פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלימות המשטרה נגד ערבים נמשכת - אך איש אינו יודע מה היקפה

      בקרב הציבור הערבי נחשבת אלימות שוטרים כלפי אזרחים לעניין יומיומי, ולצד חוסר אמון במח"ש, עולות טענות כי המדינה מסרבת לספק נתונים מדויקים לגבי תלונות. השדולה נגד אלימות משטרתית תקיים דיון ראשון מאז הוקמה לפני כשנה, אך השר ארדן הודיע כי יחרימו

      אלימות המשטרה נגד ערבים נמשכת - אך איש אינו יודע מה היקפה
      צילום: אדריאן הרבשטיין, עריכת וידאו: ניר חן

      בקרב הציבור הערבי בישראל עולות טענות כי אלימות שוטרים נגד אזרחים ערבים היא עניין יומיומי, אך לא קיימים מספרים מדויקים שבעזרתם ניתן לאמוד את היקף התופעה. למרות שבפני מי שספגו אלימות מצד שוטרים עומדת האפשרות להתלונן, עדויות רבות מעידות כי ההליך אינו מביא לדין משמעתי או פלילי - דבר המשתקף בביקורת מצד מבקר המדינה וחברי כנסת מהמגזר הערבי.

      השדולה נגד אלימות משטרתית בכנסת תקיים מחר (שני) דיון ראשון, יותר משנה מאז שהוקמה. בדיון צפויים להשתתף ג'עפר פרח, הפעיל החברתי שטען כי הוכה על ידי שוטר לפני שבועיים במהלך הפגנה בחיפה ורגלו נשברה, בני משפחתו של יעקוב אבו אלקיעאן שנהרג כתוצאה מדריסה של רכב משטרתי באום אל-חיראן שבנגב - וכן פעילים מהעדה החרדית והפלג הירושלמי שהובילו בשנים האחרונות מחאות נגד הגיוס לצה"ל.

      השר לביטחון הפנים גלעד ארדן החליט להחרים את הישיבה, ולאסור על נציגי המשטרה להשתתף בה. ככל הנראה גם נציגי מח"ש לא ישתתפו בדיון. במכתב ששיגר ליו"ר השדולה ח"כ אילן גילאון (מרצ) הבהיר ארדן כי ייעדר מהדיון משום שלטענתו "השיח הציבורי בנושא עושה עוול לעשרות אלפי שוטרים ושוטרות המגינים על תושבי ישראל". עם זאת, הבהיר ארדן כי שוטר שהפעיל כוח או נקט אלימות שלא כדין אין לו מקום במשטרת ישראל.

      עשרות מפגינים במושבה הגרמנית בחיפה במחאה על ההפגנות נגד פעולות צהל ברצועת עזה (ערן גילווארג)
      הפגנה נגד פעולות צה"ל בעזה בחיפה, לפני כשבועיים (צילום: ערן גילווארג)

      גילאון אמר בתגובה כי "ארדן דבק בעקשנות במדיניות ההתכחשות והטיוח. הוא חייב להבין שגם המשטרה איננה מעל החוק. ניסיונו של השר ארדן להציג את השדולה כגוף עם אג'נדה נגד המשטרה, מגוחך ומסתיר אטימות לב בלתי נתפסת. השדולה תנהל דיון ענייני ואובייקטיבי, שיציף את הבעייתיות בהפעלת האלימות המשטרתית ובחקירות מח"ש".

      "חרדים סופגים רימוני הלם ולערבים שוברים רגליים"

      לעו"ד נועה לוי, רכזת פרויקט אלימות משטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים, אין נתונים ברורים בנושא. עם זאת, לעמותה שבה היא עובדת, הפועלת למען מי שנפגעו מאלימות מצד משטרת ישראל, שב"כ, שב"ס וצה"ל, יש נתון אחד שחוזר בפרסומים שונים על אף שמקורו אינו ברור. "רוב מוחץ של ההרוגים בידי המשטרה הם ערבים", היא מצטטת, "58 מתוך 61 אזרחים שנהרגו בידי שוטרים ב-15 שנה האחרונות הם ערבים". בהתייחסה לשימוש בכוח פיזי מצד שוטרים בהפגנות, כפי שאירע לפני כעשרה ימים בהפגנה בחיפה, מציינת לוי כי "המגמה היא התגברות כללית של הפעלת כוח ואלימות של שוטרים בהפגנות בכלל, והיא מוגברת כאשר מדובר באוכלוסיות מוחלשות". לדבריה, "מסתמן שכלפי כל מגזר מופעל סוג אלימות מסוים המכוון לו. למשל, חרדים סופגים רימוני הלם ולערבים שוברים רגליים".

      קורבנות אלימות מצד המשטרה רשאים אמנם להגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים. ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא שרגלו נשברה בעת מעצרו באותה הפגנה בחיפה, נמנע מהגעה למשרדי מח"ש וחוקרי היחידה הגיעו לביתו כדי לקבל את גרסתו. עם זאת, הוא הביע חוסר אמון בתוצאות החקירה. גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) העביר מסר דומה בריאיון למהדורת וואלה! NEWS, שם טען כי "אין לנו אמון במח"ש. זו מחלקה לחיפוי על שוטרים. כך בדרך כלל, היסטורית, מהניסיון שלנו ושל ג'עפר פרח עצמו שהוא האיש שמטפל בתלונות נגד שוטרים מול מח"ש. מדובר בארגון שמטייח כשהקורבן הוא ערבי והיורה הוא שוטר".

      גם במשרד מבקר המדינה סבורים כי נושא החקירות נגד שוטרים אלימים טעון שיפור, ולפני כשנה פרסם המבקר דוח חמור בנושא. בדוח נקבע כי מח"ש והמשטרה לא עושות מספיק כדי להילחם באלימות השוטרים. עיקר הביקורת הופנתה כלפי הפער בין אלפי התלונות המוגשות למחלקה, לעשרות תיקים בלבד שעוברים לטיפול משמעתי או פלילי ומוגשים במסגרתם כתבי אישום. "רוב התיקים האחרים אינם נבחנים כלל במישור הפיקודי, המבצעי או המנהלי לשם הפקת לקחים במישור האישי, היחידתי או המערכתי", קבע המבקר יוסף שפירא. כך, למשל, בשנת 2015 הגיעו למח"ש כ-6,300 תלונות, ומתוכן רק בכ-200 מקרים (3.2%) הועמדו שוטרים לדין.

      אחת הסיבות למיעוט התיקים שבהם הועמדו שוטרים לדין היא קיום הליך "בדיקה" הקודם לפתיחת חקירה פלילית, ונועד לחסוך בהקצאת המשאבים הדרושים למסגרת של חקירה. הוא כולל בחינה ראשונית של צוות החקירה שאינה כוללת חקירה של השוטר החשוד באזהרה. הרציונל היה להימנע מעיסוק ב"תלונות מינוריות", אלא שבין השנים 2015-2013 נסגרו קרוב למחצית מהתיקים שנפתחו לאחר קבלת תלונה במח"ש מבלי ששוטר ייחקר באזהרה, ורק ב-16% מהם השוטרים נחקרו כחשודים.

      לטענת המבקר, הבעייתיות אינה נוגעת רק למיעוט המקרים שבהם עומדים שוטרים לדין, אלא גם למה שנעשה במקרים שבהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום פלילי או משמעתי. בדוח נמצא כי לאחר סגירתם של תיקים אלו הם אינם מועברים לטיפול משמעתי ואף לא מתבצעת הפקת לקחים ראויה. בין היתר נמצא כי בין 2006 ו-2015 חלה ירידה של 92% בכמות כתבי האישום המשמעתיים שהוגשו בגין עבירות של שימוש בכוח.

      משרד המשפטים בתל אביב (אורי לנץ)
      המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים בתל אביב (צילום: אורי לנץ)

      עוד עלה מהדוח כי חסר מערך נתונים יעיל בנוגע לתופעת האלימות המשטרתית. למרות שתופעה זו נמצאת בשנים האחרונות במוקד תשומת הלב הציבורית, למח"ש אין כיום מערך מחשוב שמסוגל לפלג את סוגי העבירות שביצעו שוטרים, וכאמור, גם לגבי מגזר מגיש התלונה המידע אינו זמין. פילוח על פי ישובים לא ייתן את התמונה המלאה והכוללת את הערים המעורבות.

      רק בשני מקרים מתוך מאה יוגשו כתבי אישום נגד שוטרים

      גם בדוח השנתי של מח"ש לסיכום 2017, שפורסם כעשרה חודשים לאחר דוח המבקר, לא מופיעה התפלגות של סוגי העבירות השונים שבגינן נחקרו השוטרים, כך שלא ניתן לדעת כמה מהן הן עבירות אלימות. יתרה מזאת, הדוח אמנם מציין כי נפתחו חקירות ב-641 תיקים, אולם לא מצוין בו כמה תלונות הוגשו, ולכן לא ניתן לדעת בכמה מקרים נסגרה התלונה מבלי שנפתחה חקירה. מתוך 641 החקירות שנפתחו, ב-249 מקרים הועמדו השוטרים לדין פלילי ומשמעתי.

      צעד חיובי נעשה בפברואר האחרון, אז היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם נוהל חדש שמאפשר למשטרה לחקור בהיבטים משמעתיים תיקים של אלימות שוטרים שלא נחקרו בידי מח"ש. הנוהל נוצר הן לאחר פרסום דוח המבקר, והן כחלק מהסקת מסקנות מהדוח למיגור הגזענות, שחיבר צוות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור בעקבות שיעור התיקים הגבוה בתחום זה שמסתיימים ללא כל צעדים הננקטים כלפי שוטרים.

      הפגנה בחיפה נגד הרג הפלסטינים בעזה ב-18 במאי 2018 (אתר רשמי , דוברות המשטרה)
      שוטרים בהפגנה נגד פעולות צה"ל בעזה, חיפה, לפני כשבועיים (צילום: דוברות המשטרה)

      עו"ד לוי מהוועד הציבורי נגד עינויים אומרת כי בשנתיים האחרונות, מתוך מאה נפגעי אלימות משטרתית "מכל הקבוצות והמגזרים בישראל" שמייצגת העמותה בהתנהלות מול מח"ש, רק בגין תלונותיהם של שניים יוגש כתב אישום. היא מציינת כי בשני המקרים יוגשו כתבי אישום "אך ורק בגלל שהייתה עבירה נוספת של השמדת ראיות". עם זאת, היא חושבת שראוי לציין כי לעומת השיעור האפסי של תלונות שמבשילות לכלל הליך פלילי, כ-50% מהתיקים העוברים תחת ידיה מסתיימים בכל זאת בהליך משמעתי בתוך במשטרה.

      גם לוי מתוסכלת מחוסר האפשרות לאמוד את שיעור היקף תופעת האלימות המשטרתית נגד ערבים מתוך כלל המקרים המדווחים. לדבריה, "למרות מאמצינו ופניות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אזרח אחרים, מח"ש ורשויות מדינה אחרות מסרבות לפלח את נתוני אלימות השוטרים לפי השתייכותם המגזרית של מגישי התלונות. לגבי ערבים זה נכון באופן מיוחד".

      ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים בישראל. פברואר 2016 (AP)
      מתוסכל אף הוא מהיעדרם של נתונים על אלימות. פרח (צילום: AP)

      לדברי ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת), במשטרה קיימת מדיניות רבת שנים שלא למסור נתוני פשיעה על פי פילוח לאום למרות פערים משמעותיים. לטענתה, "מדובר בהסתרה והטעיה מסוכנת ומכוונת. למשטרה יש את הפילוח המדויק". לדבריה, במשרד לביטחון הפנים לא חושפים פילוח של הנתונים בנימוק של "רגישות הנושא והעובדה שמדובר בחומר מסווג". היא ביקשה לציין כי מניעה כזו לא קיימת במשרד המשפטים המספק מידע על אודות שיעורי ההרשעה בבתי משפט וסוגי העבירה לפי לאום.

      פרח, שנפגע כאמור בהפגנה בחיפה, הסביר כי גם לארגונו, העוסק בזכויות האזרחים הערבים בישראל, אין נתונים זמינים למעט מקרים שהסתיימו במוות. "לצערי יש המון הפרות של זכויות אזרחיות ואנחנו ארגון קטן, אז פשוט אין לנו משאבים לעקוב אחרי אלימות משטרתית על כל גווניה". לדבריו, כך המצב גם במטה למאבק בגזענות, ארגון עדאלה וארגוני זכויות אזרח אחרים בישראל. "המרדף אחרי הטיפול בכל מקרה ומקרה הוא מתסכל ומתיש והמדינה שהייתה יכולה לסייע ולספק את הנתונים רק מקשה עלינו", אמר.

      משטרת ישראל עושה לכאורה מאמצים כבירים בשנתיים האחרונות לשפר את יחסיה עם החברה הערבית. הוקמה מנהלת, הועמד בראשה קצין מוערך, המוסלמי הבכיר בשורות המשטרה ניצב ג'מאל חכרוש, והועמד תקציב של שלושה מיליארד שקל לגיוס שוטרים ערבים ולפתיחת תחנות ביישובים ערביים. בינתיים אין כל אינדיקציה שההשקעה הזו הפחיתה את המקרים שבהם אזרחים ערבים סובלים מאלימות שוטרים.

      היערכות כוחות המשטרה, אשקלון, 14 במאי 2018 (שי מכלוף)
      "הטקטיקה להפחתת הפגנות לא עובדת". שוטרים באשקלון, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום אילוסטרציה: שי מכלוף)

      עו"ד לוי אומרת כי תופעת האלימות המשטרתית כלפי ערבים מצויה בכלל במגמת עלייה. "בימים שכאלה, שבהם הרוח הציבורית סוערת, הדבר מעודד שוטרים להתייחס למפגינים ערבים כאל מחבלים, גם אם מדובר באזרחים שמפגינים בצורה לא אלימה למרות גרסת המשטרה", מסבירה לוי. "בימים כתיקונם, הפגנות דומות בהרכבן, בסמלים ובדגלים שנושאים המפגינים ובאותם מקומות בדיוק, עוברות ללא כל צורך בפינוי משטרתי אלים". היא מעירה בציניות כי "לגבי הצלחת האלימות המשטרתית כטקטיקה להפחתת ההפגנות, אזי מובן שלפי התחזית ליום שישי הקרוב לו נקבעו כבר שלוש הפגנות שונות בעיר חיפה, ברור כי הטקטיקה המשטרתית משיגה בדיוק את ההיפך מכוונתה המוצהרת של המשטרה".

      לדעתה, סיבה נוספת למגמת העלייה היא דווקא פתיחתן של תחנות המשטרה ביישובים ערביים שאליהם עד כה המשטרה לא ממש נכנסה. "זה משתנה עכשיו וזה מתבטא ביותר חיכוכים". כך או כך, לטעמה המספרים ימשיכו להיות רחוקים מלשקף את המציאות שבה חיים ערביי ישראל, במיוחד בעלי עסקים ובמיוחד בערים מעורבות, שם לטענתה עוד יותר חוששים ערבים להתלונן, מחשש להתנכלות משטרה לאחר. "חלקם סתם לא רואים בכך טעם", היא מוסיפה.

      ח"כ חנין זועבי לפני דיון להארכת מעצר ח"כ באסל גטאס בית משפט השלום בראשון לציון, 27 בדצמבר 2016 (ניב אהרונסון)
      "עוינות כללית של מוסדות המדינה כלפי האוכלוסיה הערבית". זועבי (צילום: ניב אהרונסון)

      על "תחושות ההשפלה והפחד" בעיר מעורבת כמו תל אביב-יפו ניתן ללמוד גם מדוח שפרסמה ח"כ זועבי בנובמבר 2016, על יחסי המשטרה עם הציבור הערבי ביפו. בין היתר מציין הדוח "חשש מאוד גדול מפני אלימות משטרתית" ולא רק באופן הקלאסי שלה. לדבריה, "אין צעיר ביפו שלא נדרש להציג תעודה כשהוא הולך פשוט ברחוב ומתבקש לענות על שאלות שונות, לפתוח את תיקו ולתת הסברים". היא טוענת כי "הורים חוששים לשלום בניהם ברגע שהם מגיעים לגיל ההתבגרות, גם כאשר מדובר 'בילדים טובים', גם מחשש 'שיפילו תיק' על בניהם החפים מפשע". היא מדווחת על שוטרים או מתנדבי משמר אזרחי במדי משטרה המטרידים ברחוב ללא כל סיבה, כשבחלק מהמקרים נלקחו צעירים "לסיבוב" במהלכו קיבלו מכות. לדבריה, "בסיום הסיבוב משחררים את אותם צעירים, תוך מתן אזהרה 'לא להתלונן במח"ש'", גם כשבחלק מהמקרים נזקקו לטיפול רפואי, ואף פונו לבית חולים ואושפזו. "באחד המקרים צפינו בצילומי מצלמות אבטחה של עסק המתעדים תחילת אירוע מסוג זה ובתיעוד הרפואי של הנפגע, שסירב להתלונן במח"ש בשל הפחד שיפגעו בו בעתיד", הוסיפה.

      בדוח של זועבי דווח גם על חיפושים בבתים תוך גרימת נזק, "שפיכת שמן, שמפו וקמח על מיטות וספות, שבירת ארונות, פיזור מזון מתוך המקרר על הרצפה ועוד". לטענתה, "התופעה כל כך רגילה שניתן להגדירה כנורמה. ברוב המקרים המשטרה שלא מוצאת דבר, מנסה להחתים את המשפחה, החוששת לסרב, על מסמך לפיו 'לא נגרם נזק לרכושה'". היא מתריעה גם מפני התופעה שבה שוטרים עובדים כשומרים בשעות נוספות במקומות פרטיים ומטשטוש ההבדלים בין פקחי העירייה, מתנדבי המשמר האזרחי והשוטרים הפועלים במקומות ציבוריים. לדבריה, "ביפו, במיוחד בפארק המדרון, הטיילת ובנמל, היו מקרי אלימות קשים שבהם לא ברור אם מדובר בשוטר או פקח או שוטר שעובד שעות נוספות בתור שומר במועדון או באירוע". עוד היא מציינת אי ענידת תגי זיהוי על ידי שוטרים ושימוש במסכות פנים.

      זועבי טוענת בדוח גם להאשמת פעילים פוליטיים "בתקיפת שוטר" לאחר שנעצרו במהלך הפגנה, וגם של חשודים בסיטואציות אחרות כל אימת שהם טוענים על אלימות מצד המשטרה. "הניסיון מלמד שתיקים רבים נסגרים ובית המשפט אף ראה לנכון לבקר את הבעיה", היא קובעת וקוראת להפריד מקטגוריית האלימות את הסעיף "תקיפת שוטר", ולהתייחס אליו כקטגוריה בפני עצמה כדי להקל על המעקב בשימוש בסעיף עבירה זה. לדבריה, בקרב האוכלוסייה הערבית, נתפסת המשטרה כזרוע האלימה של המדינה, שמופעלת נגדה. והרקע לכך הוא "העוינות הכללית של מוסדות המדינה כלפי החברה הערבית".

      מח"ש: נימנע מזימון שוטר אשר מילא תפקידו לחקירה מיותרת ללא חשד סביר

      המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מסרה בתגובה כי "נתוני השנה האחרונה מצביעים על אלפי פניות שנבדקו וטופלו במקצועיות במח"ש, כ-30% מהן הסתיימו בהחלטה להעמיד לדין שוטר אחד או יותר. פעמים רבות מח"ש חוקרת אירועים רגישים ומורכבים בהם נעשה שימוש בכוח אגב הפרות סדר והפגנות, בתיקים אלה מח"ש מחויבת להיאבק בנחישות באלימות שוטרים, ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות. מח"ש תימנע מזימון שוטר אשר מילא תפקידו כחוק בפעילות מבצעית מורכבת, לחקירה מיותרת במח"ש, ללא בסיס סביר לחשד".

      המשטרה מסרה בתגובה כי "תפקידה של המשטרה הוא לשמור על הסדר הציבורי ולפעול כשצריך גם נגד התפרעויות אלימות. לצערנו, אלימות כלפי שוטרים בישראל 2018 אינה נחלתן רק של הפגנות והפרות סדר מתוכננות אלא גם בעקבות פעילות אכיפה שגרתית. לא בכדי המחוקק נתן סמכות לשוטר להשתמש בכוח במקרים בהם השימוש בכח נדרש, אולם לצד זאת כפי שכבר הוכח בעבר, כל חריגה מטופלת מיידית על ידי המשטרה ובמידת הצורך הממצאים מועברים להמשך בדיקה ע"י מח"ש - גוף חיצוני למשטרה".