יעל כהן, שבתה רומי נהרגה באסון בטיול של מכינת "בני ציון" בחודש שעבר, האשימה אתמול (שבת) את יובל כהאן, מנהל המכינה שהתפטר בעקבות מותם של עשרת בני הנוער בשיטפון בנחל צפית, כי לא עדכן אותה בזמן אמת על כך שבתה הייתה בין הנפגעים במקום. "אחרי האסון יובל לא טרח להתקשר אלי, לספר שבתי מעורבת באירוע", כתבה כהן בחשבון הפייסבוק שלה. "אני קיבלתי הודעה מהמכינה רק ב-16:34, יחד עם כל עם ישראל. בינתיים התקשרתי למיליון מוקדים, למשטרה, הפעלתי פרוטקציות כדי לברר מה קורה ולא קיבלתי שום מידע".
כהן שחזרה בפוסט דברים שנאמרו במהלך ימי השבעה בבית המשפחה, אליו הגיע ארז אשל, ממייסדי המכינות הקדם-צבאיות וחברו של כהאן. "לעומת זאת הוא כן התקשר לארז אשל ואמר לו: 'הרסתי את המכינות'. הוא לא אמר לו 'הרסתי 10 משפחות... גדעתי חיים'. גאווה מתחילה בחוסר הרגשת הזולת", הוסיפה כהן. "מכינות אמורות לייצר דור של מנהיגים. כולנו כבר מבינים שהשורש לטרגדיה שפקדה אותנו הוא גאוות האדם. האם זו גאוותו של יובל כהאן בלבד? או שיש בחברה הישראלית חינוך לגאווה יתרה? כולנו יודעים את התשובה, וחווים אותה בכל מקום".
לקריאה נוספת:
הורי הרוגה בשיטפון: "מי שהביא למותכם לא מעז לקבל אחריות"
"תומכים וכואבים יחד": אלפים התכנסו לזכר הרוגי האסון בערבה
לדבריה, שאלה את אשל במהלך השבעה על מקור ההשראה לפעילות המכינות וזה סיפר כי הקמתן לוותה בסיור באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' באנגליה, "שם מתחנכים ג'נטלמנים". כהן כתבה כי השיבה לאשל כי "בשורש הגאווה היתרה שלכם, בעם שלנו, עם ישראל, מצוי שורש אחר, של חינוך לאהבת אדם, באשר הוא. לא חינוך למצוינות, להתעלות מעל האחר. כל עוד תחפשו את ההשראה בחוץ לא תמצאו". עוד כתבה כי יש לחנך את בני הנוער לקבלת "כל אחד כשווה" וכי "חינוך כזה ימנע את האסון הבא! בדק הבית חייב להתרחב".
בחודש שעבר יצאו 25 חניכים ומדריכים במכינת "בני ציון" למסע גיבוש לקראת תחילת שנת הפעילות במוסד - המכשיר בני נוער לקראת גיוסם לצה"ל. לבד מבתה של כהן נהרגו גם גלי בללי, מעיין ברהום, אילן בר שלום, צור אלפי, שני שמיר, עדי רענן, אלה אור, יעל סדן ואגם לוי. בשבוע החולף הביעו הוריהם של בני הנוער שנהרגו באסון ביקורת על המלצות המשטרה להעמיד לדין את מדריך המכינה אביב ברדיצ'ב בגין הריגה, וההמלצה להעמיד לדין את המנהל יובל כהאן לדין על גרימת מוות ברשלנות. כמה מההורים אמרו כי כהאן אחראי לתהליך קבלת ההחלטות שהוביל לאסון.
"היו לו אינספור הזדמנויות לעצור את הטיול, והוא כמנהל החליט להוציא אותו בניגוד לכל ההתנגדויות, כולל ילדים שלא רצו לצאת ואמרו להוריהם ש'אולי הם לא יחזרו'", כתבה כהן השבוע. "איך יכול להיות שמנהל אחראי פחות ממדריך? מי מקבל החלטות? מנהל או מדריך? אם אפשרת במצב כל כך רגיש למדריך להחליט משהו בלי לדעת על כך אתה אחראי. אתה הרגת".
לדבריה, "הדבר שהכי מעניין אותנו זה למצות את הדין עם האחראים. ההרגשה היא שהמחדלים שהתגלו הם מעבר לרמת המדריך וראש המכינה, יש כאן הרבה גופים שצריכים לתת את הדין, ביניהם משרד החינוך ומשרד הביטחון. היו המון ניסיונות לעצור את הטיול הזה, אבל הוא (כהאן, א.ר.) קיבל את ההחלטה". עוד כתבה כהן כי "מתן העונש המרבי למדריך זה כמו 'לתלות את הש"ג'. המנהל צריך להיענש פי 10 יותר מהמדריך, ברגע שהמשטרה תגבה עדויות מההורים, הם ישמעו על הניסיונות לעצור את המסע. לא יודעת מה האחריות של מנהל, אם הוא לא זה שקיבל את ההחלטה? אנחנו כהורים לא נשתוק".
לפני כשבוע וחצי הביעו הוריה של בר שלום, אוריאל ורותם, את מורת רוחם וכעסם על כך שהגורמים האחראיים למחדל לא לקחו אחריות. "אין לי מילים להביע את האכזבה שלי מכל שדרת הניהול הפדגוגי, שמלבד תהליך קבלת ההחלטות שהביא למותכם המצמרר, לא העזו לעמוד ולקחת אחריות ובכך שמטו את הבסיס המוסרי והערכי של המדרשה למנהיגות", כתבו השניים בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של אוריאל.
השניים לא חסכו בביקורת גם כלפי ראשי העמותה המפעילה את המכינה. "חברי עמותה, זו שעת משבר והנה אתם שותקים מעל לשבוע ימים. תודה לכל המנחמים, אולם אין די בכך. שוחחנו עם יו"ר העמותה בסיום השבעה שלנו ולאור קריסת המערכות הערכיות לכל אורך שדרת הניהול במכינה, אנו מבקשים מכם לקחת אחריות על האסון הנורא ולסגור את המדרשה", כתבו. "אנו מכירים בעובדה שהעמותה מפעילה פרויקטים חשובים ואותם ניתן להמשיך ולהפעיל. אולם, המדרשה למנהיגות שמטה את מה שנותר מהבסיס המוסרי והערכי לפעילותה ברגע שראשיה, מנהל המדרשה בתל אביב וראש המכינה, החליטו להסתתר מאחורי עו"ד מהשורה הראשונה ולהסתפק בהתפטרותו של ראש המכינה ללא לקיחת אחריות מפורשת".
