"120 שניות לכל חוק": כך פועלים השרים באחת הוועדות החשאיות ביותר

12 שרים בלבד קובעים הלכה למעשה אילו הצעות ייכנסו לספר החוקים של ישראל. הפסילה האוטומטית של האופוזיציה, סגירת החשבונות האישיים, הדיונים הלא המעמיקים והדילים שנקבעו מראש: לרגל פתיחת מושב הקיץ, הצצה לדיונים הסודיים שהשרים היו מעדיפים שלא תכירו

צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

(בווידיאו: יקי אדמקר על המשבר הקואליציוני, במרץ האחרון)

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

בחודש שעבר, בשיאו של המשבר הפוליטי על חוק הגיוס, כינסה שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) את ועדת השרים לענייני חקיקה במטרה להצביע על החוק השנוי במחלוקת. אף שבוועדה חברים 12 שרים - רק שקד נכחה בדיון. לעומתה, השרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו), ששהתה בחו"ל, שלחה פתק עם הצבעת "נגד". כך נוצר מצב שבו היה קול אחד בעד החוק וקול אחד נגדו, ולא היה רוב לאישורו.

עוזריה של שקד חייגו לשרים נוספים כדי שיתמכו בהצעה, אבל כולם העדיפו להימנע מהצבעה על החוק. כל אחד סיפק תירוץ משלו, וכדי לקיים את ההצבעה, נאלצו להעיר באמצע הלילה את השר זאב אלקין (הליכוד), ששהה בניו יורק, ולהביא את השר דוד אזולאי (ש"ס) מבית החולים, שם היה בהתאוששות מטיפולים שעבר. בסופו של דבר החוק אושר בתמיכת שלושה שרים, אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה שרים נעדרו או התרחקו מדיוני הוועדה.

המקום שבו חורצים גורלות

ועדת השרים לחקיקה היא אחת מהחשובות ומהחשאיות ביותר בכנסת. היא הגוף הקובע, הלכה למעשה, אילו חוקים יעברו במליאה ואילו ייפסלו על ידי חברי הכנסת. זאת, מאחר שהיא מטילה משמעת קואליציונית, בעד או נגד החוקים השונים, ונהנית מרוב אוטומטי המוקנה לה במליאה. מחר (שני) ייפתח מושב הקיץ של הכנסת. במקביל, תואץ פעילותה של ועדת השרים לחקיקה - עם שורת חוקים נפיצים.

בראש סדר היום של הוועדה יעמדו הדיונים על פסקת ההתגברות השנויה במחלוקת, שצפויה לעורר עוד ויכוחים קשים עד שיגובש נוסחה הסופי.

עוד בוואלה! NEWS:
פרסום ראשון: מבקר המדינה בודק את התנהלות המשלחת של דנון באו"ם
לא מחכה לנתניהו: בנט יעלה הצבעה על פסקת ההתגברות בשבוע הבא
ליצמן מאיים: בלי אישור חוק הגיוס במושב הקיץ נפרוש מהקואליציה

תומכת בשקיפות בוועדה, מתנגדת לפרסום הדיונים בה. שקד (צילום: אוהד צויגנברג)

אם היא מתנגדת לחוק מסוים, גורלו למעשה נחרץ ומובטח כי הרוב האוטומטי של הקואליציה יפיל אותו. דיוני הוועדה חסויים לחלוטין, ואף לא מנוהל בהם פרוטוקול, זאת כדי לא לגרום ללחץ על השרים החברים בו. לא פעם עלו טענות בכנסת כי היעדר השקיפות גרר "דילים" פוליטיים חסויים שמנעו העברת חקיקה בתחומים שונים וחיזקו מעורבות של גורמים בעלי אינטרסים בקידום חוקים בישראל.

מלבד שקד, חברים בוועדה שר האוצר משה כחלון, שר התיירות יריב לוין, שר החקלאות אורי אריאל, שר הדתות דוד אזולאי, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שרת התרבות מירי רגב, שר המדע אופיר אקוניס, השר להגנת הסביבה זאב אלקין, שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, שר הבינוי יואב גלנט ושר התקשורת איוב קרא. אף שהוא אינו חבר בוועדה, לראש הממשלה בנימין נתניהו יש זכות וטו שבמסגרתה הוא יכול לעכב כל הצעה שעולה לדיון.

נתניהו אינו מרבה להשתמש בזכות הזו. במושב החורף נאלץ ראש הממשלה לעשות שימוש בכלי שעומד לרשותו פעמיים, בהן יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט ניסה לאתגר אותו בקידום הצעות שעלולות היו לייצר משבר מדיני מול הממשל החדש בארצות הברית.

אינו מרבה להשתמש בזכות הווטו שלו בוועדה. נתניהו (צילום: רוני כנפו)

הדיונים עוסקים מדי שבוע ב-30 עד 40 הצעות חוק של הקואליציה והאופוזיציה, אבל משיחות עם שרים עולה כי "הדיונים אינם מעמיקים ונמשכים לא יותר משתי דקות לכל הצעת חוק". בנוסף לכך, מרבית השרים לא נוכחים ברוב הדיונים, וחלקם שולחים נציגים מטעמם. הדיונים מתנהלים בכלל מאחורי הקלעים ב"שיחת העדכון", שיחת ועידה טלפונית שמתקיימת בכל מוצאי שבת.

בשיחה משתתפים העוזר לענייני חקיקה של שקד עו"ד גיל ברינגר, יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, עוזרו של כחלון נדב שינברגר, אחד מאנשי לשכתו של השר לוין ליאור פרבר ומנהלת סיעת הליכוד עליזה בראשי. בשיחה, כמו גם בוועדה, אין אף נציג מטעם האופוזיציה, זאת למרות שעשרות הצעות חוק מטעמה עולות בה לדיונים.

"שיחת העדכון" נמשכת כ-40 דקות או יותר ולפי גורם בקואליציה, "זו השיחה שבה מתקבלות ההחלטות". לדבריו, "כל אחד מהמשתתפים מביא את עמדת 'הבוס' ובסוף השיחה ידוע מראש איך יצביעו בוועדה שתתכנס למחרת. במקרים נפיצים, כמו חוקי ריבונות או חוקים שמעוררים מחלוקת - הדיון וההחלטה עוברים לישיבת ראשי הקואליציה או לדיון פנימי נוסף בפורום רחב יותר".

הוביל עם שקד ולוין חרם על הצעות חוק מהאופוזיציה. אמסלם (צילום: נועם מושקוביץ)

לפי נתונים שריכז "המשמר החברתי", במושב החורף דנה הוועדה ב-35 הצעות חוק ממשלתיות, אישרה 32 מהן, דחתה שתיים מההצעות למועד אחר ולא פסלה אף אחת מהן. באותה תקופה דנה הוועדה ב-139 הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהקואליציה, אישרה 25 מהן, דחתה את הדיון ב-108 מהן ופסלה שש מהן. לעומת זאת, הוועדה דנה ב-103 הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהאופוזיציה, אישרה רק שמונה מהן, דחתה את הדיון ב-55 מהן, סגרה ללא החלטה שתיים מהן ופסלה 38 מהן.

דנה גנאל, רכזת המחקר של "המשמר החברתי" אמרה כי "העובדה שהוועדה אישרה רק שישה חוקים של האופוזיציה, לעומת אישור כמעט אוטומטי של הצעות חוק ממשלתיות, מעידה על התנהלות לא עניינית של ועדת שרים לחקיקה, ועל נטייה לקדם חקיקה רק על בסיס קירבה פוליטית ולא לפי תכנים".

"מעניין גם לראות", הוסיפה גנאל. "שוועדת השרים נוטה לדחות חוקים פרטיים של ח"כים מהקואליציה ולא לאשר או לפסול אותם מהר, זאת כדי לאפשר לח"כים מהקואליציה לקדם חקיקה חברתית וחקיקה אחרת שחשובה להם ושאינה מתאימה לאינטרסים של הקואליציה מבלי שהחוקים הללו באמת יאושרו, ולהמשיך להשלות את עצמם שיצליחו להעביר אותם בעתיד".

הצליח לאשר חוק למען חיילים שנפצעו רק אחרי לחץ תקשורתי. שלח (צילום: נועם מושקוביץ)

במושב החורף הובילו השרים שקד ולוין וח"כ אמסלם חרם בוועדה על חוקי האופוזיציה זאת בשל התנהלותה ב"חוק ההמלצות" ו"חוק ליצמן". במשך שבועות ארוכים סירבה הוועדה לדון או לאשר הצעות חוק מטעם סיעותיה, מה שמוכיח עד כמה הוועדה היא גוף הנשלט בידי הקואליציה בלבד, מבלי שיש לאופוזיציה אפשרות להשפיע על החלטותיה.

כשח"כ עפר שלח (יש עתיד) ביקש שוב ושוב להעלות להצבעה הצעת חוק שתיטיב עם חיילים שנפצעים בשירות הצבאי ונמצאים לא כשירים לשירות הצבאי - הוא סורב. רק אחרי לחץ תקשורתי שיזם שלח, החוק אושר. עם זאת, לאופוזיציה יש את היכולת להעלות להצבעה במליאה הצעות חוק אף שוועדת השרים דחתה אותן, ואולם הסיכויים שיאושרו קלושים.

"מדובר בוועדה לענייני קישוט ונקמנות". חסון (צילום: טל אנגלנדר)

ההתנהלות הזו גררה עמה ביקורת רבה מצד האופוזיציה. "בתיאוריה", מסביר מרכז האופוזיציה ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני, "ועדת השרים אמורה להיות ועדה רצינית שבה דנים בכובד בראש בהצעות חוק לגופו של עניין - האם הן טובות או רעות לציבור, ובהתאם לכך לקבל הכרעה האם הממשלה תתמוך או תתנגד. בפועל, מדובר בוועדה לענייני קישוט ונקמנות: קישוט של ח"כים בהצעות חוק הזויות שזוכות לתמיכת הממשלה רק כי הם מהקואליציה, ומנגד נקמנות בח"כים רציניים באמצעות התנגדות אוטומטית להצעות חוק ראויות שלהם - רק משום שהם מהאופוזיציה".

"אם כל פיפס יפורסם, הדיונים יהיו פחות ענייניים"

אבל זו לא הבעיה היחידה שעמה מתמודדת ועדת השרים לענייני חקיקה. גם העובדה שהיא פועלת בחוסר שקיפות נתונה לביקורת כבר תקופה ארוכה. השרים מצביעים, פוסלים ודוחים הצעות חוק מבלי לתת הסברים, לא לח"כים היוזמים וגם לא לציבור. בסוף חודש דצמבר דחה בג"ץ עתירה של ארגונים חברתיים שביקשו להחיל שקיפות על ועדת השרים לחקיקה. השופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הבהירו כי הממשלה לא מחויבת לחשוף דיונים פנימיים, להבדיל מהכנסת.

וזו לא הייתה הפעם הראשונה שהנושא העסיק את חברי הוועדה. כמה פעמים העלו בשנים האחרונות העלו ח"כים באופוזיציה הצעות חוק שביקשו להחיל שקיפות על הוועדה, אבל אלה נועדו מראש לכישלון. היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, הסביר כשכיהן בתפקיד מזכיר הממשלה כי החלת השקיפות לא יכולה להיעשות באמצעות חקיקה, אלא דרך שינוי תקנון עבודת הממשלה - מהלך הנתון בידיה של מליאת הממשלה בלבד. כשח"כ ציפי לבני כיהנה כיו"ר הוועדה בקדנציה הקודמת היא ביקשה להעלות את הנושא לדיון בממשלה אך כל בקשותיה נדחו, והיא החליטה למשוך את בקשתה לאחר שהבינה כי נתניהו פועל לגיבוש רוב להפלת ההצעה ולמניעת שקיפות בוועדה.

ניסתה לקדם החלת שקיפות בוועדה ללא הצלחה. לבני (צילום: ניב אהרונסון)

חוסר השקיפות מביא עמו דילים פוליטיים שלעתים נסתרים מהציבור. אחת הדוגמאות הבוטות לכך ניתנה במושב האחרון של הכנסת. מפלגת הליכוד ביקשה לקדם את חוק הפריימריז שיזם ח"כ אמסלם. הצעת החוק קבעה כי מתמודד בפריימריז שהוא ח"כ יקבל את המימון מהכנסת. כחלון, שהכספים אמורים להגיע מקופת משרדו, התנגד במשך תקופה ארוכה להצעה, אך הסיר התנגדותו כשקיבל התחייבות לסעיף שמעניק מימון של 50 אלף שקל על כל מנדט למפלגה שלא מתקיימים בה פריימריז. כשהדיל נחשף ועורר ביקורת ציבורית ופוליטית, כחלון הסתייג מבקשתו והצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית מבלי שסעיף זה קיים בו.

יו"ר הוועדה הנוכחית, השרה שקד, נחשבת לתומכת בהחלת שקיפות מלאה עליה והיא אף נקטה בצעד ממשי כדי לצמצם את הביקורת הציבורית. שקד מפרסמת מידי שבוע, מיוזמתה, באתר משרד המשפטים, את האופן שבו הצביעה על הצעות חוק בוועדה, והיא סבורה שכל השרים צריכים לנהוג כך. עם זאת, שקד מתנגדת לפרסום הדיונים עצמם בוועדה. "אם כל פיפס שלנו יפורסם, יש חשש שהדיונים שלנו יהיו פחות עניינים", אמרה שקד בשיחה לוואלה! NEWS. "כל הוועדות הפנימיות מתנהלות כך, וחשוב לי שכל שר ידבר בפתיחות". שקד מציינת גם את "עבודת ההכנה" שנעשית קודם כינוס הוועדה כעובדה שתקשה על פרסום פרוטוקולים של הדיונים.

הדיל שלו עם חוק הפריימריז נחשף. כחלון (צילום: משרד האוצר)

לשרים בוועדה יש סיבות רבות להתנגד לשקיפות. כשהציבור וחבריהם בכנסת אינם יודעים כיצד הצביעו, הם יכולים לפעול באופן נטול פניות ולקבל החלטות שאינן פופולריות ולהצביע בהתאם ל"דילים" שנרקמו בקואליציה, גם אם זה מנוגד לעמדתם. חוסר השקיפות מאפשר להם להצביע נגד הצעות חוק של חבריהם בכנסת, או שלא להתייצב להצבעות כלל, מתוך רצון לא להביע עמדה בנושאים שנויים במחלוקת. שורת הסיבות הארוכה יכולה רק ללמד על כמה רחוק היום שבו הוועדה תתנהל בשקיפות.

לחברי הוועדה, כמו גם ליושבת בראשה, קיים חוסר שביעות רצון מעומס החקיקה, ועל כך כמעט כולם מסכימים פה אחד. "כנסת ישראל היא שיאנית החקיקה בעולם", הסבירה שקד. "אין כנסת שמחוקקת עצמה לדעת עם כאלה כמויות של הצעות חוק. אני שומעת את התלונות שהוועדה מאשרת רק שלושה עד ארבעה הצעות חוק בשבוע, וגם זה חריג. אני מנסה בכל דרך להוריד את מכסת החקיקה ויש לעשות כל שנדרש כדי לקדם את זה. עבודת הוועדה והכנסת תשתפר אם כך יקרה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully