פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גרסאות מעורפלות ומחסור בראיות: ניצחון לשחם - תבוסה מוחצת למח"ש

      מפקד מחוז י-ם לשעבר עמד בפני שמונה אישומים קשים, והורשע במעשה מגונה אחד כשנישק שוטרת בניגוד לרצונה. בהחלטתו מתח השופט ביקורת על מח"ש שהפריזה בעוצמת האישומים. לדבריו, ניגוד העניינים בו היה מצוי שחם, "חלש ביותר ורחוק מאוד מהתחום הפלילי"

      גרסאות מעורפלות ומחסור בראיות: ניצחון לשחם - תבוסה מוחצת למח"ש
      צילום: אבי כהן, עריכה: יאיר דניאל

      הכרעת הדין זיכתה כמעט לחלוטין את ניצב בדימוס ניסו שחם, ומהווה מכה קשה למחלקה לחקירות שוטרים. שחם הואשם בשמונה פרשיות שונות: בשש מתוכן הואשם במרמה והפרת אמונים, משום שלטענת מח"ש עסק בבקשות של שוטרות זוטרות שניהלו איתו בעבר קשרים אינטימיים בהסכמה. בנוסף, הואשם כי בשני מקרים שונים נישק שוטרות, ובמקרה של אחת מהן אף לקח את ידה והניח אותה על איבר מינו מעל הבגדים, וכן כי הטריד שוטרת כששלח לה, כביכול, מסרונים מיניים. שחם זוכה מכל האישומים, מלבד אחת הנשיקות, ולכן הורשע בביצוע מעשה מגונה.

      השופט בני שגיא, שהחל את הדיונים בתיק כשופט בבית משפט השלום ומאז התקדם למחוזי, כתב בהכרעת דינו כי הפרשה החלה "בחשד לביצוע סדרתי של עבירות מין על ידי ניצב במשטרה, אלא שעם התקדמות החקירה התברר כי 'הממד של כפייה מינית' במעשיו של הנאשם לא תופס מקום מרכזי כלל ועיקר. אחרי שגורמי החקירה והתביעה הבינו שהתמונה הראייתית אינה תואמת את אופי החשדות בתחילת החקירה, שינתה החקירה כיוון והחלה להתמקד בשאלה האם הנאשם דן בבקשות שונות של אותן שוטרות עמן הובהר כי ניהל קשרים אינטימיים מוסכמים".

      הכרעת דין בעניינו של ניסו שחם, מחוזי ת"א (אבי כהן)
      שחם בבית המשפט, היום (צילוםף אבי כהן)

      לדברי השופט, מרבית הפעולות שעשה שחם לכאורה כשהיה בניגוד עניינים, הן מינוריות יחסית ומתבררות בדרך כלל לכל היותר בהליך משמעתי, ולא פלילי. אף שנקבע כי קשר אינטימי בתוך מערכת היררכית יכול ליצור מצב של ניגוד עניינים, השופט שגיא פסק כי במקרה של שחם התביעה לא התייחסה כראוי ובאופן פרטני לעוצמת ניגוד העניינים שנוצרה בפועל בכל אחד מהמקרים בהם הואשם שחם.

      למשל, במקרה של אחת השוטרות נמצא כי שחם דן בבקשתה לעבור לתחנה אחרת, כשלוש שנים לאחר שהקשר ביניהם הסתיים. הוא דן בבקשה משום שנכנס לנעליו של סגן מפקד המחוז הקודם שסיים את תפקידו, ולבסוף אף דחה אותה. השופט שגיא קבע כי שחם קיבל החלטה "עניינית, תוך שהוא מגשים את האינטרס הציבורי עליו הוא הופקד ובהתאם למדיניות המשטרה", וכן כי עוצמת ניגוד העניינים במקרה היתה "חלשה ביותר, ורחוקה מרחק ניכר מאוד מהתחום הפלילי".

      ניצב בדימוס ניסו שחם ובתו במתן גזר הדין בתל אביב (מערכת וואלה! NEWS , דניאל דולב)
      שחם ובתו לאחר הכרעת הדין, היום (צילום: דניאל דולב)

      התביעה ניסתה לטעון כי "הצטברות" המעשים שאינם חוצים כל אחד כשלעצמו את הרף הפלילי מהווה, ביחד, עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים. בית המשפט דחה את התזה הזו. השופט המשיל זאת לאדם שנעצר כמה פעמים וברשותו כמות קטנה של סם לשימוש עצמי. לא ייתכן, אמר, כי בכתב האישום תחבר התביעה באופן מתמטי את כמויות הסם ותאשים אותו בהחזקת סם שאינו לשימוש עצמי.

      לגבי עבירות המין, במקרה הראשון הואשם שחם במעשה מגונה משום שנישק קצינת משטרה ללא הסכמתה בעת שהיו יחד ברכבו. השופט שגיא הצביע על "ערפול" בגרסאותיו של שחם, שנעו בין "היעדר זיכרון קונקרטי" לאמירות נחרצות לפיהן לא היתה נשיקה. הוא מצא כי הנשיקה אכן התקיימה, ודחה את טענתו של שחם כי טעה בכנות לחשוב שהקצינה עשויה להיות מעוניינת בנשיקה. לכן בחר להרשיע את שחם.
      במקרה נוסף הואשם שחם בהטרדה מינית של שוטרת, לה שלח כביכול מסרונים מטרידים. אלא שהשופט שגיא מציין כי התביעה לא איתרה ולא הציגה בבית המשפט את אותם "מסרונים מטרידים", אלא רק עדויות שונות לגביהם.

      בסופו של דבר, מצא השופט לנכון להתייחס לשלושה מסרונים בלבד - שרק אחד מהם היה בבירור בעל אופי מיני, והתייחס לצבע בגדיה התחתונים של השוטרת, ושניים נוספים נתונים לפרשנות. בנסיבות אלה, קבע השופט, לא ניתן לומר בוודאות שהיו התייחסויות "חוזרות" בעלות אופי מיני מצד שחם, כפי שדורש החוק לגבי הטרדה מינית. שחם זוכה גם מהאישום הזה.

      באישום האחרון נטען כי שחם ביצע מעשה מגונה בשוטרת, תוך ניצול יחסי מרות, בשני אירועים - פעם אחת כשניסה לנשקה בניגוד לרצונה, ופעם אחרת כשניסה לשים את ידיה על איבר מינו, מעל לבגדים, וכן לגעת באיבר מינה. בית המשפט קבע כי לא התקיימו יחסי מרות בין שחם לשוטרת, ודחה גם את הטענה החלופית של התביעה, שביקשה להרשיע לחילופין את שחם במעשה מגונה שלא במסגרת יחסי מרות.

      לדברי השופט שגיא, גרסתה של השוטרת היתה אמינה יותר מגרסתו של שחם, שטען שהיה ביניהם רומן מתמשך. עם זאת, הוא קבע כי גרסתה לא היתה קוהרנטית מספיק כדי לבסס הרשעה מעל לכל ספק סביר. "גרסה 'חלשה' של הנאשם אינה תחליף לראיות פוזיטיביות מוצקות שצריכה להציג התביעה", כתב בהכרעת הדין.

      "חקירת השוטרות הייתה מציצנית"

      השופט שגיא ציין כי אותה שוטרת גם לא הגיעה מיוזמתה להתלונן נגד שחם, ו"שיתפה פעולה תחת חשש מהשפעות גרסה כזו או אחרת על תפקידה או על התא המשפחתי שלה". למעשה, אף אחת מהשוטרות שנכללות בכתב האישום לא התלוננה בעצמה נגד שחם, ושתיים מהן אף תובעות כעת את מח"ש בטענה כי עברו חקירה משפילה ומבזה.

      סנגוריו של שחם, עורכי הדין בעז בן צור, דיקלה סירקיס ועודד גזית, טענו כי מח"ש הפעילה על השוטרות לחצים פסולים כדי לחלץ עדות נגד שחם. השופט שגיא התייחס לכך רק בהערת אגב בהכרעת דינו. הוא כתב כי החליט שלא להתייחס בהרחבה "לדרך שבה נחקרו השוטרות, אשר היה בה לעתים משום חציית גבולות ונקיטה בגישה פולשנית-מציצנית מוגזמת".