טעות אנוש במפקדת אחת מאוגדות המילואים של צה"ל גרמה הבוקר (חמישי) להפעלת חייגן גיוס ולקריאת סרק למאות רבים של קצינים, אך לאחר כ-40 דקות אותרה התקלה והתפרסמה הודעת ביטול. צה"ל הודיע כי יתחקר את התקלה, ובעקבות התחקיר יוחלט במטכ"ל אם נחוצה בדיקה נרחבת יותר, שתקיף את נוהל הגיוס גם ביחידות נוספות.
בשעה 07:32 קיבלו קצינים המשתייכים לרשת המפקדים של האוגדה הודעה כי "הופעל גיוס חירום ביחידה" וכי מתוקף תפקידם במילואים עליהם "להתייצב מידית ועצמאית", עם ציודם האישי, ביחידת מחסני החירום של הגדוד או החטיבה. הודעת הגיוס התקבלה בתמיהה והתפרשה כקשורה בדריכות בצה"ל לתגובה איראנית על תקיפה בסיס כלי הטיס הבלתי מאוישים T-4 בסוריה.
השבוע, לנוכח איומים מטהראן לפגוע בישראל, חשף צה"ל מידע רב על המערך האיראני בסוריה, בסיסיו ומפקדיו. החשיפה נועדה, בין השאר, להניא את איראן מהתקפה בעיצומם של ימי הזיכרון והעצמאות. בלא קשר אליה גברה אתמול המתיחות לקראת אירועי היום, עם גילוי מטען הנפץ במשאית במעבר ריחן, כהכנה לפיגוע.
45 דקות אחרי הקריאה הטלפונית לקציני האוגדה הודיע דובר צה"ל כי "בעקבות טעות הופעל הבוקר חייגן גיוס לאנשי מילואים. נבהיר כי מדובר בתקלה שתיבדק. צה"ל מבהיר כי אין כל גיוס מילואים". מבירור ראשוני עלה כי התקלה, "טעות אנוש מוחלטת", אירעה רק באותה אוגדה, ככל הנראה בעת בדיקה שגרתית של כשירות המערכת.
עוד בוואלה! NEWS:
בפעם השביעית השבוע: עפיפון מהרצועה הצית אש בשדה חיטה בעוטף עזה
"הילדה שלנו הייתה גיבורה": הלוחמת הראשונה שנהרגה בצה"ל
הבן שנפצע והכעס על המטכ"ל: מלחמת יום כיפור של האלוף שתיעד הכל
בצה"ל הדגישו עם גילוי התקלה כי איומי איראן מצטמצמים לתחום האווירי, אינם כוללים עימות יבשתי וממילא אין צורך או כוונה לגייס מילואים, כי די בסדר הכוחות הסדיר.
בגיוס השגוי הבוקר לא הושמעו סיסמאות. הוא לא נערך בפומבי ולא התחוללה בהלה המונית, אך היה בו הד עמום לשתי פרשיות בתולדות צה"ל - "ליל הברווזים" באפריל 1959 וההתרעה המודיעינית ערב מלחמת יום הכיפורים.
"ליל הברווזים" היה, למעשה, "עשן ירוק": שמו של תרגיל גיוס שנערך לשתי מטרות - בחינת מערכת חדשה להזעקה גלויה של אנשי מילואים באמצעות סיסמאות ב"קול ישראל" ובגלי צה"ל, בעברית ובשבע שפות נוספות, וגירוי חיל האוויר המצרי לשגר מטוסי צילום, שייורטו במארב של חיל האוויר הישראלי.
בניגוד לפקודת הרמטכ"ל חיים לסקוב, נכשל התיאום בין מחלקת המבצעים באגף המטה לבין ענף ביטחון שדה ודובר צה"ל באגף המודיעין, ולא נמסרה לאמצעי התקשורת הודעה מוקדמת על התרגיל. ועדת חקירה הגישה את ממצאיה בתוך ארבעה ימים, והממשלה החליטה להעביר מתפקידיהם שני אלופים - ראש אגף מבצעים מאיר זורע - שהיה עד אז מועמד בולט לתפקיד הרמטכ"ל הבא - וראש אגף המודיעין יהושפט הרכבי. זורע הוצרח עם אלוף פיקוד הצפון יצחק רבין, שהתחיל כמו ראש אג"ם את עלייתו לצמרת הצבאית. הבטחה להרכבי, להחזירו לאמ"ן או להציבו בתפקיד בכיר אחר, הופרה.
זכר "ליל הברווזים" השפיע מאז על שיקולי הקצונה הבכירה אם לגייס מילואים בעקבות התרעות מלחמתיות. בבוקר יום הכיפורים ב-1973 התלבטו שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר כיצד ינמקו לציבור בהלת שווא, אם יתברר שגויסו מילואים מבלי שפרצה מלחמה. דובר צה"ל דאז, תת-אלוף פנחס להב, התבקש להצטייד בשתי הודעות - אחת על פרוץ המלחמה והשנייה על ההחלטה לגייס מילואים מתוך זהירות-יתר.
אלוף במילואים צבי זמיר, ראש המוסד, קיבל מהסוכן אשרף מרוואן את ההתרעה הסופית על המלחמה בפגישה בלונדון, כ-14 שעות לפני תחילת הקרבות. הוא העביר ארצה את ההתרעה וחידד אותה לכיוון של ודאות, אך לימים סיפר כי קינן בו חשש, שהועצם בעקבות עקיצה מאחד ממלוויו, שלבסוף יחזור בו אנואר סאדאת מהחלטתו לצאת מלחמה וזמיר יצטרף בתודעה הביטחונית והציבורית לזורע ולהרכבי.