רבע מיליון מהחיים בישראל ויתרו על טיפולים רפואיים בשל מצבם הכלכלי - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שני), נכון לשנת 2017. הנתונים מבוססים על סקר שנתי שדן בתנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל וברווחתה, שבמסגרתו רואיינו בנושאי בריאות ואורח חיים כ-7,300 נשאלים בני 20 ומעלה, המייצגים כ-5.5 מיליון בני אדם.
מהדוח עולה כי 8% מהנשאלים, המייצגים כ-277 אלף איש, ויתרו על תרופות שאותן הם צורכים בשל מצבם הכלכלי ובהתאם להכנסה החודשית המוערכת. עוד עולה כי כ-21% מהאנשים הזקוקים לתרופות - ויתרו עליהן, זאת בקרב משקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש היא עד 2,000 שקלים. שיעור הזקוקים לתרופות שוויתרו עליהן בקרב משקי בית שבהם ההכנסה נעה בין 2,001 שקלים ל-4,000 שקלים עומד על 10%, ואילו בקרב משקי בית שבהם ההכנסה גבוהה יותר עומד שיעור המוותרים על תרופות על 2%. בנוסף לכך, 22% ממי שמגדירים את מצבם הבריאותי כלא טוב, הזקוקים לתרופות במרשם רופא, ויתרו על התרופות עקב קשיים כלכליים.
עוד בוואלה! NEWS:
בית המשפט דחה ערעור המדינה על צו הורות לאימהות לסביות
מדינה במינוס: הישראלים חייבים 26 מיליארד שקלים להוצאה לפועל
"רואים כבר ירידה בצריכת הזנות": ארגוני הסיוע נערכים לקרב האכיפה
8% ממשתתפי הסקר, המייצגים כ-409 אלף איש, אישרו כי הם ויתרו על מזון בשל הקשיים הכלכליים שמהם הם סובלים. שיעורם מתחלק באופן שונה בין המגזרים השונים באוכלוסייה, כאשר 14% מהערבים ויתרו על מזון בשל קשיים כלכליים לעומת 6% מהיהודים, וכן 7% מהנשואים לעומת 14% מהגרושים. שיעורם של אנשים שוויתרו על מזון בשל קושי כלכלי עומד על 19% בקרב מי שגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש הוא עד 2,000 שקלים.
בנוסף אליהם, 7% מהנשאלים בסקר - כלומר 394 אלף איש - אכלו פחות מכמה שרצו של קשיים כלכליים: 125 מהערבים לעומת 6% מהיהודים, 15% מהגרושים לעומת 6% מהנשואים, וכן 11% מהחרדים לעומת 6% מהדתיים, 8% מהמסורתיים ו-44% מהחילונים. 17% ממי שגרים במשקי בית שבהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא עד 2,000 שקלים אכלו פחות ממה שרצו מסיבות אלה. 5% נוספים, שהם 286 אלף איש, ויתרו על שלוש ארוחות חמות בשבוע לפחות בשל מצבם הכלכלי.
מנתון מעניין נוסף עולה כי 31% ממשתתפי הסקר, שהם 1.7 מיליון איש, מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משקי הבית שלהם. אליהם מצטרפים עוד 6% מהנשאלים, שהם 327 אלף איש שכלל לא מצליחים לכסות את הוצאות ביתם. אחוזי המדווחים על תחושת עוני ועל חוסר יכולת לכסות הוצאות גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. עם זאת, בקרב האוכלוסייה החרדית ניכרת ירידה באחוזי הדיווח על חוסר יכולת לכסות את הוצאות משק הבית.