רג'פ טייפ ארדואן ניצח בכל מערכות הבחירות שבהן השתתף ב-15 השנים האחרונות, אך היום (ראשון) יהיה זה ככל הנראה האתגר הגדול ביותר שבו נתקל עד עתה. הנשיא מתמודד על כהונה נוספת, אך זו תהיה שונה לחלוטין, לפחות מבחינת השיטה. לתפקיד הסמלי מתווספות סמכויות נרחבות, שיהפכו את הנשיא לשליט כמעט כל יכול.
זה פרי יצירתו של ארדואן, שהתקבל במשאל עם שנוי במחלוקת בשנה שעברה, אך הוא מתמודד מול שורה של יריבים שרוצים לגרור אותו לסיבוב שני. מתנגדיו שואבים אופטימיות מהירידה בפופולריות של הנשיא בשל המשבר הכלכלי, השחיתות ורמיסת הדמוקרטיה.
הקלפיות נפתחו בשעה 8:00 וייסגרו בשעה 17:00. כ-56 מיליון איש בעלי זכות בחירה, בכ-180 אלף קלפיות ברחבי המדינה.
עוד בנושא:
אם יהיו בחירות חופשיות, המורה לפיזיקה הזה עשוי לנצח את ארדואן
האתגר המכריע של ארדואן: גם אם ינצח בבחירות - כוחו בירידה
לחוץ לפני הבחירות: ארדואן יורד בסקרים - ומבטיח לבטל את מצב החירום
מהיום שבו ניצחה מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) האסלאמסטית שאותה ייסד, שינה ארדואן, שהתחיל את דרכו כראש ממשלה, את פניה של טורקיה. עקרנותיה החילוניים נשחקו לטובת חיזוק ערכי האסלאם, והצבא הוחלש ומודר מהחיים הפוליטיים. נשיא טורקיה אחראי על בניית מיזמי ענק, אך שמו ושמות מקורביו נקשרו בשחיתות והוא רודף את יריבו. גם עם בעלות בריתו המסורתיות בעולם הוא הסתכסך, בזמן שהוא נוקט מדיניות חוץ אגרסיבית למימוש חזונו הניאו-עות'מאני.
הבחירות היו אמורות להיערך בסוף השנה הבאה, אך הוקדמו על ידי ארדואן שסבר כי זו ההזדמנות הטובה ביותר שלו לנצח. המצביעים יבחרו בין שישה מועמדים לנשיאות וכן את נציגיהם לפרלמנט, ובסוף התהליך ייכנסו לתוקף השינויים הנרחבים שנקבעו במשאל העם.
אלו כוללים את הסמכות למנות את חברי הממשלה על ידי הנשיא ללא אישור הפרלמנט, להתערב במערכת המשפט ולהכריז מצב חירום. בנוסף לכך, תפקיד ראש הממשלה יבוטל.
מבקרי השינויים הפוליטיים חוששים שארדואן יקבל כוח רב מדי, וכי טורקיה חסרה את מערכת האיזונים והבלמים המאפיינים משטרים נשיאותיים דמוקרטיים כמו צרפת וארצות הברית. ארדואן ובעלי בריתו אומרים כי הדבר הכרחי לנוכח האיומים הביטחוניים והכלכליים הגדולים הנשקפים למדינה.
איומים אלו, לצד ניסיון ההפיכה ביולי 2016, שימשו תירוצים להטלת מצב חירום, לגל טיהורים עצום, שבמסגרתו נעצרו כ-150 אלף עובדי ציבור ומספר דומה סולק מתפקידו, ולסגירת כלי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה.
ארדואן ועוד חמישה
בסך הכול, מתמודדים שישה מועמדים על תפקיד נשיא הרפובליקה. מלבד ארדואן, יריביו העיקריים הם מנהיג מפלגת העם הרפובליקאית החילונית (CHP), מוהרם אינג'ה; מנהיג המפלגה הפרו-כורדית (HDP), סלהאטין דמירטאש, המוחזק במעצר באשמת עבירות טרור; ושרת הפנים לשעבר מרל אקסנר, ממפלגת "הטוב" (Iyi) הליברלית חילונית, שרק הוקמה בשנה שעברה. אם אף אחד מהם לא יזכה ביותר מ-50% מהקולות, יתקיים סיבוב שני ב-8 ביולי בין שני המועמדים שסיימו במקומות הראשונים.
למרות הירידה בתמיכה בסקרים, הם עדיין חוזים לארדואן ניצחון בפער לא מבוטל. הוא זוכה לתמיכת האוכלוסייה המסורתית והלאומנית, והזנקת טורקיה לכוח כלכלי לא מבוטל נזקפת לזכותו. ואולם, הצניחה החדה בלירה המקומית בתקופה האחרונה ושיטותיו הדכאניות חיזקו את יריבו, בראשם אינג'ה.
חבר הפרלמנט, ומורה לפיזיקה לשעבר, ניחן ברטוריקה משובחת והוא מנגח את ארדואן בכל הזדמנות. אינג'ה, מועמד המפלגה החילונית, משך קהל עצום לעצרות הבחירות שלו, שבהן הבטיח לאחות את הקרעים בחברה אם אכן יעשה את הבלתי-יאומן.
לתוצאות הבחירות לפרלמנט, שיגדל בעקבות השינויים בחוקה ב-50 מושבים ל-600 בסך הכול, יהיו השפעות גדולות על הסיבוב השני בבחירות לנשיאות, ועל הנשיא בכלל. המקרה הרצוי מבחינתו של ארדואן הוא ניצחון מספק בסיבוב הראשון ושמירת הרוב של מפלגתו בפרלמנט. הוא יהיה נשיא כמעט כל יכול, שכמעט שאינו זקוק למחוקקים כדי להעביר החלטות, גם הרות גורל כמו הארכת מצב החירום והוצאת צווים הנוגעים לחירויות בסיסיות.
אם מפלגת הצדק והפיתוח, שרצה יחד עם המפלגה הלאומנית (MHP), תרד מתחת ל-301 מושבים, יריבו של ארדואן יהיו בעמדה טובה להצר את צעדיו. המפלגות של אינג'ה ושל אקסנר רצות יחד עם שתי מפלגות קטנות נוספות, וניצחון של הגוש שלהן יהיה קריטי אם יהיה סיבוב שני כי הן יחדירו בקרב המצביעים את האמונה שהם יכולים לעשות זאת ולהחליף את ארדואן.
הרשימות המשותפות מאפשרות למפלגות הקטנות יותר להיכנס ללא החשש מאחוז החסימה הגבוה 10%, ולכן המפתח נמצא בידי הכורדים. אם המפלגה הכורדית תיכשל בחציית אחוז החסימה, יעד שאליו חותר ארדואן, המרוויחה הגדולה תהיה מפלגת השלטון. מנגד, אם תצליח לעשות זאת פעם נוספת, זה ככל הנראה יבוא על חשבון הנשיא.
ואולם, כפי שאמר מנהיגה הכלוא דמירטאש, קשה להאמין שתהיה ל-HDP הזדמנות הוגנת. הממשלה העבירה לאחרונה חוק המאפשר לכוחות הביטחון להתערב בקלפיות שבהן יש "איומים" על המצביעים, כך שהרשויות צפויות לפעול באזורים שבהם לכורדים יש תמיכה גדולה.
ללא רוב בפרלמנט, האופוזיציה תבחר יושב ראש ותוביל את סדר היום החקיקתי. היא תוכל לבטל את מצב החירום ולנסות לפעול לביטול השיטה הנשיאותית, כפי שהבטיחו אינג'ה ובעלי בריתו, ובעצם להפוך את כל מה שעשה ארדואן מאז 2002.
