וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא מעקב "ספציפי": נתניהו תכנן לפקח על שומרי הסוד

1.6.2018 / 18:58

מהכחשתו הנקודתית של ראש השב"כ לשעבר יורם כהן ניתן ללמוד כי רה"מ לא הנחה אותו להאזין במיוחד לרמטכ"ל ולראש המוסד דאז, אלא לקבוצה שהשניים נכללו בה. עד שכהן יתייצב מול מצלמות ויספר הכל - אפשר לשער כי נתניהו אכן יזם האזנות ברגע של כעס

קשת

כמעט יממה נדרשה לראש השב"כ הקודם יורם כהן לעיבוד תגובה על הפרסום בתכנית "עובדה", שלפיו התבקש בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל אחרי ראש המוסד הקודם תמיר פרדו והרמטכ"ל הקודם בני גנץ. כשנמצאה הנוסחה הגואלת - היא התגלתה כהכחשה נקודתית המאשרת על דרך ההרחבה.

העוקץ טמון במילה הנאה "ספציפית". נתניהו לא הנחה את כהן להאזין רק ובמיוחד ובעיקר לפרדו ולגנץ, אלא לקבוצה שהשניים נכללו בה, לצד אחרים, מעטים או רבים. משמע, לא מעקב קמעונאי אחר שניים המתקראים בני ותמיר, אלא פיקוח סיטונאי על רשימת תפוצה גדולה יותר של בעלי תפקידים, כולל הרמטכ"ל והרמס"ד (ואם כך, אולי גם שרים).

על כך עבדו כהן ודוברו החרוץ של השב"כ כ-18 שעות? הרי זו תגובה המשוועת להבהרה. עד שכהן יתייצב מול מצלמות, יספר בדיוק מה אמר או לא אמר לו בנימין נתניהו ויתאר מה עשה או לא עשה בעקבות אותו שיח, ניתן לשער כי נתניהו אכן פלט, ברגע של כעס על פרסומים שלא הוא יזם, משאלה בנוגע להאזנות לראשי מערכת הביטחון. הוא, שנחשב לאמן ההדלפות בעצמו, לא פעל לפי נוהל הזמנת האזנת סתר וממילא גם לא התכוון ברצינות לרגל אחרי הרמטכ"ל וראש המוסד - הוא רצה להרתיע.


עוד בנושא
"נתניהו ביקש מראש השב"כ לבצע האזנות לרמטכ"ל ולראש המוסד"
נתניהו על הפרסום כי ביקש להאזין לבכירים: "אין גבול לשקרים"
ראש השב"כ לשעבר דיכטר: הפרסומים על נתניהו - שקר, אין חיה כזאת

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ממשלה. 3 בינואר 2018. רויטרס
סביר שלא היה מסתבך עם שריו. נתניהו/רויטרס

אחרי תקופת איסר הראל והריגול הפוליטי, בשנות ה-50, התנרמל המצב בישראל. הנחת המוצא של כל מי שעסק בענייני ציבור הייתה שהטלפונים של משרד הדואר, לימים התקשורת ולימים בזק, נתונים להאזנת המשטרה או השב"כ. מי שהקפיד על סודותיו, לא דיבר עליהם בטלפון או במקום העלול להימצא תחת האזנה.

מלחמת יום הכיפורים חידשה את הגאות בהאזנות הסתר. ועדת אגרנט נזפה בצבא על ביטחון קשר פגום, שהסגיר סודות לאוזני המצרים, הסורים והסובייטים. הוקמה יחידת "עיט", שנועדה לסרוק את התקשורת הקווית והאלחוטית, להתערב בשיחות ולהבהיל את הקצינים והחיילים. הרמטכ"ל רפאל איתן השתמש ביכולת זו כדי לאסוף רכילות - הוא היה סקרן לדעת מה אומרים עליו האלופים. ראש אמ"ן יהושע שגיא וקצין מודיעין ראשי צביקה שילר סלדו מכך והתנערו מאחריות ל"עיט". הם העדיפו שהיחידה תהיה כפופה לחיל הקשר, או לרמטכ"ל אישית, ולא להיות מעורבים.

שני האירועים הזכורים מאותה תקופה עסקו באלוף פיקוד הדרום דן שומרון ובמפקד אוגדה 36 אביגדור קהלני. כשרפול הטיח בשומרון ציטוט מתוך שיחה פרטית שלו, חייך האחרון וביקש לתגבר את הריגול אחריו בסוכנת יפהפייה. קהלני סיפר איך בעת חפיפה לקראת סיום תפקידו, הידפק על דלת לשכתו במחנה נפח רב-טוראי נבוך, שהקשיב לשיחה בין האוגדונר הבא מתן וילנאי לבין קצין בכיר בפיקוד הצפון. הרב"ט גילה לקהלני ששמע את וילנאי מדבר בו סרה. הוא נבוך, הוסיף, הן משום הכינויים הבוטים והן מפני שאינו יודע לאיזה תא"ל, היוצא או הנכנס, נתונה עכשיו נאמנותו. קהלני הרגיע אותו, ופסק כי הוא משוכנע שהמצותת התבלבל וייחס לוילנאי בטעות דברים שאמר בן שיחו מפיקוד הצפון. חזור להקלטה והקשב שוב, ייעץ קהלני, והרב"ט שב למכשיריו ואמר כי בדיוק כך היה.

כשנחקרה פרשת קו 300 והתגלעה מחלוקת עובדתית בין ראש הממשלה יצחק שמיר לבין ראש השב"כ אברהם שלום, בדבר השאלה אם שמיר הורה לשלום להרוג את חוטפי האוטובוס ששרדו את הסתערות סיירת מטכ"ל, נקבע כלל נוקשה: לא עוד שיחות בארבע אוזניים. תמיד ישתתפו בפגישת ראש הממשלה וראש זרוע ביטחונית גם המזכיר הצבאי ורשמקול או קצרנית. כך, תישען ועדת החקירה של התקלה הבאה על תיעוד מוצק. אולם גם כלל זה, שנועד להגן על שני הצדדים בשיחה מפני טענות שאי אפשר לאמת או להפריך, הופר בשיחות מסדרון או כשנדון חומר רגיש במיוחד העוסק בפוליטיקאים ישראלים, כמו יריב ראש הממשלה ושותפיו. עם זאת, הנחתת הוראת ביצוע באופן כזה אינה סבירה. הלקחים של פנחס לבון ובנימין גיבלי ב"עסק הביש", ושל שמיר ושלום בקו 300, הופנמו.

עוד בוואלה!

רוצים להנות מאינטרנט מהיר וחבילת טלווזיה בזול? זה אפשרי!

לכתבה המלאה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס פרידה מראש השב"כ היוצא יורם כהן. מאי 2016. עמוס בן גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית
נתניהו וכהן ב-2016/לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום

ויש עוד שני שחקנים שאסור להתעלם מהם - היועץ המשפטי לממשלה והשר לענייני מודיעין. ראשי שב"כ אינם מהסוג המתאבד למען ראשי ממשלה. אם אינם רוצים להסתבך, הם פונים ליועץ המשפטי להנחיה ולאישור, שהרי בסוף ב"שרטוט", במונח המשטרתי להאזנת סתר, יינקט גם צעד כלשהו כלפי מי שייתפס, והכרח שהכול ייעשה כחוק או שהטיפול ייפסל. כדי להאזין צריך להזין - להקליד במחשב המנטר את עמדות הציתות את פרטי הגורם המאשר (במשטרה זהו צו שופט) ולדווח מדי רבעון לתת-ועדה בכנסת. סידור פרטי בין נתניהו לכהן הוא פולקלור שאינו מבוסס על הכרת המנגנונים והניירת.

שר המודיעין אינו חיץ בין ראש הממשלה לבין ראשי השב"כ והמוסד, אבל הוא שותף לרוב המגעים ביניהם ולעתים, מבחינת ראשי השירותים, גם קובץ מהימן לתיוק דאגותיהם. בשנים 2009 עד 2013 היה דן מרידור השר לענייני מודיעין בממשלת נתניהו ושותף סוד כמעט לכל. לפני שהסכים להצטרף לממשלה, למרות הפרת ההבטחה להעניק לו אחד מארבעה תיקים (ביטחון, חוץ, אוצר ומשפטים), קיבל מרידור מנתניהו התחייבות בכתב לשיתוף מלא בעסקי המודיעין. נתניהו קיים את ההבטחה לא ב-100%, אבל לא בהרבה פחות מכך.

באותן שנים לא סביר שנתניהו היה מעז לבקש מכהן לרגל אחרי גנץ ופרדו, וגם עם ישראל כץ ספק אם נתניהו להוט להתכתש. ליובל שטייניץ, בין מרידור לכץ, לא היה מעמד עצמאי עד כדי אילוץ נתניהו להתחשב בו. בשתי תקופותיו הראשונות, מ-1996 ומ-2009, ירש נתניהו בראשות הממשלה קודקודי ביטחון שהתמנו בידי ממשלות העבודה וקדימה. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, ראש השב"כ עמי אילון, ראש המוסד דני יתום, מפכ"ל המשטרה אסף חפץ; ובהתאמה, גבי אשכנזי, יובל דיסקין, מאיר דגן ודודי כהן. הם בלמו אותו בהרפתקאותיו בשטחים בשנות ה-90 ובאיראן בעשור הבא. כשהגיעה שעתו למנות ראשים כלבבו, שאף לטהר את השטח מנאמני המשטר הקודם ודרש נאמנות אישית מהמועמדים. דיסקין לא התמנה לראש המוסד וסגנו יצחק אילן לא התמנה תחתיו לראש שב"כ. זו תעודת כבוד לשניהם, ונכתב בה שנתניהו הבין שלא יוכל להפעיל אותם בקריצה לתכליות מפוקפקות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך הצהרה מיוחדת על התפתחות משמעותית בעניין הסכם הגרעין עם איראן, קרייה, ת"א 30 באפריל 2018. ראובן קסטרו
נתניהו מציג את הממצאים בנוגע לתכנית הגרעין באיראן, בחודש שעבר/ראובן קסטרו

אצל נתניהו, הפצצת איראן נמצאת מעל לכול, ברמה אחת עם אביה של שרה, והחשש ששוב יחברו נגדו בצמרת הביטחונית יחד עם הנשיא (שמעון פרס או רובי ריבלין) ויבלמו אותו על מסלול ההמראה. לפחות בחצי תריסר הזדמנויות, לאחר שסודות זלגו - אך לא מצגת כיבוש עזה ב"צוק איתן", היא דווקא הייתה לרוחו - גלש תסכולו לכדי איומים בהפעלת שב"כ נגד החשודים שבחדר. חבל שכהן לא ביים היענות לאתגר, באישור היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, כדי לבחון עד כמה חרדת הרדיפה של נתניהו, החושש בעצמו מהאזנות, תרחיק לכת מדיבור לביצוע. ליתר ביטחון, נחוצה בדיקה של מבקר המדינה לברר מה בדיוק קרה בסיפור זה בין 2011 ו-2015. בינתיים ברור גם כמה צדק בשעתו אלוף במיל' יצחק בן ישראל, כשהמליץ להפריד את רשות הסייבר הלאומית מהשב"כ, פן ירוכז כוח רב מדי באגרוף אחד.

כיום, לאחר שהוכנסו תיקונים לחוק האזנות הסתר, תרחיש של סידור פנימי בין ראשי הממשלה והשב"כ נגד בכירים אחרים בביטחון אינו חוקי. אמנם מותר לרשות ביטחונית לצותת לאנשי מערכות ביטחוניות, בטלפונים ממלכתיים ולא פרטיים, גם לצורך מניעת דליפתם של סודות, ולא רק בחקירה לחשיפת פשעים או לסיכולם. אבל החוק מחייב לעדכן בכך את יעדי ההאזנה, שהרי התכלית היא הרתעה. במדרון השיגעון של ישראל, אפשרית מלחמת הכול בכול בתחום האזנות הסתר. אמ"ן יפעיל את יחידה 8200 לצותת לראש השב"כ, שיצותת למפכ"ל המשטרה, שיצותת לראש המוסד; וראש הממשלה, הפרנואיד שרצה להפחיד, יקים לעצמו משמר ירושלמי, מסדר בלפור, שיאזין לכל המאזינים, וייקרא שמו כוח קודס.

(עדכון ראשון: 18:07)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully