אם לצעיר בן 20 הסובל משיתוק מוחין פתחה לאחרונה קמפיין מימון המונים למאבקה המשפטי במה שהיא מכנה אפליה בלונה פארק - לאחר שנמנע מבנה לעלות על מתקנים בפארק השעשועים בתל אביב.
"דמיינו לעצמכם שאתם הולכים עם הילד שלכם ללונה פארק, כמו בהרבה חופשות, והוא עלה על מתקני אקסטרים כבר עשרות פעמים, ובאותו היום אומרים לכם שהוא כבר לא יכול לעלות יותר. למה? ככה. נדמה להם שזה מסוכן לו, וזה לא עוזר שאתם אומרים שזה לא, ושאתם מכירים את הילד שלכם. הם לא סומכים עליכם. אתם מסוגלים לדמיין את עוצמת התסכול? העלבון? ההשפלה? הכעס?".
במילים קשות אלה פתחה גלי דובש גוב ארי, אמו של אורי, המתנייד בכיסא גלגלים בשל מצבו, את סרטון קמפיין "חופשי בגבהים - עכשיו לעליון". גוב ארי אוספת כסף באינטרנט על מנת לממן את מאבקה, שצפוי להגיע בקרוב לשערי בית המשפט העליון, בכדי לנסות למנוע את האפליה, שהיא מזהה לטענתה, כלפי אנשים עם מוגבלויות בפארקי שעשועים.
"לפני שהפלו אותי הייתי עולה על רכבת הרים. ביום שהפלו אותי הרגשתי ממש פגוע. זה מאוד לא בסדר שהם מפלים ככה אנשים עם מוגבלויות", אומר אורי בסרטון. "לילדים הרגילים כן מותר ואנחנו כמו חפץ? צריך שהלונה פארק יתייחס שווה בשווה, גם למישהו שהוא בן אדם רגיל וגם למישהו עם מוגבלות. אם בן אדם מוגבל יכול לעלות לאותו מתקן, צריך להיות שוויון", הוסיף.
אורי הוא חובב פארקי שעשועים מושבע, שנהג לפקוד את הלונה פארק לפחות פעמיים בשנה. ואולם, לפני כחמש שנים הודיעו לו כי לא יוכל לעלות על רכבת ההרים. "קיבלתי טלפון מהחונך שלו, שסיפר שלא נותנים לאורי לעלות על רכבת ההרים המשפחתית, וגם לא לזו שניסו לפניה. רצתי למתקן, ומצאתי אותו עם מבט בעיניים שלא אשכח. מושפל, מאוכזב ומופתע, ולא מבין איך המקום האהוב עלי הפך למקום שהוא לא רצוי בו עוד".
לדבריה, "המפעיל הסביר לי שאסור להעלות נכים כי זה מסוכן להם. הסברנו להם שכל הסכנות והאזהרות על השלט אינן רלוונטיות לאורי. אין לו אפילפסיה, בעיות גב או מחלות לב. הסברנו שהוא מסוגל לאחוז במוט, ואפילו חזק מהממוצע, ושכבר עלה על המתקן עשרות פעמים. אז נוספו עוד טענות, כמו 'אולי הוא אוטיסט, ופתאום ירצה לקפוץ?', ו'את אמא שמסכנת את הבן שלה לחינם'".
טענותיה של האם כי לא נשקפת כל סכנה לבנה לא עזרו. "האחים שלו כבר היו על סף בכי, ויום שהיה כולו מכוון להנאה הפך להשפלה ותסכול", שחזרה. "חזרנו הביתה, ובאותו היום הבטחתי לאורי שנעשה הכל כדי שאף ילד או מבוגר לא יעברו שוב השפלה כזו - לא בלונה פארק ולא באף מקום אחר. ברור לנו שיש צורך לשמור על ביטחונם של אנשים ושיש מקום למנוע מאנשים לעלות למתקן כאשר אינם עומדים בקריטריונים אחדים ברורים, אך לא על סמך מראה ודעה קדומה".
"מה שממחיש את האפליה הבוטה היא השרירותיות שבה היא נעשית", הוסיפה דובש גוב ארי. "כמה חודשים אחרי המקרה הגיע אורי במסגרת קייטנה לסופרלנד, ושם כן העלו אותו למתקני אקסטרים. פעם מפלים אותו ופעם מקבלים אותו, ללא קריטריונים ברורים ומדידים. זו פגיעה בזכות יסוד שאף אדם לא היה עובר עליה לסדר היום".
לטענת המשפחה מאבקה נתקל בכתף קרה מצד מערכת המשפט. "גם בית משפט השלום וגם המחוזי נתנו לסטריאוטיפים שלהם להתל בהם, וחשבו שהם מגינים על אורי כשבעצם התירו את האפליה שלו. בפועל, מה ששניהם עשו זה להעדיף את זכותם של הלונה פארק להגן על האינטרסים שלו, ובפרט על האינטרס שלו לחסוך בכסף על חשבונם של אנשים עם מוגבלות", אמרה האם.
עד כה הוציאה המשפחה אלפי שקלים מכיסה כדי לממן את המאבק, אולם כדי לערער לבית המשפט העליון נדרשת המשפחה להפקיד ערבון של עשרות אלפי שקלים שאותם אין באפשרות המשפחה לממן. ללא ערבון זה, בית הדין לא ידון בערעור ולא יכריע בסוגיה הרגישה.
עו"ד רותם אלוני-דוידוב ממשרד עורכי הדין אלוני דוידוב טאובר, שנרתם ללוות את אורי ומשפחתו בהליך המשפטי, אמרה כי "מדובר בתביעה תקדימית שעוסקת בזכות של אנשים עם מוגבלות לאיכות חיים ופעילות פנאי. התביעה הזו מאתגרת את כל הסטריאוטיפים על אנשים עם מוגבלות, ודורשת מהלונה פארק לנהוג כלפי אדם עם מוגבלות כפי שהיא נוהגת כלפי כל אחד אחר. אם הלונה פארק רוצה למנוע ממישהו לעלות למתקן, הוא צריך לעשות את זה על סמך מבחנים אחידים ואובייקטיביים. אי אפשר להשאיר את האנשים בעלי המוגבלות לחסדי מפעילי המתקנים".
לדבריה, "בית המשפט טעה כשקיבל את טענות הלונה פארק בדבר שיקולי בטיחות. מה שקרה זו אפליה, ואני מאמינה שבית המשפט העליון יעמיד את העובדות על דיוקן ויגן אחת ולתמיד על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות".
עד עתה הצליחה המשפחה לגייס כ-19 אלף שקלים מתוך 30 אלף השקלים ששמה לעצמה כמטרה לגייס במסגרת הקמפיין.
לאתר מימון ההמונים שהקימה המשפחה