שבע שנים אחרי ששרבטו את הגרפיטי שהוביל להצתת מלחמת האזרחים בסוריה, מואווייה וסאמר סייסינה - הפעילים שמאז הפכו למורדים - מתכוננים למתקפת המשטר על עיירת מולדתם בדרעא, שבדרום-מערב המדינה. השניים היו רק בני 15 כשהם וחבריהם, משולהבים מרוח מחאות האביב הערבי שהתקיימו באותה העת ברחבי המזרח התיכון, כתבו על קירות העיר סיסמה שהפיחה השראה במורדים נגד המשטר: "תורך, דוקטור".
"עקבנו אחרי התפתחות המחאות במצרים ובתוניסיה, וראינו שהם כתבו סיסמאות על הקירות כמו 'חירות' ו'להפיל את המשטר'", אמר מואוויה, כיום בן 23. "השגנו פחית צבע וכתבנו 'חירות. להפיל את המשטר. תורך, דוקטור'". בכך הם התייחסו לנשיא סוריה בשאר אסד, רופא עיניים במקצועו.
עוד בנושא:
למרות אזהרות ארה"ב: צבא אסד תקף מטרות בדרום סוריה
אסד: לא נהסס לאפשר לאיראן לבנות בסיסים בסוריה אם יהיה צורך
שיא שלילי: 920 אלף עקורים בסוריה ב-2018 - יותר מכל שנה אחרת
בתוך יומיים הסתערו כוחות הביטחון על בתיהם ועצרו את הנערים, שאין ביניהם קשר משפחתי אך חולקים את אותו שם המשפחה. "הם עינו אותנו כדי לגלות מי הסית אותנו לכתוב את זה", סיפר מואוויה. מעצרם של הנערים עורר גל מחאות זעם שדרשו את שחרורם - נקודת מפנה, בעיני רבים, בהתפרצותה של ההתקוממות הנרחבת. מאז, כתובת הגרפיטי נעלמה והקירות נצבעו מחדש.
סאמר, בן 23 אף הוא כיום, נזכר בשחרורו מהמעצר במרץ 2011, אז גילה כי התושבים כולם התקוממו נגד הממשלה: "היינו בכלא בערך חודש ועשרה ימים. כשיצאנו החוצה, ראינו מחאות בדרעא ובכל רחבי סוריה".
מחאות אלה התפתחו להפגנות אלימות שבהן נהרגו יותר מ-350 אלף בני אדם ומיליונים נעקרו מבתיהם. השניים אמרו כי הם גאים במעשם. "אני גאה במה שעשינו, אבל אף פעם לא חשבתי שנגיע לנקודה הזאת, שהמשטר יהרוס אותנו ככה. חשבתי שניפטר ממנו", אמר מואוויה.
סאמר, לעומתו, הודה: "בהתחלה הייתי גאה בכך שגרמתי למהפכה נגד הדיכוי. אבל עם כל ההרג, העקורים וחסרי הבית לאורך השנים, לפעמים אני מרגיש אשם. האנשים האלה נהרגו ונמלטו, כל ההרס - הכול קרה בגללנו".
"נערי הגרפיטי" הצטרפו למחאות בשנת 2013. מאז, סבלה תנועת המרד מתבוסות קשות לאור התמיכה הרוסית שקיבל המשטר בדמשק, שהשתלט בחזרה על יותר מחצי מהמדינה. בחודש שעבר צבא סוריה השיב את שליטתו על דמשק לראשונה מאז 2012. באחד מראיונותיו האחרונים נתן אסד למורדים מדרעא שתי אפשרויות: נסיגה באמצעות משא ומתן או מתקפה בכל הכוח.
מואוויה טען כי "איומי המשטר על חדירה לדרעא לא מפחידים אותי. למשטר של אסד אולי יש נשק, אבל גם לנו. ההבדל היחיד הוא מטוסי המלחמה ולנו יש את אלוהים". הוא מתנגד לכל פינוי של דרעא. "אני אעדיף מוות לבשאר אסד מאשר פיוס איתו", הוסיף.
השניים סיפרו כי חלק מחבריהם מתים, חלקם נמלטו וחלק משתתפים בלחימה. "גדלנו על המהפכה, על הנשק ועל הלחימה. קברנו חברים במו ידינו. גדלנו על מלחמה וחורבן. כשאתחתן ויהיה לי ילד, אספר לו מה קרה לי. אלמד אותו לכתוב על הקיר בכל פעם שהוא נתקל באי צדק - לא לפחד מאף אחד, ולכתוב הכול".
