מצעד החיים מתקיים היום (חמישי) בפולין בפעם ה-30 ברציפות, ובסימליות מיוחדת שמדגישה את האמרה "משואה לתקומה", זו גם שנת ה-70 לקיומה של מדינת ישראל. בצעדה משתתפים עשרות אלפי בני אדם, בהם ניצולי שואה, דיפלומטים ובני נוער מרחבי העולם שעושים את שלושת הקילומטרים ממחנה אושוויץ אל מחנה ההשמדה בירקנאו, כדי לזכור את מאות אלפי היהודים שהובלו בצעדות המוות אל מותם.
מפעם לפעם מצליחים המשתתפים להעביר מסר של תקווה, אחדות והוקעת הרוע והשנאה שהורגשו בתקופת השואה ביתר שאת. בנוסף, למצעד הגיעו יותר מ-12 אלף בני נוער מ-110 משלחות מ-41 מדינות שונות בהן ארגנטינה, קנדה, צ'ילה, ארה"ב, בריטניה, ומרוקו ולראשונה השנה משתתפת משלחת גם מיפן.
עוד באותו נושא:
"לניצולים היה חשוב לדעת": הרופא שזיהה את "מלאך המוות מאושוויץ"
"הפוגרום שאחרי המלחמה": גל רציחות היהודים ששטף את פולין אחרי השואה
שרה וחנה נמלטו מפתח המשרפות בבירקנאו: "עדיף שיירו בנו בגב מלהישרף"
חלק מהצועדים מספרים כמה חשוב להם להשתתף במצעד, אחד מהם הוא סגן (במיל') אדם - חייל בודד שעלה לישראל כדי להתגייס לצה"ל ובמהלך שירותו כיהן כמפקד מחלקה בחיל השריון. למצעד החיים הגיע אדם עם סבתו עליזה לנדאו, ניצולת שואה, שלה סיפור הישרדות קשה. במהלך המלחמה הסתתרה עליזה יחד עם בני משפחתה בבור באדמה חקלאית של אדם פולני.
אחיה הגדול גווע ברעב ביער בפולין כשהיה בן 6 ואביה נרצח למול עיניה בבור הריגה. בדיעבד הבינה עליזה כי ניצלה הודות לחייל גרמני שחס על חייה באותו אירוע. בשנות הלחימה האחרונות אומצה על ידי משפחת איכרים וכשהמלחמה הגיעה לתומה, התאחדה עם אמה ושתיהן עלו לארץ.
זו הפעם הראשונה שבה יוצא אדם אל המסע כשהוא מלווה בסבתו והדבר חשוב לו מאד. הוא ציין כי "היה לי חשוב להגיע עם סבתא למקומות החשוכים שמזכירים את העבר הכל כך נורא שעבר על העם היהודי באירופה ועוד יותר חשוב לי להשתתף במצעד הזה, שמסמל את הניצחון שלנו על החושך והמשך החיים, ומזכיר לנו שהמשימה היא להמשיך לצעוד קדימה".
הוא הוסיף כי "דווקא בשנת 70 למדינת ישראל, יום אחרי יום הולדתה ה-80 של סבתי ובמעמד נשיא המדינה וזרועות כוחות הביטחון, אני חש זכות גדולה להיות במצעד ומתרגש ללבוש שוב את מדי הצבא כמילואימניק כי זה מסמל משהו מיוחד במדינה שלנו".
אדם התייחס לחוק הפולני שהתקבל בפולין רק לאחרונה וציין כי לא הייתה לחוק כל השפעה על ההחלטה שלו להגיע השנה למצעד - "עלינו להילחם על הזיכרונות, לשמוע את הסיפורים של אלה ששרדו ולהעבירם הלאה". בנוסף, סיפר כי חשוב לו להעביר את הסיפור של סבתו ואמר כי "התודעה לשואה בארץ מאד גדולה, אבל אני רואה שוב ושוב שיש המון אנשים מחו"ל שפשוט לא מודעים לזוועות וחשוב לי לקיים את חלקי בהגברת המודעות, אפילו אם זה רק סיפור אחד שנוגע ללב".
אדם הסביר מה הביא אותו לקבל את החלטה לעלות ארצה ולהתגייס לצה"ל ואמר כי "הבנתי שדווקא כנכד של ניצולת שואה, עליי לעשות את חלקי כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה". "החלטתי שעליי להגן על המדינה שקמה בזכות הקרבתם של רבים - מדינה שסבתא שלי יכלה רק לחלום עליה בתקופת השואה", הוסיף. לדבריו, על כל אדם במדינת ישראל לעשות כל שביכולתו על מנת להבטיח שהמדינה "תישאר הבית של העם היהודי".
השנה משתתפת במצעד החיים גם אניטה אקשטיין - ניצולת שואה ילידת פולין שעברה את גיל 80. במהלך המלחמה וערב פינוי הגטו בו שהתה עם משפחתה למחנה ההשמדה בלזץ, הוברחה אקשטיין בשק ועד תום הלחימה הסתתרה אצל כומר שהיה קרוב משפחה של בחור פולני שהצילה. באפריל 1946 התייחדה עם דודתה שניצלה על ידי חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר. השתיים עזבו את פולין כבר באותה שנה והיגרו יחד לקנדה.
אקשטיין סיפרה שהיא רואה חשיבות רבה בהמשכיות של מצעד החיים וכי היא "מקווה שבעזרת המצעד נמשיך לשמוע ולספר את סיפורי המלחמה ושנדע להשתמש בתבונה בעדויות של ניצולי השואה". באשר ליחס שניתן כיום לשורדי השואה היא אמרה כי הממשלה הקנדית מסייעת רבות לניצולים.
בין עשרות אלפי הצועדים היו גם יהודים מרחבי העולם שהגיעו במשלחות מיוחדות לפולין עם מסר אחד חשוב - "לעולם לא עוד". צעיר יהודי שמשתתף במצעד הוא ג'וש הולט שמכהן כנשיא איגוד הסטודנטים היהודי UJS. הולט אמר כי השואה היא חלק חשוב מההיסטוריה של העם היהודי והסביר כי "במצעד אנחנו חושפים ונחשפים בדרך הטובה ביותר לזוועות שהתרחשו כאן כלפי העם היהודי".
כשנתבקש להסביר האם לחוק הפולני הייתה השפעה על הגעתו למצעד, אמר כי לא הייתה לכך השפעה גדולה על רצונו להגיע והוסיף: "מדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי, מכה קשה ללימודי השואה וההיסטוריה ופוליטיזציה שלהם. אסור לתת לחוק לעוות את החוויה של מה שהיה כאן וחשוב מזה - אסור לפגוע במסר שאנחנו רוצים להעביר ולהנחיל לדורות הבאים".
הולט התייחס לעובדה כי בעוד 15 שנה יהיה קשה למצוא ניצולי שואה שיספרו את סיפורם ולדבריו, לצעירים יש שליחות חשובה בזיכרון השואה והעברתו הלאה. הוא אמר כי "השואה היא חלק מהזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי ואין ספק שגם בעתיד האנטישמים ימשיכו להשתמש בשואה נגד היהודים. אבל לנו יש מטרה אחת והיא להבטיח ש'לעולם לא עוד', לא יהיה רק מסר אלא מציאות חיים".
