פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי שהממשלה לא תקצבה: המכללה נאלצה לממן הקמת מרחב מוגן בעצמה

      מכללת חמדת הדרום שבאזור נתיבות נאלצה לשלם מכספה מיליון שקלים להקמת מרחב מוגן, על אף הבטחת המדינה לאורך השנים. הסיבה: הבדל של 300 מטרים בינה לבין היישובים הזכאים למימון מיגון ממשלתי. עכשיו היא מנסה לגיוס תרומות "לפני שיהיו מאוחר מדי"

      מכללת חמדת הדרום (אתר רשמי , דוברות מכללת חמדת הדרום)
      המכללה ממוקמת רק 300 מטר מיישוב שמוגדר כזכאי למימון (צילום: דוברות מכללת חמדת הדרום)

      אחרי הטלת אחריות הדדית בין משרד החינוך לבין הות"ת (הוועדה לתכנון ולבנייה) והבטחות לא ממומשות מצד פיקוד העורף, המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום נאלצה לממן הקמת מרחב מוגן בעצמה. המרחב המוגן, שנחנך לפני כחודש בעלות של מיליון שקלים, נבנה על חשבון תקציבי השכר והציוד במכללה בשל חריגה של 300 מטרים בלבד מקו תשעת הקילומטרים מגבול עזה, המקנה זכאות למימון מיגון ממשלתי.

      מכללת חמדת הדרום ממוקמת במועצה האזורית שדות נגב, באזור נתיבות. היא ממוקמת במרחק של מאות מטרים בלבד מהיישוב תקומה, הנכלל בהגדרה של יישוב שתושביו זכאים למימון מהממשלה לצורך מיגון. גורמים במכללה כועסים על כך שהם נאלצו לממן את הבנייה בעצמם, זאת על אף הבטחת המדינה לאורך השנים. "לא נפקיר את חיי הסטודנטים", אמרו הגורמים. "אנחנו מצפים ללקיחת אחריות מצד המדינה, אחרי שמשרד החינוך, הות"ת ופיקוד העורף לא העבירו תקציבים למיגון, ולכן נאלצנו למגן בעצמנו".

      עוד בוואלה! NEWS:
      מדריכת תיירים ישראלית נחטפה ונרצחה בסיור קנאביס בקולומביה
      "עלבון והשפלה": משפחת צעיר נכה נאבקת לעתור נגד אפליה בלונה פארק
      15 נפצעו בפיצוץ במסעדה באזור טורונטו; "שני חשודים נמלטו מהמקום"

      שר החינוך, נפתלי בנט במהלך נאומו בוועידה הארצית של מועצת התלמידים והנוער בבר אילן (ניב אהרונסון)
      משרדו לא מתקצב מוסדות חינוכיים מעל גיל התיכון. שר החינוך נפתלי בנט (צילום: ניב אהרונסון)

      עד מבצע צוק איתן תוקצב מיגון מוסדות חינוך ומוסדות להשכלה גבוהה בטווח אווירי של עד שבעה קילומטרים מגבול עזה. בעקבות המבצע הוחלט להרחיב את טווח התקצוב עד ל-15 קילומטרים מגבול הרצועה, אולם זכאים לכך רק מוסדות יסודיים ועל-יסודיים. על אף שהמכללה נכנסה לטווח המיגון החדש, ושהיא נחשבת למוסד חינוכי ומתוקצבת בפועל על ידי משרד החינוך, היא נותרה ללא תקצוב. מצב זה גרם לכך שבסבבי העימות השונים, שהאחרון שבהם היה מבצע צוק איתן, ההנהלה נאלצה להשבית את הלימודים.

      כבר בשנת 2014 פנתה המכללה למשרד החינוך ולות"ת, אך כל אחד מהם הטיל את אחריות התקצוב על האחר, כך שעד היום לא התקבלו התקציבים העומדים על סך של יותר ממיליון שקלים. זאת, לצד תקציבים שהובטחו גם מצד פיקוד העורף. המכללה השלימה את הבנייה במימון עצמי לאחר שלא יכלה לחכות למלחמה הבאה, וכעת היא מנסה לגייס תורמים למימון עלות המיגון.

      "יש לנו עשר שניות בלבד לרוץ למרחב המוגן. אם חמאס, שנמצא מעבר לגדר, היה מצליח לפגוע במכללה - היו פה אבדות רבות בנפש ונזק עצום", אמר נשיא המכללה, פרופסור שאול קרקובר. "במכללת ספיר המדינה בנתה מרחב מוגן רק אחרי שהיו שם אבדות בנפש, אבל כאן דאגנו שזה לא יקרה".

      מכללת חמדת הדרום (אתר רשמי , דוברות מכללת חמדת הדרום)
      "לא נפקיר את חיי הסטודנטים" (צילום: דוברות מכללת חמדת הדרום)

      לדברי קרקובר, התקציב הנדרש לבניית המרחב המוגן קוצץ מתקציבי ההוראה, הציוד ומשכורות העובדים. "לא נתפשר על חייהם של הסטודנטים ואנשי הצוות", הוסיף. "בימים של התחממות בגזרת הדרום, צריך לחשוב לטווח הרחוק. במקום לחפש את האשמים אם חס וחלילה יקרה אסון, אנו מצפים מהמדינה לקחת אחריות עכשיו ולפתור את הבעיה מלכתחילה".

      מנכ"ל המכללה קובי ויצמן הוסיף כי "בכל מוסדות החינוך במרחב הדרום יש מספיק מרחבים מוגנים על פי דרישות פיקוד העורף, והמדינה תקצבה אותם כמו שצריך. אבל המכללה נופלת בין הכיסאות".

      לדבריו, בעוד שמשרד החינוך לא מוכן לתקצב בניית מרחבים מוגנים במוסדות חינוכיים מעל גיל התיכון, הות"ת טוען שהמכללה אינה שייכת אליו מכיוון שהיא מתוקצבת על ידי משרד החינוך. "גם לאחר בניית המרחב המוגן יש אזורים שלמים במכללה, בהם מעונות הסטודנטיות והספרייה. אלה מקומות שיש בהם ריכוז גבוהה של אנשים שנותרו חשופים לפגיעות, ואנחנו לא יכולים להפקיר את הסטודנטים שלנו", הוסיף ויצמן. "עכשיו אנחנו נאלצים למצוא מקורות מימון שיעזרו לנו לכסות את העלויות שהוצאנו, ולבנות מרחבים מוגנים נוספים. אנחנו מקווים שפיקוד העורף יחד עם משרד החינוך יבינו את חשיבות העניין, ויסייעו לפני שיהיה מאוחר מידי".