בשבוע שעבר התקבלה במוקד הטלפוני של מבצע החזרת הציוד בצה"ל, המכונה "70 ומשיבים", פנייה מרגשת מצד אזרחית מבוגרת בת 89. המטלפנת, מיריי, ביקשה כי נציגי הצבא יגיעו לביתה בחיפה כדי לאסוף מדי חורף ישנים שהיו שייכים לבנה הבכור שמואל שנפל במלחמת ההתשה, ומאז נשארו בביתה במשך כ-50 שנה.
שמואל (מולי) טיאר התגייס באוגוסט 1968. ביום שישי, ה-24 באפריל 1969, השתתף בקרב מול הצבא המצרי בצדה המערבי של תעלת סואץ באזור העיר הנטושה איסמאעילייה. טיאר נפצע באורח אנוש מיריות צלף מצרי, ולבסוף מת מפצעיו בתום מאמצי חבריו לנשק להציל את חייו. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בחיפה.
עוד בוואלה! NEWS:
שרון, בן-גוריון ותזמורת צה"ל: סרט נדיר מחנוכת ביה"ס לקצינים
"מוות לדיקטטור": הסרטונים שמבריחים מתנגדי המשטר באיראן למערב
גברים חמושים ומסוק חטוף: האסיר הנמלט שהערים על הרשויות בצרפת
מאז נפילתו המשיכה מיריי לשמור על מדי בנה. "המדים האלה היו המזכרת האחרונה שלה משמואל", הסבירה ביתה אורלי לוואלה! NEWS.
"הגעת החיילים שבאו לאסוף את המדים של אחי יצרה טלטלה גדולה בביתנו", סיפרה אורלי. "אחי, שהיה חייל בגדוד 202 של הצנחנים, היה היחיד שנפל בקרב מול איסמאעילייה במלחמת ההתשה. לא מלאו לו 19 שנים. את המדים האלה שאימא שלי שמרה כל השנים הוא בכלל לא זכה ללבוש. אלה היו מדי חורף מצמר, שכבר לא מייצרים היום".
לאורך השנים למדים הוקצה מקום שמור בארון המשפחתי. "אימא הייתה נוהגת לשלוח את המדים לניקוי יבש כל שנה. שמרה עליהם כבבואת עיניה", הוסיפה אורלי. "כשהחל מבצע החזרת הציוד, היא גמלה בליבה לעשות את זה ולהשיב לצה"ל את המזכרת מאחי, כדי שאנחנו לא ניתקע איתם. היה צריך לעשות את זה מזמן ולסגור את הסיפור".
לדבריה, המפגש של מיריי עם נציגי צה"ל היה "אירוע מרגש מאוד", שבו התפתחה שיחה מרגשת בין שלושת החיילים לבין אימה. "הנגד, ליאור, היה כל כך לבבי. הרגשתי שהתייחס אליה בחום ואמפתיה כאילו היא סבתא שלו והוא הבטיח שלה שיגיע לבקר אותה כשהוא יהיה באזור. התרגשנו מאוד", אמרה אורלי.
רב-סמל בכיר ליאור בן ברוך, שעמד בראש הצוות שהגיע לאסוף ממיריי את המדים של בנה, העיד גם הוא כי זה היה מפגש מרגש. "מיריי סיפרה לנו את סיפור נפילתו של בנה בזמן שהגישה לנו את המדים שלו. היא וביתה אורלי לא יכלו להסתיר את ההתרגשות שלהן והן החלו לבכות", אמר. הוא שיחזר את המילים שאמרו לו מיריי לאחר מסירת המדים: "קיבלתי אותם מצה"ל והגיעה השעה להחזיר אותם לצה"ל".
לאחר המפגש עם החיילים נזכרה מיריי ביום ההלווייה. "כנראה היא הייתה צריכה לעשות את זה כדי לסגור מעגל", הוסיפה אורלי. היא עצמה הייתה בת 17 כשאחיה נפל בקרב: "הייתי כבר נערה גדולה. הייתי צריכה להודיע בעצמי את ההודעה הקשה להוריי. הגיע לביתנו רב אזרחי, ויחד איתו נסעתי לאבא של אבא שלי כי הרב רצה לספר מה קרה לבנו הבכור. בדרך הוא סיפר מה קרה לאחי ואני הייתי זו שסיפרה לאימא את ההודעה ששינתה את חיינו".
אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל מקיים בימים אלה את מבצע "70 ומשיבים", במסגרתו הוא קורא לציבור להחזיר ציוד צבאי, נשק, תחמושת ולראשונה לכבוד שנת ה-70 - חומרים היסטוריים שנאגרו בבתי האזרחים לאורך השנים. כמו כן, מופעלות ניידות שמגיעות לבתי אזרחים ואוספות מהן את הציוד. עד כה הוא הוחזרו 473,230 פריטי תחמושת, 146 כלי נשק, 4,176 פריטי ציוד ו-467 פריטים היסטוריים.
בימיו הראשונים של המבצע הוחזרו לצה"ל מפות סוריות שנכתבו בין השנים 1945 עד 1952. המפות נמצאו בבונקר ברמת הגולן על ידי משה עמי עוז מהרצליה, לוחם בחטיבה הירושלמית, במהלך מלחמת ששת הימים.
