עם שוך הקרבות בעזה ועצירת חילופי המהלומות בין הצדדים, אפשר כבר לומר שמה שהביא לרגיעה הנוכחית יותר מכל דבר אחר היה הרצון העז של חמאס וישראל לחזור לשגרה ולהימנע ממלחמה. הראייה לכך היא שהשקט חזר ללא שינוי מיוחד בסטטוס קוו, או בהבנות השקטות שבין הצדדים. ישראל וחמאס, התחייבו לנוסחה המוכרת והידועה ברצועה: שקט ייענה בשקט. אף צד לא רוצה הסלמה.
אם ניתן לייצר את ההשוואה לשני מתאגרפים, הרי שחמאס והג'יהאד האסלאמי מצד אחד וישראל מהצד השני, הורידו את הכפפות ליותר מ-24 שעות אך שיוועו לשמוע את הפעמון המצרי שיבשר על עצירתו של עוד סבב אלים של לחימה.
עוד בוואלה! NEWS:
נתניהו מזהיר: "אם בעזה ימשיכו לנסות אותנו - הם ישלמו"
מכתשים ומבנים הרוסים: הנזק מתקיפות צה"ל ברצועת עזה נחשף
למה לא חוסלו מחבלים ומה פספס המודיעין? השאלות הקשות מהסבב בעזה
השאלה שנותרה פתוחה היא מה גרם לסבב הזה להתחיל. לכל צד יש את הגרסה שלו. על פי מקורות פלסטינים בעזה, האירוע הזה החל בעקבות התקיפה הישראלית על עמדה של הג'יהאד האסלאמי ברפיח, לאחר הנחה של מטענים על הגדר. האירוע הזה הסתיים בשלושה הרוגים של הגי'האד. מאוחר יותר נהרג פעיל חמאס בצפון הרצועה. מכאן נראה שהגרסאות מעט חלוקות. המיצג שמנסים כעת חמאס והג'יהאד האסלאמי לייצר, הוא שהירי לעבר ישראל נבע ממסר שביקשו להעביר לישראל, שהמשוואה החדשה שצה"ל מנסה לייצר בשטח, אינה מקובלת.
לפי ראות עיני ארגוני הטרור, אירוע חדירה של גורמים "תמימים", או חצייה של הגדר כדי להצית עמדה לא מאוישת, אינה יכולה להענות בהפצצה ישראלית. לראייתם, גם הרג שלושת פעילי הג'יהאד האסלאמי ופעיל חמאס בא בעקבות התקרבות לגדר (החמאס והג'יהאד רק שכחו לספר שבאותה התקרבות לגדר הונחו מטעני חבלה). ומכאן בעצם התגובה המשותפת בירי לעבר המטרות הישראליות. כעת, לאחר שכבר חזרה לה אותה הפסקת אש, שני הארגונים משווקים לציבור הפלסטיני שמדובר בפעולה נגד הצד הישראלי שנעשתה בשיתוף ובתיאום מלא ביניהם. ממש אחדות פלסטינית מרגשת.
בפועל, ייתכן שהתמונה הייתה מורכבת יותר. כלומר, לאחר הרג השלושה, החליט הגי'האד האסלאמי לנקום, בעידוד של הקברניטים מטהראן. חמאס מצדו התעלם מהפעולה של הג'יהאד כדי לשחרר קיטור ובשלב מסוים הצטרף אליה כדי שלא לאבד יותר מדי נקודות בדעת הקהל הפלסטינית. בפועל, חמאס העביר למצרים מסרים שעות אחדות לאחר תחילת הירי שברצונו לחזור להפסקת אש.
אי אפשר להתעלם מההתרברבות הישראלית המיותרת נוסח "אנחנו נכסח אותם". השרים הבכירים שהתראיינו בנושא עזה ב-36 השעות האחרונות נתנו את התחושה של "תחזיקו אותנו". אולם גם בישראל ניכר היה שיש רצון לחזור לשקט המוכר והטוב בין עזה וישראל. ואפילו כשהחלה ההתדרדרות, ישראל הקפידה להפציץ בעיקר מטרות לא מאוישות - לא היו הרוגים פלסטינים בכל ההתקפות ברצועה.
חמאס והגי'האד האסלאמי הקפידו על ירי בגזרת הרצועה כדי שלא לאבד שליטה ולא לאלץ את הצד השני לתגובה חריפה מדי. התחושה הייתה שיד נעלמה מביאה להבנות היכן מותר להפציץ וכמה, עד שיירגעו הרוחות והשגרה תחזור. כמעט "תיאום ביטחוני" בזמן מלחמה.
ובשורה התחתונה, ההסלמה האחרונה מדגישה עד כמה שני הצדדים, חמאס וישראל, מנסים לשמר בקנאות את המצב הנוכחי. או במילים אחרות, חמאס וישראל שומרים זה על גבו של זה במציאות הנוכחית ברצועה. מאחר והחלופה - מלחמה, עלולה להביא להפלת חמאס מצד אחד ולכאוס ומציאות ביטחונית הרבה יותר מעורערת מצד שני.
ועדיין, גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף ועל אף רצונם של שני הצדדים בשימורו של הסטטוס קוו, המצב הכלכלי וההומניטרי ברצועה מביא לכך שהפוטנציאל של מלחמה נוספת ממשיך לרחף מעל לראשים של כולנו.
(עדכון ראשון: 19:27)