(בווידאו: נפתלי בנט מציג עלייה בציוני בחינות המיצ"ב במדעים ומתמטיקה)
שר החינוך נפתלי בנט הודיע הבוקר (שני) כי משרד החינוך יחל להעביר בצורה הדרגתית את בחינות הבגרות החיצוניות להיבחנות עם ספר פתוח. בצורה זו, חלק מן הבחינה תכלול מתכונת היבחנות חדשה שתתבסס על הספר והחלק הנוסף יישאר במתכונת סגורה. מהלך זה מהווה חלק מהמדיניות שהמשרד מוביל בשנים האחרונות לקידום למידה רלוונטית, חדשנית ומשמעותית.
בנט מסר כי "במאה ה-21 האדם נדרש ליצירתיות ולעומק כתנאי חיוני להצלחה. אנו זקוקים לנוער חוקר ומעמיק ולא רק משנן. הלימוד יהיה הרבה יותר מאתגר, אך זהו שינוי הכרחי". "אני רוצה שתלמידי ישראל יסיימו את הלימודים כשהם מצוידים בכלים וידע ולא רק בציונים. חומר פתוח במבחן יגדיל לעין ערוך את אתגר הלמידה וישדרג את איכות התלמיד", הוסיף.
עוד בוואלה! NEWS:
בין משימה בלתי אפשרית לאושן 11: בחו"ל אנשי המוסד הם שודדים קרי רוח
אלימות המשטרה נגד ערבים נמשכת - אך איש אינו יודע מה היקפה
בכיר בצבא איראן: לא מתכוונים להחזיר את הכוחות מסוריה
כ-50 בתי ספר נבחנים במקצוע ההיסטוריה עם ספר פתוח כחלק מפיילוט שערך משרד החינוך. התכנית זכתה להצלחה ולכן נמצא כי יש מקום להרחיבה לכלל תלמידי החטיבות העליונות במקצוע זה. החלת התכנית תיעשה באופן הדרגתי כך שבמהלך השנה הבאה (תשע"ט) המורים להיסטוריה יעברו השתלמויות בנושא והכשרה, ובשנת הלימודים תש"פ שלאחריה (2020) המורים יחלו ללמד במתכונת החדשה. רק בשנת 2021 יעברו כלל התלמידים להיבחנות עם ספר פתוח.
לאור ההחלטה הוקם צוות מקצועי אשר עמל על תכנית עבודה בנושא תוך התאמתה לתחומי הדעת שקיימים במשרד. בשלב הראשון המשרד יחל את המדיניות על מקצוע ההיסטוריה בבתי ספר ממלכתיים בחטיבה העליונה. מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר כי "בעידן שבו המידע כולו זמין בלחיצת כפתור, אנו רוצים לפתח בקרב התלמידים את היכולת להעמיק חשיבה, לבסס נימוקים ולנסח באופן סדור את עמדתם".
היבחנות עם ספר פתוח מבטיחה שכל התלמידים ירכשו את המיומנויות הנדרשות להתמודדות עם שאלות מסדר חשיבות גבוה, שאלות שעוסקות בהבעת עמדה מנומקת ומוסדרת, ובשאלות שעוסקות בדילמות מוסריות. בנוסף, שיטה זו תקנה שימוש במידע שנלמד לצורך דיון בשאלות ערכיות, הקניית מיומנות של שאילת שאלות, ניתוחי קטעי מקור, ואבחנה בין עובדות לדעות.
שינון הוא עניין של תפיסת עולם
גל, מורה להיסטוריה ממרכז הארץ בירך על התכנית אולם ציין כי "לצערנו הרפורמה ללמידה משמעותית יצרה מציאות הפוכה מזו שתוכננה. היה עדיף לוותר על שלב החומר הפתוח ולעבור ישר לתכנית לביטול הבגרויות במסגרת היבחנות חיצונית. ברור לכולם שתם זמנן של בחינות בגרות בכתב. זו אינה עוד דרך להערכת הלמידה אלא דרך המעריכה שינון והקאה של חומר".
מורה אחרת בחינוך העל יסודי ציינה כמה נקודות בעד שינון החומר לבחינות ומסרה כי "למרות שאנחנו בעידן של המון ידע זמין, בסופו של דבר הידע שיש לנו בראש הוא זה שאנחנו משתמשים בו לבניית קשרים שונים וחדשים וכדי להעמיק עליו". היא הסבירה כי עבורה היבחנות על חומר רב שצריך לשנן גרם לה במהלך לימודיה להיות ב"נקודת פתיחה גבוהה ועם יכולת לפתח דיון".
מורה נוסף בבית ספר על יסודי, שאיננו מלמד היסטוריה, הסביר כי "אצלנו מתעקשים על בחינה עם חומר סגור - מה שיוביל לשינון והקאה ביום הבחינה. כמורה אני יכול רק לברך על כל בחינה עם חומר פתוח, ובכלל עדיף היה לוותר על שלב זה ולעבור לביטול הבגרויות במסגרת היבחנות. ברור לכולנו שהבחינות הללו לא מנבאות - הן רק פוגעות".
על מנת להבטיח שההיבחנות תעניק מענה ראוי ומיטבי לכולם, החל הפיקוח על הוראת היסטוריה בעבודת מטה מקיפה שכוללת הקמתן של חמש ועדות: ועדה לבניית בחינת בגרות חדשה, ועדה להתאמת המבחן לאוכלוסיות מיוחדות, ועדה לבניית יחידות הוראה לקראת היבחנות עם ספר פתוח שתוצענה למורים, ועדה לבניית יחידות הוראה לנושאים שיועברו להוראה לשם הערכה חלופית וועדה להטמעת התכנית בחטיבות הביניים.