בעמק הירדן ממשיכים להתגלות עוד ועוד נזקים שגרמה הסופה הקיצונית שהשתוללה ביום חמישי האחרון. לחלקה הצבאית בבית הקברות של קיבוץ דגניה א' הגיעו אנשי משרד הביטחון והמועצה האיזורית עמק הירדן, כדי לאמוד את הנזקים ולהתחיל בשיקום הקברים שניזוקו.
ברחבי בית הקברות, בו קבורים ראשוני ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל, בהם א.ד. גורדון ונוספים, קבורים גם עשרות חללי מערכות ישראל, מראשית ההתיישבות ועד היום. שני קברי חיילי צה"ל שניזוקו בצורה הקשה ביותר הם קבריהם של טייסי חיל האוויר- אקי (יצחק) ארצי וערן כהן.
עוד בוואלה! NEWS:
חסימות ועומסים: כל מה שצריך לדעת על מרוץ ג'ירו ד'איטליה
בלי פתרון לעפיפונים: צה"ל נערך לקראת שישי נוסף של הפגנות בעזה
היחידה שהוקמה להתמודדות עם ג'יהאד עולמי נסגרת - ונטמעת במגלן
אקי ארצי נהרג ב-1 בדצמבר 1967, כשמטוסו הופל מעל תעלת סואץ, ועקבותיו לא נודעו. בן 28 היה במותו. הוא התעקש להשתתף בפעילות מבצעית, למרות פציעה קשה ממנה סבל, אחרי שנאלץ לנטוש את מטוס ה"מיסטר" שלו, במהלך סיור.
שש שנים אחר כך איבד הקיבוץ בן נוסף ששרת כאיש צוות בחיל האוויר; ערן כהן, נווט מטוס "פנטום", נפל עם מטוסו בעומק מצרים, בקרבות מלחמת יום הכיפורים. בן 23 היה במותו. גם עקבותיו לא נודעו, עד שאחרי 22 שנה ובתום חיפושים ממושכים, נמצאו עצמותיו והובאו לקבורה בקיבוצו. האם בטי, שחיכתה ולחמה כל השנים לאיתור עקבות בנה, הספיקה להגשים את משאלתה.
לא במקרה שאפו ארצי וכהן לשרת כטייסים בחיל האוויר. בדגניה א', אם הקבוצות והקיבוצים, נוצקה מורשת של מצוינות ושל שאיפה להגיע לטיס; ביישוב הונחו על ידי יצחק בן יעקב, ממייסדי הקבוצה, היסודות לחיל האוויר הישראלי.
יחד עם דב הוז, חברו לארגון "ההגנה", הקימו השניים בשנת 1936 את חברת "אוירון". החברה נוסדה ביזמת ההסתדרות והסוכנות היהודית ושמה לה למטרה להכשיר טייסים ישראליים שיקיימו קו תחבורה אווירי בתוך הארץ ומחוצה לה, לצורכי ביטחון.
בית הספר הראשון לתעופה נפתח בעליית הגג של הרפת בדגניה א', ואנשי העמק, חברי הקיבוצים, היו התלמידים הראשונים. נקנו שני מטוסים, ונמצא מדריך עולה מפולין. הוקם האנגר למטוסים באשדות יעקב ושדה תעופה מאולתר באפיקים.
ביומנו כתב בן יעקב: "איני יודע מה הדרך בה נגיע למטרתנו, אך ברור לי שנעשה הכ?ל עד שנגיע". הוא עצמו, על אף גילו המבוגר, היה מראשוני התלמידים והוסמך כטייס.
ב-29 בדצמבר 1940, שני ההוגים והמבצעים, יצחק בן יעקב ודב הוז, נהרגו בתאונת דרכים, סמוך לצומת פרדסיה, בדרך לישיבה של חברת "אווירון". בתאונה נהרגו גם, רבקה - אשתו של דב הוז, בתם- תרצה, גיסתם- צביה ואחייניתם - אורה. שני חלוצי התעופה הישראלית נהרגו ובהספד שנישא בדגניה א' על בן יעקב נאמר כי "במותו של יצחק נפגע לבה של דגניה".
אבל נראה כי מורשתו המשיכה לפעום בחוזקה בדגניה: בתו, דיתה, הפכה לטייסת המבצעית הראשונה בכח המגן העברי; בשנת 1943 התגייסה לשירות בפלוגה א' בפלמ"ח וכעבור שנה התנדבה למחלקת הטיס בפלמ"ח. המחלקה הורכבה מחמישה לוחמי פלמ"ח ודיתה הייתה האישה יחידה. אימוני הטייס נעשו במקביל להיותם לוחמים. הם הוצבו בקיבוץ נען ואימוני הטיס נערכו בקלוב התעופה ברמלה.
מחלקת הטיס של הפלמ"ח, עליה נמנתה, עסקה בצילומי אוויר לצורך תיקי מודיעין שהכין הש"י (שירות הידיעות של "ההגנה"). דיתה פרח (בן יעקב) נפטרה לפני חצי שנה בגיל 93. ונוספים הלכו בדרכו - על אקי ארצי אמרו בדגניה כי "נולד להיות טייס" וכשערן כהן, ברוך הכשרונות, הלך לטייס, גם כן לא הופתעו בדגניה. שנתיים אחרי נפילתו של ערן כהן, נולד לאחותו בן. לתינוק קראו ערן, על שם דודו. הוריו הוסיפו לשמו "חי" כסגולה לגורל שונה מגורלו של דודו. ערן חי פרץ התגייס לחיל השריון והיה לקצין אהוב. חייליו סיפרו על הדאגה הרבה שגילה אליהם ובנכונות לעשות בשבילם הרבה מעבר למקובל. ב-4 בפברואר 1997, נהרג ערן חי עם 72 חיילי צה"ל, באסון המסוקים בגליל העליון. שנתיים אחרי שדודו הובא לקבורה בקיבוצם, הוא נקבר לידו.
