של א' בהגיעה לגיל שנה, אז הבינו כי בתם לא הולכת, מדברת או מתהפכת וכי קצב התפתחותה חריג. הם פנו לבדיקות שגרתיות והאבחון לא איחר להגיע: פיגור שכלי עמוק ונכויות מוטוריות קשות. ההורים ניסו לתבוע את בית החולים כמה פעמים, אולם מאחר ועלות חוות דעת רפואית עולה בין 30-12 אלף שקלים, הם התקשו לסיים את מלוא התשלומים והצליחו להגיש את התביעה בסיוע תרומות וגיבוי מהמשפחה הקרובה רק לפני כשלוש שנים.
עו"ד ישראל וינברג ועו"ד שירי חסידוב-פרג ייצגו את המשפחה ובית המשפט פסק לטובתם בסך של שישה מיליון וחצי שקלים, כאשר משרד הבריאות, הבעלים של בית החולים ישלם 4.5 מיליון שקלים והיתרה תשולם על ידי ביטוח לאומי.
"משמחה של לידה זה הפך לכאב אחד גדול"
"חטפתי שוק כשהבנתי שזה מה שקרה מהלידה שלה. עד היום לא קל לנו. לגדל אותה זה לא פשוט, היא הולכת אבל סוחבת רגליים. מבחינת ההבנה והדיבור זה כמו לדבר עם בת חמש. היא גרה איתנו ותלויה בנו לגמרי" אומרת סיגל בכאב. "כואב לנו מאד שכל החיים שלה נהרסו בגלל טעות של בית חולים, משמחה של לידה זה הפך לכאב אחד גדול. היא בחורה בת 28, יש לה כבר ארבעה אחים אחריה. היא הייתה צריכה כבר לצאת מהבית, להקים משפחה ולהתקדם בחיים, אבל היא ככה. זה ממש כואב. הפיצוי שבית המשפט נתן לנו הוגן ואנחנו מרוצים, אך זה לא מה שיחזיר לי את הילדה ואת השנים".
תגובת אסף הרופא: "הפרטים המוזכרים בכתבה אינם מדויקים, בלשון המעטה, אך בשל סודיות רפואית איננו יכולים להתייחס אליהם. להבנתנו, לא נכון להעריך במשקפי העת הזו - בה אנו נמצאים, אירוע אשר התרחש לפני קרוב לשלושה עשורים. מאז הרפואה עשתה כברת דרך משמעותית והצגת בית החולים כעת באור שלילי, עושה עוול לצוות שעושה ימים כלילות לטובת המטופלים במקצועיות הראויה".