צווי הגירוש שניתנו לנתינים זרים למדינה שלישית מבוטלים - כך הודיעה היום (שלישי) המדינה בתשובתה לבג"ץ לעתירה בעניין מבקשי המקלט. "בשלב זה לא עומדת על הפרק אפשרות להרחיק למדינה שלישית שלא מרצון", צוין בתשובת המדינה. "לפיכך, חדלה מעריכת שימועים בהתאם לנוהל ההרחקה, ובהתאם גם לא יינתנו לעת הזו החלטות נוספות בדבר הרחקה למדינה שלישית. החלטות ההרחקה שניתנו בטלות לפי חוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו".
עוד צוין בתשובת המדינה כי מבקשי מקלט שתמה תקופת אשרת השהייה שניתנה להם בהתאם למועד בו נקבע שעליהם לצאת למדינה שלישית, יחודש רישיונם מדי 60 יום כפי שהיה נהוג טרם החלת נוהל ההרחקה. בנוסף נטען כי המדינה "תוסיף לפעול בנושא המסתננים, לרבות בדרך של עידוד יציאתם מרצון".
משבר מבקשי המקלט | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
סערה בדיון על מבקשי המקלט בכנסת: "את רוצה להגיד לי משהו?"
מנדלבליט לראשי הקואלציה: מתנגד לפסקת התגברות צרה בנושא הזרים
המגעים להרחקת הזרים: השליח המיוחד לאוגנדה שב לישראל ללא הסכם
עם זאת, מוקדם יותר הגיש עו"ד אביגדור פלדמן עתירה חדשה לבג"ץ למתן צו על תנאי למניעת גירוש של זרים למדינה שלישית או למדינות המוצא, ולהשאירם בארץ כל עוד לישראל אין הסכם רשמי להעברת פליטים למדינה בטוחה. פלדמן הגיש את העתירה לקראת מחר, אז צפוי לפוג צו הביניים שניתן על ידי בג"ץ להשהיית גירוש הזרים.
"העדויות בשטח מעידות כי ממשיכים לחלק מסמכים לפליטים המורים להם לצאת לאחת משתי מדינות שלישיות וזאת לאחר שכבר נתגלה כי אין כל הסכמים לגירוש בכפייה עם אף מדינה", טען פלדמן בעתירה.
זו העתירה השנייה שהגיש עו"ד פלדמן בעניין סוגיית הזרים. העתירה הראשונה שהגיש עסקה בהסכם של מדינת ישראל מול רואנדה לקבלת זרים במסגרת תכנית הממשלה להוצאתם מרצון למדינה שלישית, אולם מאחר שתכנית זאת נפלה ועמה גם ההסכם של המדינה עם נציבות האו"ם לפליטים, הבסיס העובדתי שלה הפך ללא רלוונטי והיא נמחקה.
בזמן שחלף מאז, הודיעה המדינה כי טרם הגיעה להסכמות עם המדינה השלישית-השנייה, הלוא היא אוגנדה, מה שהוביל לשחרורם של כ-200 זרים ממתקן סהרונים. בשל כך, טרם הוגשה עתירה נגד ההסכם הזה.
בינתיים, פלדמן מבקש לעצור כל הליך של גירוש זרים שנעשה לטענתו "מתחת לרדאר" בזמן שהמדינה מנסה להגיע להסכמות. "העתירה הקודמת הסתיימה למעשה במבוי סתום, משלא הצליחה המדינה להציג בפני בית המשפט הנכבד הסכם ראוי שיש בו הסכמה של מדינה שלישית לקלוט את השוהים הבלתי חוקיים בישראל ללא הסכמתם", כתב פלדמן בעתירתו.
"לכאורה, גירושם של הפליטים היה אמור להיפסק כל עוד לא קיים הסכם המסדיר זאת, אולם לא כך הם פני הדברים, העדויות בשטח מעידות כי ממשיכים לחלק מסמכים לפליטים המורים כי עליהם לצאת לאחת משתי מדינות שלישיות וזאת לאחר שכבר נתגלה כי אין כל הסכמים לגירוש בכפייה עם אף מדינה. בפועל מה שקורה זה שהמדינה ממשכיה לנהל את הליכי הגירוש וזאת חרף העדר קיומו של כל הסכם", הוסיף.
פלדמן אף הוסיף בעתירה כי "נכון לעתה לא קיים מנגנון פיקוח שיעקוב את שהותם של מי שעוברים מאותה מדינה ויבחן את היותם בטוחים בארץ אליה הועברו. נראה כי הסירוב ההומני הסביר של מדינות העולם לקלוט שוהים בלתי חוקיים מישראל נובע מהתעקשות המדינה כי הללו יגורשו בכפייה".
פלדמן הסביר את טענתו בכך שמדינה הרואה עצמה הומנית במאה ה-21 אינה נותנת ידה לגירוש כפוי של קבוצה גדולה של אנשים. "הזיכרונות של גירושים כפויים טריים מדי, וטרם רפא להם ובעיקר בקרב עמנו העם היהודי. משהתברר כי המדינה לא פעלה כמצופה ממנה במהלך ההליך הקודם וכפי שנהגה מימים ימימה, מאז קיימת פרקליטות במדינת ישראל ומחלקת בג"ץ ההנחה הייתה כי הפרקליטות מסייעת למציאת האמת, ולהעניק פתרונות משפטיים ראויים".
מלבד הבקשה לתת צו על תנאי המורה למדינה להימנע מהעברת זרים אפריקנים השוהים בישראל שאין בידם תעודה חוקית המתירה את שהותם עד להשגת הסכם עם מדינה אחרת לקבלם, פלדמן אף מבקש בעתירה כי המדינה תייצר מגנון פיקוח ומעקב שיינטר את שהותם של מי שהועברו לאותה מדינה, ויבחן היטב כי לא נשקפת סכנה לחייהם או לביטחונם לפחות במחצית השנה מיום שהועברו לאותה מדינה. "על המדינה לקיים מזכר הבנות שנחתם עם נציבות האו"ם לפליטים ולהסתייע בה למציאת פתרון לשוהים בישראל, במסגרת המאמץ לפתור את משבר הפליטים הגלובלי, פתרון שבו כל מדינה קולטת מספר מוסכם של פליטים מתוך 65 מיליון. אנשים הנודדים בשבילי העולם ומחפשים מקום להניח בו את ראשם".