פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      100 שנה אחרי: האם הכנסת תכיר ברצח העם הארמני?

      בצל המתיחות ביחסים עם טורקיה, סוגיית הכרת ישראל ברצח העם הארמני תעלה לדיון פומבי במליאת הכנסת. יוזמת ההצעה ח"כ זנדברג הבהירה: "מדובר בעניין מוסרי - לא אקט פוליטי". חברי הכנסת שמולי ואוחנה הגישו בשבוע שעבר שתי הצעות חוק שמטרתן דומה

      קיר זיכרון בבירת ארמניה, ירוואן, לזכר הרוגי שואת הארמנים (AP)
      מוזיאון להנצחת הנספים ברצח העם הארמני בירוואן (צילום ארכיון: אי-פי)

      מליאת הכנסת תדון מחר (רביעי) בהצעה לסדר של יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג להכרה ברצח העם הארמני. מדובר בדיון פומבי נדיר בצל היחסים המתוחים מול טורקיה. "מבחינתנו זה עניין של מוסר ולא אקט פוליטי רגעי", אמרה זנדברג. "לא ייתכן שישראל לא תכיר בכך, עם ארדואן או בלעדיו". בקואליציה עדיין לא גיבשו עמדה איך להתייחס להצעה הזו, ובלשכתה של זנדברג הצהירו כי לא יאפשרו להעביר את ההצעה לדיון באחת מוועדות הכנסת אלא ידרשו לקיים עליה הצבעה במליאת הכנסת.

      זנדברג נימקה את ההצעה ואמרה: "במהלך שנים ארוכות מידי ישראל מתחמקת מהכרה ברצח העם הארמני, אחד ממעשי הרצח המתועבים של המאה העשרים. אי ההכרה היא כתם מוסרי על ישראל ועל כל מדינה שבוחרת מתוך אינטרסים להתעלם מאסונו של האחר".

      עוד בוואלה! NEWS:
      היועמ"ש רומז לארדן: נתניהו לא יוכל להתערב במינוי המפכ"ל הבא
      "כמו טיל מונחה למטרה": היחידה שמתסכלת את המפגינים בעזה נחשפת
      סרבן הגט על מחאת הח"כיות נגדו: "להקת מעודדות אלימות"

      וואלה טוק - הראיון המרכזי עם יעקב אילון ותמר זנדברג 20.3.18 (ראובן קסטרו)
      "אי הכרה - כתם מוסרי על ישראל. ח"כ זנדברג (צילום: ראובן קסטרו)

      לדבריה, "מרצ ניהלה את המאבק להכרה ברצח העם בימיו של יוסי שריד. בשנת 2000, בהיותו שר החינוך, השתתף שריד ביום הזיכרון ה-85 לרצח העם בכנסייה הארמנית בירושלים. בכנס קרא שריד לממשלת ישראל בראשותו של אהוד ברק להכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני. בתקופת כהותנו כשר חינוך הכניס תכנים שעסקו ברצח העם הארמני לתוכנית הלימוד, אך הם הוצאו על ידי ממשלת הליכוד כשזו חזרה לשלטון. ב-2007 הבאנו את הנושא לכנסת עם הצעה לסדר של ג'ומס, שלא התקבלה. בשנת 2011 הבאנו את הנושא לדיון בוועדת החינוך באמצעות זהבה גלאון. מרצ תמשיך לפעול כך עם או בלי קשר לארדואן, כי רצח עם הוא רצח עם הוא רצח עם ושאר העובדות לא משנות".

      עוד הוסיפה זנדברג: "רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקים, כורדים ואזרים לטבוח בארמנים. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספתה. לא ייתכן שדווקא מדינת ישראל לא תכיר בכך, עם ארדואן או בלעדיו".

      בשבוע שעבר, לאחר שהחריפו היחסים עם טורקיה, הגישו חברי הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד ואיציק שמולי מהמחנה הציוני שתי הצעות חוק שמטרתן דומה. הצעת החוק של שמולי קובעת כי כנסת ישראל תכיר רשמית ברצח העם הארמני ותציין את הדבר ביום מיוחד מדי שנה. פרט לכך מבקשת הצעת החוק שישראל תכיר רשמית גם בטבח האוכלוסייה האשורית, שאירע אף הוא על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמהלכו נרצחו כ-300 אלף בני אדם. אוחנה הגיש הצעת חוק דומה.

      החמרת היחסים בין טורקיה וישראל נבעה עקב מותם של 61 פלסטינים במהלך עימותים אלימות עם כוחות צה"ל על הגבול עם רצועת עזה לפני כשבוע. טורקיה החליטה לגרש את שגריר ישראל מאנקרה ולהשיב את השגריר שלה מתל אביב. משבר זה בין המדינות הוא החריך ביותר מאז הסכם המדינות שנחתם בשנת 2016, שקבע את סוף הנתק ששרר ביניהן מאז תקרית המרמרה ב-2010.