פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשסומן הגבול בין המותר לאסור: המסר מהזיכוי המהדהד של ניסו שחם

      הכרעת הדין, שהביאה לקריסת תיק הדגל של מח"ש, כותבת פרק נוסף בשאלה היכן עובר הקו ביחסים שבין מפקדים לבין מי שמשרת באותו ארגון בתפקיד זוטר יותר. בניגוד לעבר, דווקא השופטים הפכו לגורם המתון שמתייחס בסלחנות לקשר בין הבכירים לכפופים להם

      כשסומן הגבול בין המותר לאסור: המסר מהזיכוי המהדהד של ניסו שחם
      צילום: אבי כהן, עריכת וידאו: ניר חן

      הכרעת הדין במשפטו של ניצב בדימוס ניסו שחם ניתנה היום (שלישי) בתום הליך משפטי שארך זמן רב מאוד, זמן רב מדי. ללא קשר לתוצאת ההליך, חובה למצוא דרך שבה משפטים לא יארכו שנים ארוכות. שחם זוכה ממרבית העבירות שבהן הואשם, והורשע בביצוע מעשה מגונה בשוטרת. הפרקליטות תבחן בימים הקרובים האם לערער על הכרעת הדין. שחם, מצדו, כבר הודיע שיערער על הרשעתו, כך שייתכן שטרם נאמרה המילה האחרונה. כך או כך, ראוי להתייחס למסר שיוצא מפסק דינו של השופט בני שגיא, שדן בעניינו של הניצב בדימוס.

      מערכת המשפט מנהלת דיאלוג עם התפיסות החברתיות הנוהגות. יש פעמים בהם בתי המשפט מסמנים קו של החמרה, ומעבירים מסר לציבור כי בנושא מסוים לא ניתן עוד להקל ראש, והוא ראוי לגישה אחרת, תקיפה יותר. יש פעמים, אולי נדירות יותר, שההיפך הוא שקורה, מקרים שבהם השיח הציבורי מדבר על צורך בהחמרה ואילו השופטים מנמקים מדוע יש מקרים שבהם ראוי לנהוג אחרת, ואולי גם בכך מעבירים מסר. כזה הוא המקרה של שחם. אך עוד לפני ההתייחסות להכרעת הדין שניתנה היום, ראוי לחזור קודם לכן אחורה בזמן.

      זיכוי שחם | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      גרסאות מעורפלות ומחסור בראיות: ניצחון לשחם - תבוסה מוחצת למח"ש
      ניצב בדימוס ניסו שחם זוכה מרוב העבירות - והורשע במעשה מגונה

      הכרעת דין בעניינו של ניסו שחם, מחוזי ת"א (אבי כהן)
      טרם נאמרה המילה האחרונה. שחם, היום בבית המשפט (צילום: אבי כהן)

      לפני 20 שנה דן בג"ץ בעתירה שהוגשה נגד קידומו של קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף לדרגת אלוף. אותו קצין, ניר גלילי שמו, הועמד לדין משמעתי בגין קיום מערכת יחסים בהסכמה עם פקודתו. הוא הורשע, ונקבע שלא יקודם בדרגה במשך שנתיים לפחות. בחלוף שלוש שנים ביקש הרמטכ"ל לקדמו לדרגת אלוף, שר הביטחון אישר זאת, והחיילת הזדרזה והגישה בג"ץ כנגד קידומו של הקצין בתפקיד ובדרגה.

      שופטי בג"ץ גרסו כי המלחמה בהטרדות מיניות לא יכולה להיפסק כשמדובר בקצינים בכירים. הפסיקה קבעה כי הצבא יכול לקדם את הקצין לתפקיד בכיר יותר, אך פסל את קידומו בדרגה. הדרגה, אמרו השופטים, אמורה לסמל גם את היותו של המפקד סמל מוסרי עבור פקודיו, ואין זה המקרה לאור התנהגותו של הקצין באירוע המדובר.

      ניצב בדימוס ניסו שחם ובתו במתן גזר הדין בתל אביב (מערכת וואלה! NEWS , דניאל דולב)
      שחם מתחבק עם בתו, היום

      הזמנים השתנו. אם בעבר הרחוק מערכות יחסים אינטימיות במקומות שבהם קיימים יחסי כפיפות היו עניין שכיח, היום מקרים כאלה מטופלים בחומרה בצה"ל. גם בחברה הכללית חל שינוי. מה שבעבר התקבל בקריצת עין לא נסלח כיום. קמפיין ME TOO הביא אולי לשיא את המודעות החברתית לתופעת ההטרדות המיניות שהייתה בעבר בגדר הנורמה.

      נורמה פסולה, אבל נורמה שהתקבלה בשתיקה, ולא עוד. גם גל ההתפטרויות של שבעה ניצבים, לא פחות, במשטרת ישראל בשל טענות לעבירות על טוהר המידות היה חלק מניקוי אורוות, ומאמירה ציבורית שמעשים של בכירים כלפי מי שכפופים להם לא יסולחו ברמה הציבורית.

      אחד מאותם ניצבים היה ניסים מור, סגן המפכ"ל בשעתו, אשר הועמד לדין והודה בעבירות של הטרדה מינית והפרת אמונים. מור הואשם בכך שניצל את מעמדו הרם במשטרה כמנוף להטרדתן המינית של שוטרות. בית המשפט אמר בפסק דינו של מור כי הוא "ניצב בחלון הראווה של משטרת ישראל. התנהגותו המוסרית, האתית, המשמעתית והפלילית נבחנת בזכוכית מגדלת. כגודל סמכויותיו כך גם גודל חובותיו ואחריותו, הן במישור התנהגותו ביחסים הבין אישיים, והן מכוח היותו מודל ודוגמא לפקודיו ופקודותיו, גם אלה שאינם מצויים עמו בקשרי עבודה ישירים".

      סגן מפכ"ל המשטרה לשעבר הודיע על לקיחת אחריות בפני קורבנותיו (בני בן סימון )
      חלק מניקוי האורוות. מור (צילום ארכיון: בני בן סימון)

      בדומה למור, הואשם גם ניסו שחם בעבירה של הפרת אמונים בגין כך שקיים מערכות יחסים אינטימיות עם כמה שוטרות, בעת שהיה קיים פער דרגות ניכר ביניהם. לפי כתב האישום, קיבל שחם החלטות בעניינן של אותן שוטרות ומכאן ניגוד העניינים והפרת האמונים. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא לא קיבל את עמדת התביעה. הוא זיכה את שחם מעבירות אלה וקבע שעוצמת ניגוד העניינים במקרה הייתה "חלשה ביותר, ורחוקה מרחק ניכר מאוד מהתחום הפלילי".

      לפני כמה חודשים דחה בג"ץ עתירה שדרשה לפטר את ניצב רוני ריטמן מן המשטרה בגין אירוע בו נטען שאחז בשוטרת וניסה לנשקה בניגוד לרצונה. בפסק הדין נרמז שבנסיבות אותו מקרה די בסנקציה חמורה פחות. נראה אפוא שאם בעבר סימן בית המשפט לחברה כי אין עוד מקום ליחס סלחני כלפי הטרדות מיניות וניצול מעמד של בכירים בהקשרים מיניים התהפכו להם היוצרות. החברה מייצגת כיום את הצד המיליטנטי ואילו השופטים, במקרים מסוימים, דווקא ממתנים.

      הכרעת הדין בעניינו של שחם, שהביאה לקריסת תיק הדגל של מח"ש, כותבת פרק נוסף בשאלה היכן עובר הגבול בין המותר לאסור ביחסים שבין מפקדים בכירים לבין מי שמשרת באותו ארגון בתפקיד זוטר יותר. יש מי שיטען שרוח הדברים שונה מזו שנשבה מפסק דינו של ניסים מור. לא נתפלא אם גם עניין זה יתגלגל בסופו של יום לפתחו של בית המשפט העליון.