לאחר ששרת המשפטים איילת שקד קבעה היום (רביעי) לראשונה כי יוטלו סנקציות כלכליות על צרכני זנות, שבהמשך אף יוכלו להפוך לפליליות, בארגוני הסיוע לנשים מביעים שביעות רצון על המהלך. לדברי הארגונים, שדיברו במשך שנים רבות על הצורך בהפללת הלקוחות כדי למגר את התופעה, סבורים שהחלטת השרה מהווה צעד ראשון בדרך לשינוי רחב יותר.
"לפני עשור זה היה נראה כמו חזון שבציבור נשמע כמו הזיה", אמרה נעמה זאבי ריבלין, מנהלת וממקימי "סלעית" - מערך סיוע לנשים במעגל הזנות. "לאורך השנים היינו שומעים את כל המיתוסים האפשריים כמו 'זה כבר חלק מהתרבות', 'מה יעשו גברים', ו'נשים בוחרות'. אנחנו חשפנו את הזוועות של הזנות, גם באמצעות התקשורת וגם בכנסת, הציבור התחיל לשמוע ולהבין קצת יותר".
לדבריה, בשלב זה אין תמיכה רחבה למהלך בכלל המגזרים, אך כבר כעת נשמע קול אחר בנושא. "זה אותו קול אחר שמבין שאי אפשר להפקיר קבוצת נשים שלא שפר עליהן גורלן בילדות ונסיבות חייהן הביאו אותן לזנות", אמרה. "באמצעות תזכיר החוק הזה, לראשונה מדינת ישראל אומרת שזנות היא לא דבר מקובל".
בדומה לארגוני סיוע נוספים, גם זאבי ריבלין טוענת כי משמעות החלטת השרה היא ביצירת נורמה חברתית היסטורית בכל הקשור לצריכת זנות בישראל. עם זאת, קיים דיון ער בנוגע לאפקטיביות המהלך. "גם הארגונים לאורך השנים היו חלוקים בדעותיהם", הסבירה. "גם אני לא הייתי בטוחה בכך שהפללה היא הדרך הנכונה. יש בה מסר מאוד ברור שזה מעשה פלילי ואלימות מינית כלפיי נשים, אך עדיין לא הייתי בטוחה שזה הדרך היחידה". עם זאת, היא סבורה כי יתרון המהלך הוא ביצירת הנורמה הקובעת שזנות אסורה. "רוב הגברים שצורכים זנות הם נורמטיביים; אם להתייחס על פי המודל הצרפתי - כשיגיע קנס הביתה והאישה תגלה את מעשי בעלה, זה ירתיע גברים".
זאבי ריבלין מציינת כי כיום, צריכת זנות מתאפשרת משום שהתעשייה פועלת לטובת הצרכנים. "הם נהנים מחיסיון ומחשאיות, והסטיגמה אינה עליו", הסבירה. "מי שישלם את אות הקלון היא האישה. עכשיו הזרקור יהיה על הגברים. אם לא יהיה ביקוש - לא הצע". אלא שדבריה מעלים סוגיה נוספת: כיצד ניתן להרתיע באמצעות קנסות אדם שנוהג להוציא כספים על זנות ממילא. "כבר היום אנחנו שומעים שגברים חוששים להגיע לזונות, וזאת למרות שהחוק טרם עבר", השיבה זאבי ריבלין. "המשטרה עומדת בפתח של בתי בושת ומזהירה את הצרכנים מפני החוק שעומד לעבור. גברים פחות נהנים כיום מחשאיות. בעבר, כשהייתה פשיטה של המשטרה אז הם היו אומרים 'גברים צאו' ולוקחים את הנשים. עכשיו יתנו דוחות לגברים".
"התזכיר בעצם מחייב מתן תקציבי שיקום נוספים מעבר למה שיש היום, תקציבים לחינוך בבית ספר, לחנך דור חדש שלא יצרוך זנות", הוסיפה. "אם אנחנו נגלה שהקנסות אינם אפקטיביים, אנחנו נילחם שזה יעבור למשור הפלילי. הרעיון לא להתחיל בתותחים הכבדים ולייצר מודעות. למרות שיש דעות לכאן ולכאן, אני חושבת שהמסר כאן הוא משמעותי".
אפרת שרעבי היא סגנית מנהלת שירות פרט ומשפחה והמפקחת הארצית על טיפול בנשים בזנות במשרד הרווחה. לדבריה, הצעד מבטא תפיסה מובהקת לפיה הנשים הן הקורבנות, ברקע הצורך לדכא מיתוסים גבריים בנושא. "תזכיר החוק בנושא, נעשה יחד איתנו והוא פועל יוצא מהוועדה הבין משרדית שלקחנו בה חלק", ציינה. "אני חושבת שהסנקציות יהיו מאוד אפקטיביות, גבר שמקבל קנס של 1,500 שקלים על צריכת זנות יבין שעדיף לו לשם את הקנס מאשר להישפט, להיחשף בבית ולהיכנס להליך ראיות. זאת בניגוד לקנס תעבורתי שהוא איכשהו נורמטיבי. כעת החברה מבינה שלא מדובר בדבר לגיטימי ושיש אות קלון גם על ראשו של הגבר".
לדבריה, אופן האכיפה טרם סוכם עם המשטרה והגורמים השונים, אך דבר אחד מאוד ברור: "עכשיו כשצרכן זנות יימצא בבית בושת, הוא לא יוכל לומר ש'ליווה חבר'. טווח הנימוקים מצטמצם". גם שרעבי מציינת כי לאחרונה חלה ירידה בהיקף צריכת הזנות, זאת משום שהצעת חוק דומה עברה בקריאה טרומית בכנסת, וכי "הקהל" שאינו בקיא בפרטים חושב שהחוק בתוקף. "הנשים שאנחנו מדברים איתן מעידות כי פחות גברים מגיעים לצרוך שירותי זנות". בנוסף ציינה כי חלה עלייה גדולה בהיקף הנשים ממעגל הזנות שנזקקות לטיפול ולסיוע. "המסגרות שלנו כרגע מלאות מכיוון שגם הן מבינות ששווה למצוא חלופה לחייהם הללו. הן מבינות שהפעם זה רציני, שיש איזה מתווה שהולך להתקיים, ושגברים יגיעו פחות ופחות ולכן כדאי למצוא חלופה שיקומית שטובה עבורן".
לדברי שרעבי, צרכני הזנות בישראל הם אנשים "נורמטיביים", חלקם אף נושאים במגוון משרות בכירות במשק. "ברגע שזה יהיה אסור הם פשוט לא יעשו את זה. באשר לאלו החוזרים על ביצוע העבירות, גם כאן החוק נותן מענה כי יש החמרה בענישה: במקרים מסוימים יש אפשרות לפתוח תיק פלילי אם מדובר במקרים קיצוניים של זנות או בן אדם שחוזר על זה מספר רב של פעמים. בסיכומו של דבר, החוק הזה מאזן מצוין בין הצורך שלנו להגן על הנשים ולתת אמירה חברתית שזנות בחברה הישראלית היא תופעה לא לגיטימית ולא מוסרית ואסור שתתקיים, ובין הענישה של צרכני הזנות באופן מידתי ולא באופן שמכניס עשרות אלפים לרישום פלילי".
ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מאמינה כי החוק, שמעביר לדבריה מסר מאוד גדול כעת, יחולל מהפכה ממשית עם כניסתו לספר החוקים. "זה התחיל כשאושרה בקריאה טרומית ביולי שעבר הצעת לחוק של שולי מועלם וזהבה גלאון", אמרה. בעקבות הירידה בהיקף הצרכנים שנראה כבר היום בשטח, היא סבורה כי "מה שנדרש זה באמת סנקציה משמעותית. נראה לנו שמודל כזה של פעמיים ראשונות של קנסות מכובדים ופעם שלישית יש אפשרות שיוגשו כתבי אישום נגד מי שיתפסו - מרתיע. זה ייצר את השינוי ובעיקר מעביר מסר חינוכי וחברתי שצריכת זנות לא מוסרית ולא ראויה".