פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע

      הפרקליטות הודיעה לשר העבודה והרווחה כי היועמ"ש שוקל להעמידו לדין בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות מרמה והפרת אמונים. עורכת דינו של כץ, שאינו מחויב להתפטר מתפקידו בשלב זה, מסרה: "הוא פעל לטובת הציבור"

      בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע
      עריכת וידאו: ניר חן

      פרקליטות מחוז תל אביב הודיעה היום (חמישי) לשר הרווחה חיים כץ כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. החלטה זו התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן. הפרקליטות הודיעה כי נשקלת גם העמדתו לדין של איש שוק ההון מרדכי בן ארי בגין עבירות דומות.

      לפי כתבי החשדות, בין השנים 2015-2010 התפתחה בין כץ לבין בן ארי מערכת יחסים שכללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

      עם פרסום החלטת היועמ"ש מסרה הערב עורכת הדין נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב בשם השר חיים כץ כי "השר כץ ומוטי בן ארי הם חברים קרובים מאד מזה שנים. הצגת הקשר ביניהם כיחסי שוחד היא שגויה ומופרכת. בכל פעולותיו כחבר כנסת ושר פעל חיים כץ באופן ענייני ולטובת הציבור והדברים עוד יובהרו ויוכחו".

      עוד הוסיפה כי "מדובר בחוק שחוקק בשנת 2010 בתקופת התספורות והוא ונועד לתקן עוול. החוק שומר על האינטרסים של המשקיעים הקטנים ומגן עליהם מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. הניסיון להלביש על גבי החוק מניעים שאינם טהורים נועד לכישלון".

      עוד בוואלה! NEWS:
      טראמפ: אנחנו מוכנים למקרה שצפון קוריאה תעשה דברים טיפשיים
      בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הוראות הפתיחה באש של צה"ל בעזה
      מין תמורת מזון: צבא ניגריה אנס נשים וילדות שנמלטו מבוקו חראם

      חיים כץ בכנס ליכוד, אווניו, קריית שדה התעופה, 31 בדצמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      כץ (צילום: ראובן קסטרו)

      השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו- 2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.

      בן ארי, מומחה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות שלו, ואף ניהל אותו בפועל. זאת, ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה של יחסיהם כנדרש. במסגרת היחסים של השניים אף המליץ בן ארי לכץ, על פי החשד, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, תוך ניצול מידע פנימי שנודע לו מתוקף תפקידו בנוגע לעתידן של החברות.

      כמו כן נחשד כי כץ ובן ארי ביצעו עסקות מתואמות בהיקפים גדולים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לכץ תועלת כלכלית רבה. כשמונה כץ לשר פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב זה. הקשר הכלכלי בין השניים כלל על פי החשד ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.

      על פי החוק, כץ אינו מחויב להתפטר מתפקידו עד הרשעה בעבירות, אך הנוהג המשפטי המקובל הוא שאחרי החלטה על הגשת כתב אישום שר מתפטר, או מפוטר, מתפקידו. ראש הממשלה מחויב לפטר שר במקרה של החלטה סופית על כתב אישום, אחרי שימוע.

      חוק יסוד הממשלה עצמו אינו מחייב התפטרות או השעיה בכל שלבי החקירה והגשת כתב האישום, אלא רק אחרי הרשעה. עם זאת, שני פסקי דין של בית המשפט העליון בשנות ה-90 קיבעו את מה שמכונה הלכת דרעי-פנחסי, שקבעה כי על ראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולפטר שר או סגן שר לאחר שמוגש נגדו כתב אישום על עבירות חמורות, אם הוא לא התפטר בעצמו. בג"ץ קבע אז שגם אם החוק לא קובע מפורשות הפסקה כהונה של שרים עם הגשת כתב אישום, ראוי שראש הממשלה יעשה זאת בשם הנורמות המשפטיות והציבוריות המקובלות.

      בפרשת התעשייה האווירית: חשדות נוספים לשוחד ומרמה

      זוהי אינה הפרשה הפלילית היחידה מעל ראשו של השר כץ. בפברואר האחרון המליצה המשטרה להעמידו לדין, יחד עם בכירים בתעשייה האווירית, בגין קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים וכן עבירות נוספות.

      על פי החשד, כץ ובכירי עד העובדים בתעשייה האווירית פעלו בקרב עובדי החברה לקידום תועלתם האישית. כך, למשל, כץ חשוד כי בתמורה לסיוע מצד חברי ועד, סיפק לאנשים תפקידים בשכר בתעשייה האווירית ומחוץ לה. כמו כן, על פי החשד, פעל כץ בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה כשפעל למינוי יו"ר דירקטוריון והתערב בעניינים פנימיים הקשורים להתארגנות העובדים בחברה. עוד חשוד כץ כי ניצל לתועלתו האישית משאבים ועובדים של התעשייה האווירית בשווי אלפי שקלים וזאת חרף היותו נבחר ציבור.

      עם פרסום המלצות המשטרה באותה פרשה אמר כץ: "לא ציפיתי אחרת מהמשטרה, כי ברור שהם אינם יכולים להודות שהמשאבים העצומים שהם השקיעו בחקירה ההזויה הזו היו לשווא. כל מי שעיניו בראשו ויודע על מה החקירה, מבין שאין בה דבר ואין שמץ של בסיס לטענות ההזויות. ברור לי שיש בפרקליטות ובמערכת שכל ישר והגיון, ושיוחלט שלא להעמיד אותי לדין בעניין".

      (עדכון ראשון: 19:52)