אזרחי ישראל חייבים לגופים הפיננסים למעלה מ-26 מיליארד שקלים בפרק זמן המשתרע על פני שבע שנים - כך עולה מנתונים שנחשפו בעקבות פניית וואלה! NEWS ועמותת ידיד לממונה על חופש המידע ברשות האכיפה והגבייה.
מהנתונים עולה כי משנת 2010 נפתחו יותר מ-590 תיקי הוצאה לפועל על ידי חברות האשראי, חברות הביטוח ותאגידים בנקאיים. הסכום המדובר אינו כולל את סכומי הריבית וההצמדות שנצברים על החובות מרגע פתיחת התיק. היקף החובות לבנקים כולל גם חובות משכנתא ולא רק הלוואות רגילות הנלקחות בידי הלקוחות. שכר הטרחה שנזקף לזכות עורכי הדין בפתיחת התיקים עומד על כ-2.6 מיליארד שקלים. בפועל שולמו עד כה 628 מיליון שקלים במסגרת התיקים שנסגרו.
הסכום האדיר שהוזכר, אינו כולל חובות של ישראלים לחברות מימון חוץ בנקאיות, מה שמעיד על כשל בניהול מאגר הנתונים של רשות האכיפה והגבייה. עניין זה מדאיג, לנוכח מספרן העולה של חברות החוץ בנקאיות (יותר מ-300 - ד"י) בעקבות הרפורמה בשוק האשראי של שר האוצר משה כחלון, ובשל יכולתן לתת הלוואות בכמויות גדולות יותר בריבית גבוהה פי כמה. בהיעדר יכולת לספק נתונים לגבי החובות לגופים אלה, לא ניתן כיצד לסייע, להתאים את הרגולציה ולשמור על זכויותיהם של הלווים.
עוד עולה מהנתונים שנחשפו כי מתוך 590 אלף מהתיקים שנפתחו נסגרו עד היום רק כ- 322 אלף תיקים שעבורם שולם סכום כולל של קצת יותר מ-11 מיליארד שקלים. חלקם של עורכי הדין בתיקים אלה בשכר הטרחה הבסיסי (שכ"ט א') עומד על כ- 792 מיליון שקלים.
היקף התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל בין השנים 2018-2015 עומד על 912.5 אלף תיקים, וסכום במועד פתיחתם עמד על כ-25 מיליארד שקלים, לא כולל תיקי מזונות. מתוך כמות זו של תיקים עמדה הגבייה הישירה (תשלומים שבוצעו על ידי החייבים ישירות להוצאה לפועל ולא דרך עורכי דין) על סכום של כ-1.5 מיליארד שקלים. הגבייה העקיפה עומדת על סך הכול של כשבעה מיליארד שקלים ואילו כלל הגבייה עומדת על כ- 8.5 מיליארד שקלים.
"מדובר במספרים מפחידים של חובות המשויכים ברובם המכריע לאוכלוסיות מוחלשות ובלתי מיוצגות העומדות מול תאגידים וחברות המפעילות צבא של עורכי דין המדרדר חלק בלתי מבוטל מהחייבים לחיים של עוני ומחסור", אמרו בעמותת ידיד בעקבות הנתונים. "העובדה כי המספרים שהוצגו על ידי רשות האכיפה והגבייה בתשובתה אינם כוללים את הריביות וההצמדות שידוע שהן מכפילות ואף משלשות, ולכן החובות אותם נדרשים משקי הבית לשלם גבוהים פי כמה".
"אזהרותינו מלפני שנה ויותר בדבר גידול ממשי בחובות של משקי בית שלא עומדים בדחיפת האשראי המסיבית על ידי כלל הגורמים הפיננסיים במשק נראית עתה כמציאות", הוסיף סמנכ"ל העמותה רן מלמד בשיחה עם וואלה! NEWS. "כבר כמה שנים אנחנו טוענים כי הרפורמה בשוק האשראי תביא לכך שיותר משקי בית יקבלו הלוואות בריבית גבוהה ומשלא יוכלו לעמוד בהחזרים יפתחו נגדם תיקים בהוצאה לפועל והתשלום הסופי על הלוואות אלה יהיה גבוה מאוד. השחקנים בשוק החדש שנפתח, הכולל לצד הבנקים גם את חברות הביטוח, חברות כרטיסי האשראי המופרטות וחברות המימון החוץ בנקאיות יקבלו בסופו של יום סכומי כסף גדולים הרבה יותר מאלו שהלוו וזאת בשל שיטת הריבית וההצמדה הנהוגים במערכת ההוצאה לפועל".
באשר להיעדר הנתונים מגופי המימון החוץ בנקאיים, בפניית העמותה למנכ"ל רשות האכיפה והגבייה, הציע מלמד לבקש מהרשות לביטוח ושוק ההון המפקחת על אותם גופים את רשימת הגופים שהיא מפקחת עליהם וכך להוציא את רשימת החובות של אזרחי ישראל לאותם גופים.
רשות האכיפה והגבייה: "שליפת הנתונים לפי שם מורכבת"
מרשות האכיפה והגבייה נמסר כי "יובהר, כי הנתונים קיימים במאגר רשות האכיפה והגבייה, אך שליפתם לפי שם מורכבת ואורכת זמן. יודגש, כי הרשות פנתה לרשות שוק ההון והביטוח לקבל את רשימת בעלי הרישיונות".