פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחר קריסת מתווה הגירוש: נתניהו ודרעי סיכמו כי יפתחו את מתקני המעצר

      בעקבות סירובן של המדינות השלישיות לקבל את מבקשי המקלט בתנאים שדרשה ישראל סיכמו ראש הממשלה ושר הפנים על פתיחת המתקנים למעצר מסתננים וקידום פסקת ההתגברות. בנט בירך על המהלך. ח"כ שלח תקף את נתניהו: "תושבי דרום ת"א ישלמו את מחיר הזיגזג"

      אחר קריסת מתווה הגירוש: נתניהו ודרעי סיכמו כי יפתחו את מתקני המעצר
      עריכה: תום זואילי

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי סיכמו הערב (שלישי) להיערך מיד לפתיחה מחדש של מתקני המעצר למבקשי מקלט, לקדם את פסקת ההתגברות כדי לאפשר את הפעלתם, ולקדם אמצעים נוספים לפתרון המשבר. החלטתם של השניים התקבלה בעקבות סירובן של המדינות השלישיות לקבל את מבקשי המקלט בתנאים שישראל דרשה.

      יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בירך על ההחלטה, והדגיש כי כדי לבצע את המהלך בפועל "יש להעביר את פסקת ההתגברות, ורק לאחר מכן לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות ברוב הנדרש בפסקת ההתגברות". הוא הוסיף כי בעוד כשבועיים תעלה סיעתו את פסקת ההתגברות להצבעה.

      השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר הערב כי הוא מתנגד לפתיחת מתקן חולות ללא חקיקה עוקפת בג"ץ שתאפשר לכלוא מבקשי מקלט לפרקי זמן ממושכים. "‏אני חוזר ומדגיש: אין טעם לפתוח מחדש את חולות מבלי לחוקק את פסקת ההתגברות ולחוקק מחדש את הסעיפים שבוטלו על ידי בג"ץ ושגרמו למתקן חולות להוות תמריץ שיעודד יציאת מסתננים מהארץ", צייץ ארדן. לדבריו, מתקן חולות יכול להכיל רק 3,000 מבקשי מקלט, ופתיחתו מחדש מבלי להחזיר את סעיפי החוק שבוטלו, "רק תקים מחדש מלון למסתננים‏ שעולה לאזרחי המדינה מאות מיליונים בשנה ולא גורם לאף מסתנן לעזוב את שטח המדינה".

      משבר מבקשי המקלט | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      המדינה לבג"ץ: אין אפשרות לגרש מבקשי מקלט בכפייה
      מנדלבליט לראשי הקואלציה: מתנגד לפסקת התגברות צרה בנושא הזרים
      המגעים להרחקת הזרים: השליח המיוחד לאוגנדה שב לישראל ללא הסכם

      שחרור פליטים מכלא סהרונים, 15 באפריל 2018 (רויטרס)
      כלא סהרונים (צילום ארכיון: רויטרס)

      מוקדם יותר הודיעה המדינה לבג"ץ כי צווי הגירוש שניתנו לנתינים זרים למדינה שלישית יבוטלו, זאת במסגרת תשובתה לעתירה בעניין מתווה הגירוש. "בשלב זה לא עומדת על הפרק אפשרות להרחיק למדינה שלישית שלא מרצון", צוין. "לפיכך, חדלה מעריכת שימועים בהתאם לנוהל ההרחקה, ובהתאם גם לא יינתנו לעת הזו החלטות נוספות בדבר הרחקה למדינה שלישית. החלטות ההרחקה שניתנו בטלות לפי חוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו".

      עוד צוין בתשובת המדינה כי מבקשי מקלט שתמה תקופת אשרת השהייה שניתנה להם בהתאם למועד בו נקבע שעליהם לצאת למדינה שלישית, יחודש רישיונם מדי 60 יום כפי שהיה נהוג טרם החלת נוהל ההרחקה. בנוסף נטען כי המדינה "תוסיף לפעול בנושא המסתננים, לרבות בדרך של עידוד יציאתם מרצון".

      במערכת הפוליטית האשימו את ראש הממשלה נתניהו ב"זיגזוג" ואף האשימו אותו באי פתרון סוגיית המסתננים. "כפי שהתרעתי מיד אחרי הזיגזג של המחפיר של נתניהו בעניין, מי שישלם את המחיר יהיו תושבי דרום תל אביב", אמר ח"כ עפר שלח (יש עתיד). "זה המחיר של חוסר מנהיגות, פופוליזם וכניעה ללחצים. במקום הסדר סביר שהיה מאפשר הוצאה של עשרות אלפים מישראל ופתרון הוגן לאלה שנשארו, איש לא יגורש ושום בעיה לא תיפתר".

      הפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט, כיכר רבין, תל אביב, 24 במרץ 2018 (ניב אהרונסון)
      הפגנת מבקשי מקלט (צילום: ניב אהרונסון)

      יו"ר מרצ תמר זנדברג טענה כי "זו ההוכחה שהמתווה שהציע האו"ם היה כפי שהגדיר אותו נתניהו במילותיו שלו - 'הדבר הטוב ביותר האפשרי'. גירוש בכפייה לא יהיה. לכן, עם פתיחת המושב תגיש סיעת מרצ מחדש כהצעת חוק את הפתרון 'הטוב ביותר האפשרי', מתווה האו"ם. אנחנו קוראים לכל הסיעות בכנסת להתכנס לזה. היום בו נעביר את זה יהיה כפי שביבי כינה את זה 'יום בשורה'".

      שר הפנים לשעבר גדעון סער, שעסק אף הוא בסוגיית מבקשי המקלט בתקופת כהונתו , טען כי סגירת מתקן השהייה "חולות" היה מהלך שגוי מיסודו. "כך הושבת כלי חשוב למאבק בתופעה שהוקם אחרי מאבק", אמר. "ההשתהות בפתיחתו מחדש אינה מובנת. יש לפתוח מחדש את חולות, להכפיל את כושר הקיבולת שלו (יש תוכנית מוכנה בענין) ולהתחיל להעביר אליו מסתננים ממרכזי הערים". סער הוסיף כי "ישנם שלושה דברים שאפשר וצריך לעשות מיד: להעביר חוק המסתננים שחוקקתי ב-2014 עם פסקת התגברות הנקודתית המוסכמת על כל מרכיבי הקואליציה (ולהמשיך להתווכח על חוק יסוד: החקיקה); לבחון ברצינות הרחקת אריתראים לאריתריאה על פי התקדימים המשפטיים בעולם; לפתוח מחדש את חולות".