זה צפוי להיות שבוע לא פשוט כלל למדינת ישראל. בעוד המתיחות מול איראן, סוריה וחיזבאללה בצפון נמשכת, ביום שני נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו. ארצות הברית תעביר את השגרירות לירושלים ובעזה ובגדה מתוכננות הפגנות רבות משתתפים. בכל שנה ב-15 במאי מתקיימות הפגנות נרחבות לרגל יום הנכבה - אך הפעם החלטתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להעביר את השגרירות ב-14 במאי, הביאה להקדמת "הפסטיבל" ביום אחד.
עבור חמאס זהו אחד הימים הקריטיים ביותר של השנה. אם מספר המשתתפים ברצועה לא יגיע לכ-100 אלף, אולי אפילו מאות אלפים, משמעות הדבר שמאמץ הסברתי עצום של חמאס, רשם הצלחה חלקית בלבד ואולי אפילו כישלון. הארגון הימר, "שם את כל הז'יטונים", על צורה חדשה של מאבק נגד ישראל: לא עוד מחבלים מתאבדים, או ירי רקטות, אלא המון הצועד לעבר הגדר בניסיון לפרוץ לישראל.
עוד בוואלה! NEWS:
העברת השגרירות לי-ם: המשלחת האמריקנית תנחת היום בישראל
פרשים, מסוקים ואלפי שוטרים: כך נערכת המשטרה להעברת השגרירות
שגרירות ארצות הברית עולה לירושלים: מי אישר הגעה לאירוע?
דווקא צורת המאבק הזו הצליחה עד כה לייצר עניין מחדש ברצועת עזה, לא רק בעולם אלא גם בישראל ובמדינות ערב. בישראל כבר היה מי שהכתיר את המהלך הזה ככושל, אלא שהוא נוטה לשכוח שהתהלוכות הללו החזירו את עזה למרכז הבמה. הצמרת הביטחונית והמדינית בישראל דנה שוב בדרכים לפתור את המצוקה ברצועה, והציבור הפלסטיני עד כה לפחות, מראה אהדה רבה להפגנות הללו בסמוך לגדר הגבול. חמאס חזר להיות הכוח המוביל בזירה הפלסטינית בעוד אש"ף ופתח מדשדשים להם מאחור.
ועדיין, כל המאמץ הגדול של חמאס לעורר את דעת הקהל ולגרום לעזתים להשתתף בתהלוכות לעבר הגדר, מתכוונן ליומיים הקרובים. ואם לא תהיה מסה של משתתפים בתהלוכות הללו, משמעות הדבר שטקטיקת התהלוכות של חמאס כשלה. לכאורה יהיה זה ניצחון של ישראל שהצליחה להימנע מהפיכת האירועים הללו מסביב לגדר הגבול, למלחמה של ממש. אולם צריך לזכור מה האלטרנטיבה לטקטיקת הזו - וחמאס עלול לפנות לדרכים האחרות, כדי לנסות להמשיך ולקבוע את סדר היום הפלסטיני.
ביומיים הקרובים מתוכננות לצאת הסעות ממרכזי הערים ברצועה לחמישה מוקדים על הגבול. התהלוכות המסיביות יהיו לקרבת הגדר ועדיין עם מרחק בטיחות מהגבול. אולם החשש הגדול הוא מפני מאות הצעירים שעלולים להתפתות ולרוץ לעבר גדר הגבול עצמה כדי לפרוץ אותה. אז הדילמה מבחינת מקבלי ההחלטות בישראל ובצה"ל תהיה לא פשוטה כלל. אם מספרי הנפגעים הפלסטינים יהיו גבוהים מדי באירוע שכזה, הרי שהלחץ הציבורי על חמאס להגיב יהיה לא קל בכלל. ובקלות אנו עלולים למצוא עצמנו מתדרדרים לעוד מלחמה.
מנגד, ישנו מאמץ משמעותי של שלל מדינות ערב להרגיע את הרוחות: מצרים לדוגמה, פתחה את מעבר רפיח כדי להקל על המצב ברצועה. מנגד קטאר מנסה לשווק עדיין הבנות בין הצדדים שיביאו להפסקת התהלוכות. רק לאחרונה העביר השליח הקטארי מוחמד אל-אמעדי, מסר שכזה לממשלת ישראל אך לא נראה שמישהו בירושלים התייחס ברצינות להצעה להפסקת אש ארוכת טווח.
השאלה הגדולה שנותרה, נוגעת בעצם ל"יום שאחרי" ברצועת עזה - כלומר, רגע אחרי שהשגרירות עוברת ומסתיימים להם אירועי יום הנכבה. מה יעשה אז חמאס? הרי ניתן לנחש שללא התפתחויות דרמטיות, מידת ההשתתפות בהפגנות תלך ותפחת. איזה אלטרנטיבה תעמוד בפניו אז? להשלים עם המצב הנוכחי ואולי להעביר את כל הסמכויות בעזה לרשות? ניסיון העבר כבר מלמד אותנו שלרוב נוהג חמאס לחזור לאזורים המוכרים לו, או לאינסטינקטים הטבעיים. כלומר, דווקא כישלון של חמאס בהפגנות בימים הקרובים, עלול לזרז את העימות הצבאי מול ישראל.