שבע הרשעות בעשור: בתי המשפט לא ממהרים לשלוח למאסר גננות מתעללות

(בווידאו: הארכת מעצרה של הגננת מרמת גן שתועדה מכה ילדים בפעוטון)

שורת מקרי התעללות בגני ילדים באזור המרכז נחשפו בשבועות האחרונים, החמור שבהם הוא מות הפעוטה יסמין וינטה בגן בפתח תקווה לפני כחודש. מכתב האישום שהוגש נגד הסייעת אינה סקיבנקו עלה כי החשודה הטיחה את הפעוטה על מזרן, זרקה עליה שמיכה, נשכבה עליה, וצפתה במכשיר הסלולר שלה עד שהפעוטה מתה.

סקיבנקו נאשמת בהריגה, עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 20 שנות מאסר, וכן בעבירה של התעללות בחסר ישע על ידי האחראי עליו. אם תורשע, נראה כי תישלח לשנים רבות מאחורי סורג ובריח. בדיקת וואלה! NEWS הראתה כי ברוב מקרי ההתעללות בגני ילדים - העונשים קלים הרבה יותר ואף בדרך כלל אינם כוללים מאסר בפועל.

סקירת פסקי הדין הראתה כי בעשור האחרון רק שבעה מקרים הסתיימו בהרשעה - כשהסייעות או הגננות הורשעו בתקיפה או בהתעללות בקטינים שהיו תחת אחריותן בגן הילדים - ומקרה אחד הסתיים בזיכוי. בבדיקה עלה כי בדרך כלל גם במקרים קשים שבהם האלימות תועדה, בתי המשפט הסתפקו בעבודות שירות, ולא שלחו גננות אלימות למאסר בפועל.

לקריאה נוספת:
פרסום ראשון: תלונה הוגשה נגד הגננת מרמת גן כבר לפני שבועיים
אשת צוות נוספת נעצרה בגן בגבעתיים: "אטפל בבעיותיי הנפשיות"
אחרי שתועדה במצלמות: גננת מרמת גן נעצרה בחשד שהכתה ילדים

העונש החמור ביותר שהוטל על גננת בשנים האחרונות היה שנה וחצי של מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, אלו נגזרו על אהובה כחלון מאשקלון. לפי כתב האישום, "כחלון נהגה להושיב ילדים בכוח בכיסאותיהם תוך כדי שהיא משכה בחוזקה בידיהם, משכה בשיער ראשם, דרשה מהם לשבת זקוף תוך הדיפת ראשם בכוח לכיוון הקיר". עוד נכתב כי הנאשמת "זרקה נעליים לעבר הילדים, נקשה עם אצבעותיה בראשם של הפעוטות, הטילה ילדים לעבר מזרון וכאמצעי ענישה נהגה להחזיק אותם בחדר חשוך ששימש לאחסון מזרנים".

בית המשפט הסתמך בהרשעתו, בין היתר על עדותה של אחת הסייעות בגן. "בתום אחת הפעילויות נותרה ילדה ישובה על הרצפה. כחלון הרימה את הילדה מהקוקו והושיבה אותה על כיסא", אמרה הסייעת. לדבריה, "בסוף היום כאשר הכנתי אותה להוריה וסידרתי את שיערה ויצאה לי קבוצה גדולה של שיער מראשה, היה לי חופן שיער ביד". הגננת ערערה לבית המשפט העליון, אך השופטים אסתר חיות, אדמונד לוי ויורם דנציגר לא קיבלו ערעורה.

במקרה נוסף, בפעוטון ברמת השרון תועדה גננת במצלמה נסתרת שהותקנה במקום ב-12 מקרי אלימות שונים כלפי פעוטות במשך שלושה ימים בלבד. השופט חאלד כבוב גזר על הגננת עשרה חודשי מאסר בפועל ושנה וחצי של מאסר על תנאי. "אני יכול לומר באופן וודאי שלא ראיתי בקלטת מעשי אלימות קשים בהם נקטה הנאשמת כלפי התינוקות. הכוונה שלא ראיתי מכות כמו אגרוף בפני התינוקות או בחלקי גוף אחרים", כתב השופט חאלד כבוב.

עוד הוסיף כבוב: "לא ראיתי סטירות בכף יד מלאה, לא ראיתי חבטות בגוף הקטינים, אך אין בכל אלה כדי להקהות את העוקץ מחומרת מעשיה של הנאשמת". לדבריו, "צעקות וצרחות לעבר ילד בן שנה וחצי שבוכה אינן מסוג הפיתרונות שמטפלות וגננות אמורות להעניק לאותם ילדים, לבטח לא הטלות מצד לצד, דחיפות, נדנוד התינוק מצד לצד כדי להשתיקו ולעתים אף משיכות בשיער". השופט סיכם במילים: "צפייה מקרוב בדיסק מלמדת שהנאשמת נהגה לכאורה באופן טבעי מבחינתה מבלי חשוב על השלכות התנהגותה האלימה כלפי אותם קטינים".

פרשה שזכתה לתהודה ואף הסתיימה בשנה שעברה בהרשעה ועונשי מאסר בפועל היא התעללות מצד שבע גננות וסייעות מגן "ניצנים" בחולון. בכתב האישום נגדן צוין כי נשות הצוות "תקפו את ילדי הגן בהזדמנויות רבות, בדרך של דחיפות, הטחות, משיכות, גרירות ומכות אחרות". בית המשפט קיבל את טענת הסנגורים כי בגן לא שררה "אווירת טרור", ושהאלימות לא הייתה קיצונית או בלתי פוסקת, וציין לראייה כי אף אחד מהילדים לא נפגע פיזית.

בדומה למקרים האחרונים, גם בגן "ניצנים" תועדו המקרים במצלמות וידאו. התביעה הגיעה להסדרי טיעון עם כל הנאשמות, למעט אחת מהן, ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש - שהושאר לשיקול בית המשפט. הפרקליטות ביקשה להחמיר איתן, התובע אמר כי "גם אם הפסיקה עד עתה לא הענישה בחומרה יתרה עבירות שבוצעו על ידי גננות, פרשה זו הינה מקרה הולם להעלאת רף הענישה". לדבריו, "זאת, על מנת שתדע כל גננת וסייעת כי אם תנקוט באלימות כלפי פעוטות היא לא תוכל להימלט בענישה מקלה של שירות לתועלת הציבור אלא יהיה צפוי לה עונש ממש של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח".

שתי הנאשמות המרכזיות, בעלת הגן והגננת הוותיקה והמנוסה ביותר נידונו לשבעה חודשי מאסר בפועל. שאר הגננות והסייעות נידונו לשלושה עד חמישה חודשי עבודות שירות, ואחת מהן, שהזהירה את ההורים ובכך סייעה לחשוף את הפרשה, למאסר על תנאי בלבד.

לרוב העונשים שמטילים בתי המשפט אינם חמורים. גננת מהרצליה הורשעה במסגרת הסדר טיעון בשנת 2010 בהתעללות בפעוטות, היא הודתה כי פעוטות שנהגו לבכות היו מוכנסים לבד לחדר חשוך עד שנרגעו. במקרה אחר היכתה פעוט בבטנו כשסירב עלות על נדנדה וכן כי היכתה בהזדמנות נוספת פעוט בן שנתיים. במסגרת הסדר הטיעון נגזרו עליה שלושה וחצי חודשים של עבודות שירות. השופטת יהודית אמסטרדם ציינה כי "העונש במסגרת הסדר הטיעון אינו הולם את חומרת המעשים" - אך למרות זאת אישרה אותו.

סייעת בגן ילדים בנהריה שנאשמה כי פגעה בארבעה ילדים במהלך אירוע אחד הורשעה במסגרת הסדר טיעון ונידונה לארבעה חודשי עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי ופיצוי של 2,500 שקלים לכל ילד. לגבי אחד מהם הודתה הסייעת כי תפסה אותו בידו כשבכה והושיבה אותו במושב בטיחות, כשהמשיך לבכות, "נתתי לו מכות בפניו ודחפתי את ידו לתוך פיו כמה פעמים".

כשניגש לגזור את עונשה, שופט בית משפט השלום בעכו וויליאם חאמד כתב כי "עבירות האלימות בכלל, ונגד חסרי ישע בפרט, הפכו לתופעה מדאיגה, המחייבת ענישה הולמת להרתיע מפני ביצוען, להוקיען, ולבטא את סלידתו של בית המשפט מפניהן". עוד הוסיף השופט כי "הנאשמת ניצלה את מעמדה ותפקידה כמטפלת בתינוקות בגן, מעלה באמון שניתן בה על יד הורי התינוקות, והחברה בכלל. היא תקפה תינוקות בגיל הרך, שאין ביכולתם, מטבע גילם, להתנגד לאכזריות שהפגינה נגדם, ואף לא להתלונן בגין כך".

חאמד הוסיף כי "אלו מעשים שפלים, המסכנים את שלומו של התינוק, ופוגעים בו פיזית ונפשית". למרות המילים הקשות העונש שהוטל על הגננת היה קל מאוד, בית המשפט המחוזי החמיר עונשה לשישה חודשי עבודות שירות - עדיין ללא מאסר בפועל.