קרן יעקבי, בת 19 במותה, הייתה החיילת הראשונה שנהרגה באינתיפאדה השנייה בתפקיד לחימה. קרן, תושבת חדרה ששירתה בפלוגה המבצעית של המשטרה הצבאית, "סחלב", ונהרגה במארב שהטמינו מחבלים בחברון, הייתה גם הלוחמת הראשונה שנהרגה בפעילות מבצעית בצה"ל.
15 שנים עברו מאז שקרן יעקבי ומאור קלפון, בני אותה פלוגה, נהרגו כשהגיעו לאבטח את "ציר המתפללים בחברון", ב-2002. המחבלים התגנבו לעבר עמדת צה"ל דרך בתים פלסטינים, הגיעו לנקודה סמוכה לעמדת צה"ל, ופתחו באש לעברם מטווח של כ-50 מטר.
הוריה של קרן כבר התראיינו על מות בתם. הפעם, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, רצו לדבר על השיח העולה והחוזר של רבנים נגד גיוס נשים, ועל הפגנות הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים במקביל להתעקשות המפלגות חרדיות לחוקק חוקים בנושא.
עוד בוואלה! NEWS:
ישראל תתייחד עם זכר הנופלים: אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל
ערב יום הזיכרון תשע"ח: 23,645 נופלים, 71 נוספו בשנה האחרונה
מפקד חיל האוויר מפקח מקרוב: כך מתכוננת איראן לנקום בישראל
יפה ויגאל יעקובי כועסים, ומבחינתם שתיקת קברניטי המדינה, היא שמאפשרת לשיח הזה להתקיים בשנת 2018."כשבן אדם משלם מחיר, ובמקרה שלנו אבדנו את הילדה שלנו, ואז אנחנו רואים את כל מחול השדים שמתרחש בצבא לצד הדרת נשים, זה נורא מציק לנו", אומרת האם.
"כשרב אומר שבחורה דתייה שמשרתת בצבא היא לא יהודייה מספיק, מה זה אומר עלינו? לפני 50 שנה הייתה ראש ממשלה אישה, אז מה אנחנו הולכים אחורה? יש לנו אלופה בצבא, מפקדת טייסת קרב, אנחנו לא במקום שידירו אותנו", אומרת יפה יעקבי. גם יגאל מצטרף ואומר כי "מי שבריא - חייב להתגייס, ואם הוא לא יכול להתגייס, הוא צריך לעשות שירות לאומי".
"אני מעדיפה שתבכי עכשיו - מאשר שאני אבכה עליך אחר כך"
על השאלה מדוע זה מטריד אותו כל כך משיב האב יגאל, "זה הפריע לי תמיד, במיוחד אחרי שבתי נהרגה. שמעתי רב שאומר שבנות שמתגייסות יוצאות פחות יהודיות, איזה דבר אבסורדי, מותר לבן אדם להגיד מה שהוא חושב, אבל אדם שממומן מכספי מדינה אומר דברים כאלה, ושר הביטחון שותק, וראש הממשלה שותק - לבן אדם כזה צריך לסגור את הישיבה", מבהיר האב.
"אני זוכר כשקרן הייתה בחברון. אימא שלה לא ידעה שהיא משרתת שם, ורצתה שניסע לבקר אותה". הוא ניסה להתחמק, ואמר לה "קרן כבר תגיע בשבוע הבא". "כל הזמן ניסיתי למרוח אותה", נזכר יגאל, "עד שהיא אמרה: אם לא תבוא, אסע לבד. ואז סיפרתי לה שקרן עברה להיות לוחמת בסחלב. היא דיברה עם קרן ואמרה: 'אני מעדיפה שאת תבכי עכשיו מאשר שאני אבכה עלייך אחר כך'. אבל קרן הייתה מורעלת על הצבא".
האם נזכרת כיצד גילתה על מות בתה. "יומיים לפני, קרן מתקשרת ואומרת לי שהיא עומדת לעלות על עמדת שמירה. היא מספרת על שתי עמדות, באחת שומר אחד, ובשנייה שניים". בין השתיים התפתח ויכוח, שבסופו אמרה לה קרן 'אי אפשר לדבר איתך', וניתקה את הטלפון. "אחרי זה היא שלחה לי הודעה, 'אני אוהבת אותך'".
"ביום שזה קרה לא הרגשתי כלום בערב ישבתי, שמעתי חדשות ופתאום אני רואה את אלוף פיקוד מרכז משה קפלינסקי מדבר על פיגוע ציר המתפללים שבוצע חודש לפני כן, ומתחתיו נכתב - 'ישראלי וישראלית נפגעו בחברון'. לא חשבתי לרגע שזו קרן. קמתי והלכתי לחדר. יגאל לא היה בבית", היא משחזרת. יגאל ממשיך אותה: "התקשרתי לדבר עם קרן בסביבות 12 וחצי. הייתי עם בן דודי וישבנו לאכול, דיברנו על הא ודא".
"הייתי אז פעיל של מפלגת 'שינוי' בחדרה, ובדיוק ניגשו אלי בנות מאולפנה שעושות שירות לאומי. דיברנו על הצבא, ואמרתי להן - אתן לא משרתות, והבת שלי עכשיו נמצאת בחברון, נותנת, תורמת אומנותכן, ואתן לא עושות כלום", מספר יגאל על השיחה הטעונה. "בערב הגעתי הביתה, שמעתי את הכלב נובח, פתחתי את הדלת וראיתי צללים של אנשים. אמרתי ישר, 'הבנתי מה קרה, תגידו לי רק שהיא נפצעה'". אז התבשרו בני המשפחה על מות הבת.
גם אחותה הקטנה של קרן, מעיין, מצטרפת לשיחה. "תמיד הייתי במיטה שלה, כשקרן הייתה בצבא. ביום שהיא נהרגה הייתי בחדר שלה. היום אני בת 27, וקרן נהרגה כשהייתי בת 12". השמועה נפוצה והבית החל להתמלא באנשים, אך האב היה צריך לקרוא לבת הנוספת ולבשר לה. "התקשרתי למורן ואמרתי - תבואי מהר בלי שאלות".
"איך מספרים לילדות בנות 12 ו-17 שאחותן מתה כשאנחנו עוד לא קלטנו את זה?", תוהה יפה. "לקח לי המון זמן לעכל את זה", אומרת אחותה מעיין, "אני חושבת שרק בשנים האחרונות אני מעבדת את זה. בתקופת התיכון שלי חשבתי שעובדים עליי, הייתי אומרת שזו איזה תכנית טלוויזיה. תמיד חייתי בכמיהה או ציפייה שהיא תחזור".
אלוף במילואים משה קפלינסקי, שפיקד באינתיפאדה השנייה על פיקוד המרכז, מצטרף לריאיון עם הוריה של קרן. הוא מגיע מהרצאה שהעביר בפני מפכ"ל המשטרה ובכיריה - והסיפור של קרן יעקובי צרוב לו עמוק בתודעה. זו לא הפעם הראשונה שלו בבית משפחת יעקובי. הוא כבר הגיע לכאן אחרי שקרן נהרגה.
"אף פעם לא שאלו אותי - למה דווקא חיילת?"
"הוא הגיע לפה, ושאלנו הרבה שאלות", מספרת יפה, ואליה מצטרף יגאל, "אוו אני הכנתי דף שלם של שאלות, אבל אז קיבלתי עצה טובה מטומי לפיד זכרונו לברכה, באתי אליו וישבתי עם השאלות, הוא אמר לי 'יגאל אני אשאל אותך שאלה:, זה יחזיר לך את קרן?'. השבתי בשלילה. הוא אמר 'קח את הדף ותקפל אותו'. עד היום הדף אצלי. אין מאה אחוז שלמות, גם לא בצבא".
"היו הרבה שאלות", מאשר קפלינסקי, שזוכר את הביקור למרות 15 השנה שעברו. "אלו היו שאלות לגיטימיות. נשאלתי למה שני אנשים, למה באותו מקום, ועל כך שידענו שמדובר באזור מאוד מסוכן. חודש לפני היה הפיגוע בציר המתפללים כמה מטרים משם. נשאלתי על הציוד, אבל לא נשאלתי פעם אחת למה חיילת, אני חושב שזה ריחף באוויר, והייתה לי תשובה".
"קרן הייתה לוחמת וברגע שהיא לוחמת היא כמו כולם", מבהיר קפלינסקי. "ברגע שהן לוחמות הן עושות הכול. מאז שהייתי בפיקוד לא שינינו את הנהלים, חיילות המשיכו להיות במקומות מאוד בעייתיים ועשו את עבודתן. אבל השאלות האלה מלוות מפקדים, וזה לא משנה שאנחנו לא נדרשים להסביר אותן".
קפלינסקי מבין מדוע נושא חוסר השוויון בגיוס במדינת ישראל והתבטאויות הרבנים על גיוס נשים הם סוגיות שבוערות בנפשם של הוריה של קרן. "אני יכול להבין אותם. קרן, בזיכרון שלי, נלחמה בשביל להיות לוחמת. היא הייתה יכולה להיות במשטרה צבאית - אבל היא התעקשה להיות לוחמת. אני חושב שיש הרבה לוחמות בצה"ל שעושות את זה מתוך רצון ענק לתרום".
"התבטאויות הרבנים הן התבטאויות מפלגות ולא הוגנות. בטח ובטח ללוחמות, ובטח ובטח למי שאיבד את היקר מכל, כשהבת שלו בחרה להיות לוחמת. אני יכול להבין את הכעס", הוא אומר. את הביקורת על ראשי המדינה הוא הודף. "שר הביטחון התייחס, הרמטכ"ל התייחס. עשו אותו כאילו הוא אשם במצב - אבל אני חושב שהכיוון מאוד ברור, לפחות מצד הצבא". עם זאת הוא מוסיף כי "זה לא הדבר היחיד שאנחנו במגמת פלגנות במדינה הזו".
יגאל מתערב בשיחה ואומר, "הצבא לא יכול להתנגח מול רבנים, אסור לו, זה התפקיד של הדרג הפוליטי. אבל כשהדרג הפוליטי כפוף בהסכמים קואליציוניים, הם ימשיכו להטיף, להרעיל ולהוציא את הארס שלהם ואף אחד לא יוכל לעצור אותם". קפלינסקי מוסיף ואומר כי "הקיפוח מכעיס את כולנו, אבל הצבא עושה כל מה שהוא יכול".
על השאלה אם יש שינוי מתקופתו בנושא קידום נשים בצבא או הדרת נשים, הוא אומר כי "יש שיפור וזה שיש קולות היום של חלק מהרבנים בגנות שירות נשים זה מקומם ואת זה צריך להפסיק".
"בתקופתי הקיצוניות עוד הייתה אחרת. אנחנו מדברים על 15 שנים, לצערי פעם יכולנו לדבר. היום אנחנו פחות יכולים, לא רק חילונים ודתיים, זה גם קיטור פוליטי. קצת קשה לדבר היום במדינת ישראל, זה כאב אז וזה כואב גם היום", הוא אומר.
הוריה של קרן פותחים את אלבום התמונות שלה, אלבום מיוחד עם גזירי עיתונים מכל הכתבות עליה לאורך השנים, דמותה הייתה כל כך בולטת והגיעה לחדשות בכל העולם, בהיותה הלוחמת הראשונה שנהרגה בצה"ל. "קרן נכנסה ללב, לא הכרתי אותה קודם, אבל אי אפשר לראות את התמונה שלי מבלי שזה יכנס ללב. אני פעם בשנה מבקר את הקבר שלה", מספר קפלינסקי.
"קרן נכנסה ללב גם בגלל מה שהיא הקרינה מסביבה"
"איבדתי הרבה חברים, מפקדים ופקודים, אצל כולם זה כואב. אבל קרן נכנסה ללב גם בגלל מה שהקרינה מסביב. אני זוכר את היום שבו היא נהרגה, הקראתי את המסקנות הבעייתיות של ציר המתפללים אבל זה היה גם יום הנישואין שלי, זה דברים שנכנסו ללב", מספר האלוף.
לאב חשוב לציין את מאור קלפון שנהרג יחד עם קרן, שלדברי יגאל נשכח במידת מה בשל "התואר" של קרן כלוחמת הראשונה שנהרגה. "חשוב לציין אותו, הוא לא היה אמור להיות איתה בעמדה, אבל הוא כל כך רצה להיות עם קרן שהוא מחק את השם של הבחור שהיה אמור להיות איתה ושם את השם שלו וככה גזר את גורלו".
קרן נלחמה להיות לוחמת. ולמרות שבהתחלה לא סיפרה לאם שעברה ליחידת סחלב וגם כשהאם גילתה היא ניסתה להניא אותה מההחלטה. היום אומרת יפה, כי לא הייתה מנסה למנוע ממנה להיות לוחמת. "קרן הייתה לוחמת, גיבורה, הייתה הילדה שלנו, ואנחנו איבדנו את היקר מכל, אין נחמה, שום תחקיר שיתנו לי לא יחזיר אותה, תעודת לוחם, זה לא שם".
"כשאת מחנכת את הילדות שלך לשיווין, ואומרת להן אתן יכולות לעשות הכול, אי אפשר לבוא ולומר טוב את זה את לא יכולה לעשות. אני חושבת שהיום ההתנהלות שלי מולה הייתה אחרת, אני היום כבר יותר מפויסת, במקום אחר, אני רואה את הטעויות שלי. ולגבי בנות אחרות, חבל שההורים שלהן יבזבזו את הזמן בלריב איתן, שפשוט יזרמו", היא מוסיפה ומבקשת: "שהרבנים יהיו טובים כראשי ישיבה, ויניחו לצבא, יש מפקדים שיודעים לעשות את העבודה".