פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מומחי תעבורה מעריכים: נהגים שנתפסו במצלמות, הודו בעבירות שלא ביצעו

      אחרי הנחיית הפרקליטות על בדיקת מצלמות המהירות בכבישים והודעת המשטרה כי תשהה את חלוקת הדוחות שהסתמכו עליהן, העריכו מומחים בענף כי המשטרה תחזור בה מהשימוש בהן. "צריך להסתכל על זה כאילו מדובר בהליך פלילי". שופט תעבורה בדימוס: למי שהודה בעבירה אין מה לעשות

      מצלמות מהירות חדשות (קובי ליאני)
      מומחים מטילים ספק לגבי עבירות שתועדו במצלמות המהירות. אילוסטרציה (צילום: קובי ליאני)

      יממה לאחר הודעת המשטרה כי תשהה את חלוקת הדוחות לנהגים שיתועדו על ידי מצלמות המהירות כשהם נוסעים במהירות מופרזת, מומחי תעבורה מעריכים כי המשטרה תיאלץ "לחזור אחורה" אם המערכת הקיימת לא תעבור את בדיקות האמינות שעליהן הורתה הפרקליטות. כמה מהם מעריכים שישנם נהגים שהודו בעבירות מהירות שכלל לא ביצעו, לאחר שנקלטו במצלמות. המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר הורה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה ועד להשלמתה לא יחולקו דוחות לנהגים - כפי שפורסם אמש ב"חברת החדשות".

      עו"ד בני סמו, בכיר לשעבר באגף התנועה ומומחה לדיני תעבורה, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי הבדיקה שעליה הורתה הפרקליטות היא תהליך "ארוך ומורכב מאוד, ייקח זמן עד שיוחלט אם המערכת אמינה או לא". לדבריו, "במידה והמערכת לא תעבור את בדיקות האמינות, משטרת ישראל תחזור כמה צעדים אחורה". עו"ד סמו הוסיף כי "הכבישים לא יופקרו" וכי המשטרה תמשיך להשתמש במכשירים שהוכרו בפסיקות בעבר כאמינים, דוגמת אקדח הלייזר ומכשיר "הדבורה" - מכמונת מכ"ם המותקנת בניידות. אולם, לדבריו, ייתכן שבתום הבדיקה המשטרה תצטרך לבחון מערכות חדשות לאכיפת מהירות.

      עוד בנושא:
      "לא יהיה ג'ונגל": המשטרה תתעד עבירות מהירות מבלי להפיק דוחות

      מצלמות מהירות על מדרכה (רונן טופלברג)
      המשטרה תמשיך להשתמש באמצעי אכיפה אחרים. מצלמת מהירות (צילום: רונן טופלברג)

      לדברי עו"ד ד"ר ברק פרידמן, מתנדב בעמותת "אור ירוק" ומומחה לדיני תעבורה אף הוא, המשטרה הסתמכה על המצלמות כעל "כלי אכיפתי של מספרים" ואם התגלתה בהן בעיה הרי שהדבר אומר דרשני. "המשטרה הייתה צריכה להביא מומחים לטפל בנושא והשתמשה במנגנוני 'סמוך על סמוך'", הוסיף. לטענתו, התוצאה הייתה מקרים רבים של נהגים שהודו בעבירות מהירות שלא ביצעו.

      "מי יודע מה מספרי הנהגים שהורשעו בעבירה שאיננה תואמת לעבירה האמתית שאותה ביצעו", תהה פרידמן. "מי בכלל יודע מהו הפגם האמיתי שקיים בעמודי הצילום ובמצלמות ומוביל לתוצאה חמורה מבחינה כלכלית". הוא הוסיף כי אם בבדיקה שעליה הורתה הפרקליטות יתגלו ממצאים חד משמעיים שפוגעים במהימנות וביכולת האכיפה של המצלמות לכל נהג תהיה זכות לפנות בעניינו למשטרה ויש לבחון כל מקרה כי התוצאה "בלתי מתקבלת על הדעת". לדבריו, "צריך להסתכל על זה כאילו מדובר בהליך פלילי".

      אדם נתפס נוהג במהירות 204 קמ"ש בכביש 6 (חטיבת דובר המשטרה , אגף התנועה)
      פעילות האכיפה נמשכת באמצעים אחרים. מד מהירות (צילום: דוברות המשטרה)

      מערך מצלמות אכיפת המהירות הופעל לראשונה בשנת 2013 ומאז נפרסו ברחבי המדינה כמאה מצלמות פעילות. עד היום הפיקו המצלמות מאות אלפי דוחות, שהביאו אלפי נהגים לאבד את רישיונותיהם ואחרים לשלם קנסות בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים. הפעלת מצלמות המהירות האחרות של אגף התנועה במשטרה נמשכת כרגיל, הן של מכמונות הלייזר שמפעילים שוטרים בצדי הדרכים והן של מכמונות המכ"ם ("דבורה") המותקנות בחלק מהניידות.

      מנכ"ל עמותת "אור ירוק" ארז קיטה קרא להסדיר "באופן חוקי ומלא" את סוגיית אמינות מצלמות המהירות, כדי להחזירן לפעולה ולוודא כי נהגים שלא עברו עבירה לא יענשו על לא עוול בכפם. לדבריו, "בכבישים שבהם הוצבו המצלמות נרשמה ירידה במספר התאונות ובמספר הנפגעים בארץ ובעולם ולכן על המשרד לביטחון פנים להשלים, כפי שהחלטת הממשלה מחייבת, את מערך המצלמות ל-300 מצלמות שיוצבו באותם מקומות שבהם יש קשר ישיר בין מהירות מופרזת ותאונות דרכים".

      קיטה הוסיף כי מצלמות המהירות נועדו להרתעה ולא לשמש "כמסחטת כספים המעשירה את קופת המדינה". לדבריו, "המצלמות חייבות להיות בולטות ומשולטות כדי שנהגים ידעו שהם נכנסים לכביש מסוכן, יורידו את מהירות הנסיעה וכך ימנעו מתאונת דרכים".

      "מי שכבר שילמו דוחות או הגיעו להסדר - אין להם מה לעשות"

      עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס שעובד היום כעורך דין המתמחה בתחום, אמר היום לוואלה! NEWS כי יש להמתין ולראות מה יעלו בדיקות האמינות של המצלמות, שעדיין מתבצעות בטכניון, בטרם ההערכות מה יעלה בגורל הנהגים שקיבלו דוחות מהירות.

      "במכשיר הממל"ז - מד מהירות לייזר - למשל, בסוף המשפט שדן באמינות שלו, קבעו שיש להפחית חמישה קמ"ש ממה שהשוטר מודד", אמר אנושי. "במשפט המקביל שעסק במכשיר הינשוף למדידת אלכוהול, קבעו שהכמות הקבועה בחוק היא 240, אבל הכמות שתיאכף בפועל היא 290. העלו את המרווח כדי ליצור שולי בטיחות. יכול להיות שגם כאן יעשו את זה, יגידו שצריך להוריד, למשל, עשרה קמ"ש מהמדידה".

      אולם, במקרה הנוכחי לא בטוח שהגדלת שולי הבטיחות תספיק. הנחיית הפרקליטות ניתנה בעקבות משפט שמתנהל בימים אלו בבית המשפט לתעבורה בעכו, שבמסגרתו 20 נהגים, המיוצגים על ידי עו"ד תומר גנון, כופרים בדוחות המהירות שקיבלו. המומחה שהעיד מטעם ההגנה, המהנדס טוביה סגל, טען בבית המשפט כי הסטייה של מצלמות המהירות יכולה להגיע אפילו עד 90 או 100 קמ"ש.

      "במקרה כזה בית המשפט יצטרך להחליט מה הוא עושה", הסביר אנושי. "האם הוא פוסל לחלוטין, שזו החלטה חסרת תקדים בנושאים כאלה, שיהיו לה גם השלכות כלכליות - כי המצלמות הכניסו סכומי כסף גדולים למדינת ישראל. אבל אני מקווה שבית המשפט יעסוק בנושאים משפטיים ולא כלכליים. יכול להיות גם שהוא יגיד שיש בעיה חלקית, ומוטב לשחק עם התוצאה כדי לשמור על שולי בטיחות".

      ניידות של משטרת התנועה. ספטמבר 2014 (חטיבת דובר המשטרה)
      ניידות משטרת התנועה (צילום: דוברות המשטרה)

      השופט בדימוס מזכיר כי בעבר, במשפט שנערך בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, נמצא כי מצלמות א3 - מהסוג הנכלל בהנחיית הפרקליטות - דווקא כן אמינות, ועל הפסיקה הזו מסתמכים היום בתי המשפט והמשטרה. "גם אם תתקבל החלטה כמו שההגנה מנסה לקבל", הוסיף אנושי, "צריך לקחת בחשבון שעדיין יש בית משפט מחוזי ויש בית משפט עליון, אלא אם כן התוצאות יהיו כל כך קטסטרופליות שהפרקליטות אפילו לא תערער עליהן".

      כרגע, לפי הנחיית הפרקליטות, המצלמות ממשיכות לעבוד, אך הדוחות לא נשלחים לנהגים. מה יקרה אם ייקבע שהמצלמות לא אמינות? "לגבי ביטול דוחות רטרואקטיבי, אני לא חושב שזה יקרה", אמר אנושי. "אלה שכבר שילמו את הדוחות או הגיעו להסדר, להם כנראה אין מה לעשות. יש תביעה ייצוגית בנושא, של אנשים שכבר שילמו, אבל מי שכבר הגיע להסדר, מניסיון העבר בתיקים אחרים, כמו הינשוף למשל, עבר זמנו ובטל קורבנו".

      לגבי דוחות שכבר נשלחו לנהגים אך טרם שולמו, או דוחות שנמצאים במערכת המשטרתית וטרם נשלחו, אנושי העריך כי התשובה טמונה בממצאי הבדיקה. אם ייקבע שהמצלמות כלל לא אמינות, המשטרה עשויה לא לשלוח כלל את אותם דוחות. במקרה שיוחלט כי יש צורך לשנות את שולי הבטיחות, באופן טבעי עשוי הדבר להביא לביטול חלק מהדוחות - שנמצאים באותם שוליים.