(בווידאו: מחאה נגד אנטישמיות בגרמניה, לציון 70 שנות עצמאות למדינת ישראל)
אלפי גרמנים חבושים בכיפות השתתפו אמש (רביעי) ב"מצעד הכיפות" שהתקיים בברלין כאות תמיכה בקהילה היהודית ובמחאה על עליית האנטישמיות ברחבי רמניה. עצרות דומות התקיימו גם בעיר קלן ובערים נוספות ברחבי גרמניה.
הקהילה היהודית בברלין ניצלה את הזעם הציבורי על מקרה התקיפה שהתרחש בשבוע שעבר נגד ערבי ישראלי שערך ניסוי והלך ברחובות ברלין כשעל ראשו כיפה. בסופו של דבר, מהגר מוסלמי זיהה כי הבחור חובש כיפה והחל להכות ולקלל אותו.
מקרה זה הצטרף לאירועים נוספים של פגיעה בחברי הקהילה היהודית בגרמניה, דוגמת הדיווחים על התעללות בילדים יהודים בבתי הספר. רצף אירועים זה הוביל את ראש הקהילה יוסף שוסטר, לייעץ לכלל היהודים במדינה שלא לחבוש כיפות בציבור.
עוד בוואלה! NEWS:
הדריסה בקנדה: הצעיר החשוד תמך בתנועה המזוהה עם שנאת נשים
מקרון בקונגרס: "אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני אי פעם"
באוטובוסים ועל אזרחי: המסלול החשאי של שכירי החרב הרוסים בסוריה
יו"ר מפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד השתתף בהפגנה נגד האנטישמיות ברלין ואמר כי "לא ייתכן שיהודים יפחדו ללכת עם כיפה בגרמניה ב- 2018. אני לא מוכן שאנחנו נפחד והילדים שלנו יפחדו כמו שההורים והסבים שלנו פחדו". עוד הוסיף לפיד כי "יש לנו מדינה, יש לנו צבא, בגלל זה אני יכול לצעוד היום בגרמניה ולהגיד לאנטישמים שהם יכולים לקפוץ לנו". לפיד ימשיך היום את ביקורו המדיני בברלין וייפגש עם שורה של בכירים בפרלמנט הגרמני במטרה לגייס אותם למהלך להוצאת כל ארגון חיזבאללה מחוץ לחוק באירופה.
צעדות המחאה יצאו לדרכן גם בעקבות החלטה של תעשיית המוזיקה בגרמניה לגנוז השנה את פרס אקו היוקרתי שהוענק לצמד זמרי ראפ ששיריהם כוללים ביטויים ואמרות אנטישמיות. בחירתו של הצמד עוררה זעם בקרב זמרים רבים שהחליטו להשיב את הפרסים שבהם זכו בעבר כאות מחאה. המנצחים השנויים במחלוקת הם קלוגה ופריד בנג שבאחד משיריהם הם אומרים כי "אני עושה שואה נוספת ומגיע עם מולוטוב". בשיר אחר תיארו כי גופם נראה "טוב יותר מזה של אסירים מאושוויץ".
איגוד המוזיקה בגרמניה BVMI הודיע אתמול כי יוקרתו של פרס אקו נפגעה בשל אנטישמיות. בהצהרה שהוציא האיגוד נכתב כי "איננו מעוניינים שפרס המוזיקה הזה יהווה במה לאנטישמיות, בוז כלפי נשים, הומופוביה או זלזול באמצעות אלימות".
גרמניה איננה לבדה בהתמודדות עם עוינות כלפי יהודים, צרפת הוכתה בהלם לאחר רציחתה של ניצולת השואה בפריז לפני כחודש, ממניעים שחשודים כאנטישמיים. גם בבריטניה נציג מרכזי של האופוזיציה מעורב בשורה של אמירות אנטישמיות.
אולם, מורשת השואה ורצח ששת מיליון היהודים בידי הנאצים, הותירה את העם הגרמני עם תחושה מיוחדת של אחריות. אי לכך, שר החוץ הגרמני הייקו מאס אמר לעיתון היומי "טגשפיגל" כי "ההתקפות האנטישמיות מכוונות לכולנו". מאס הוסיף כי "אף אדם לא צריך להיות מופלה בשל מוצאו, צבע עורו או דתו".
מאז שנת 1991 כמות היהודים שמשתייכים לקהילה דתית בגרמניה גדלה פי שלוש, מדובר ביותר ממאה אלף בני אדם. זאת, בהשוואה ל-600 אלף יהודים שהתגוררו בגרמניה לפני השואה, ורק עשרת אלפים בסוף מלחמת העולם השנייה. עיתון "טגשפיגל" ציטט גורמים בממשל הגרמני שדיווחו כי מבחינה סטטיסטית אירעו במהלך השנה שעברה ארבעה מקרים אנטישמיים ביום. גורמים שמתנגדים להגירה, מאשימים את הגעתם של יותר מ-1.6 מיליון מהגרים מהמזרח התיכון משנת 2014 ועד היום.
ראש הקהילה היהודית יוסף שוסטר קרא גם למוסלמים לעמוד נגד האנטישמיות ואמר כי "לא תהייה סובלנות לחוסר סובלנות". בהקשר זה, המועצה המרכזית של האסלאם וקבוצות תורכיות בגרמניה תמכו במחאה נגד האנטישימיות. "אם רוצים להילחם באיסלמופוביה, לא ניתן לסבול גם אנטישמיות. אנחנו יודעים היכן האנטישמיות הסתיימה בהיסטוריה הגרמנית", אמר גוקיי סופוגולו, ראש הקהילה התורכית בגרמניה.
על מנת להפיג את החששות, גרמניה מינתה את הדיפלומט לשעבר פליקס קליין להיות הממונה על החיים היהודיים בגרמניה. קליין יתחיל לעבוד כבר בחודש הבא אבל המבקרים טוענים כי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לא פעלה מספיק בעניין.
