פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנדלבליט לראשי הקואלציה: מתנגד לפסקת התגברות צרה בנושא הזרים

      במהלך ישיבת ראשי הקואליציה טען היועמ"ש כי "האופציה הכי גרועה היא לחוקק פסקת התגברות שתטפל בנושא ספציפי". הוא אף ביקש מרה"מ להיפגש עם נשיאת העליון חיות כדי לדון בנושא. "ניתן לעשות את האיזונים אחרי ששומעים את כולם". נתניהו: "בשבועות הקרובים נגיע להחלטה"

      מנדלבליט לראשי הקואלציה: מתנגד לפסקת התגברות צרה בנושא הזרים
      צילום: "תנועת הפדרציה", עריכה: שניר דבוש

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הבהיר לראשי הקואליציה שהוא מתנגד לגרסה צרה של פסקת התגברות, שתטפל רק בנושא המסתננים. "האופציה הכי גרועה היא לחוקק פסקת התגברות בנושא ספציפי", אמר מנדלבליט בישיבה, שהתמקדה ברצונו של ראש הממשלה לבצע מהלך חקיקה להסדרת היחסים בין הרשות השופטת והמחוקקת. בישיבה מנדלבליט חזר על עמדתו לפיה ניתן לבחון חקיקה של חוק יסוד: חקיקה, שתקבע באילו תנאים הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוקים שנפסל על ידי בית המשפט ובאילו תנאים בית המשפט יוכל לפסול חוקים מלכתחילה. הוא אף ביקש מראש הממשלה להיפגש עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כדי לדון בנושא. "יש איזונים שצריכים לעשות והם מתאימים לשיטה בישראל. את זה אפשר לעשות אחרי ששומעים את כולם", מנדבליט אמר.

      נתניהו אמר במהלך הישיבה כי הוא פועל להבטיח איזון בין הרשות המחוקקת לשופטת. "הנושא שאנחנו דנים בו הוא כבד משקל ואנחנו נמשיך לדון בו בשבועות הקרובים כדי להגיע להחלטה בהקדם", אמר. בסיום הישיבה, שהתקיימה בהיעדרם של יו"ר כולנו משה כחלון ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, הוחלט שבמהלך המושב הקרוב של הכנסת תובא החלטה להצבעה, וביום ראשון הקרוב תתקיים פגישה נוספת בהשתתפות כחלון, שמתנגד לפגיעה בבית המשפט העליון. לפני נסיעתו, כחלון סיכם עם ראש הממשלה כי כל מתווה חקיקה יקודם בהסכמת כל סיעות הקואליציה ובליוויו של היועץ המשפטי לממשלה.

      אביחי מנדלבליט בכנס לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אוניברסיטת ת"א, 26 בדצמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      מתנגד לפסקת התגברות צרה בנושא הזרים. מנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)

      על שולחן הקואליציה מונחות למעשה ארבע הצעות לחקיקה שתאפשר לעקוף את בג"ץ בנושא המסתננים או בכלל, אך הגרסה המרכזית בה סובבים הדיונים כרגע היא הצעה לחוקק חוק יסוד: חקיקה, שיסדיר מחדש את היחסים בין הרשויות, ויקבע שהכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ואילו האחרון יוכל לפסול חוק במקרים חריגים. לפי המתווה שהציג היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לראשי הקואליציה, המבוסס על המלצות קודמות של שרי המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ויעקב נאמן, יידרש רוב מיוחד בכנסת לחקיקה מחדש של חוק שנפסל - מנדלבליט דיבר על 70 ח"כים, ורוב של שישה מתוך הרכב של תשעה שופטים בבג"ץ כדי לפסול חוק. עם זאת, בליכוד ובבית היהודי דורשים סף נמוך יותר למספר הח"כים הנדרש כדי לחוקק מחדש חוק - 61, וכן סף גבוה יותר להרכב מיוחד של שופטים ורוב גבוה יותר משני שליש כדי לפסול חוקים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ממשלה, 11 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , יואב דודקביץ ידיעות אחרונות)
      "נגיע להחלטה בהקדם". נתניהו (צילום: יואב דודקוביץ, ידיעות אחרונות)

      בשבוע האחרון הוצגו עוד שלוש הצעות לפסקת התגברות. לגרסה הצרה ביותר, אליה מנדלבליט מתנגד, תתווסף פסקת התגברות לחוק למניעת הסתננות לישראל, שתאפשר לכלוא מבקשי מקלט שיסרבו לעזוב את הארץ למשך תקופות זמן ארוכות, למרות פסיקת בג"ץ שאסרה על כך. גרסה נוספת, רחבה יותר, מבקשת להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולייצר מנגנון כללי שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק המתגבר על חוק היסוד - כלומר גם אם נקבע שהחוק סותר אותו. בגרסה הקיצונית ביותר, שמבוססת על המודל הבריטי, יבוצע תיקון בחוק יסוד: השפיטה, כך שתישלל לחלוטין היכולת של בג"ץ לפסול חוקים, והשופטים יוכלו רק להחזיר חוקים לכנסת לדיון נוסף.