"הבדיקה תגן על הלוחמים": הפשרה של צה"ל מול טענות על הירי בעזה

בספר שמואל, ניצב דוד המלך בפני דילמה. בעקבות חטאו, גד הנביא מבשר לו שעליו לבחור בין שני סוגי עונשים: תבוסה צבאית קשה בפני אויביו, או מגיפה המונית שתונחת מידיו של האל. דוד בחר במגיפה. הוא העדיף עונש שיבוצע בידי מערכת הדין המוכרת לו, ולא בידי מערכת דין זרה. האנקדוטה התנ"כית הזו מגלמת בתוכה את הדילמה שמונחת כרגע בפני צמרת צה"ל והפרקליטות הצבאית.

אמש הצהירה פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כי היא ועמיתיה עוקבים אחר הנעשה ברצועת עזה. דבריה של העומדת בראש הגוף שאינו מוכר כאוהד ישראל, היא רק המשך של חקירות וועדות שהוקמו בעשור האחרון, בדרך כלל אחרי מבצעים ברצועת עזה, המאיימות על מעמדה של ישראל ועל גורלם האישי של קצינים וחיילים שעשויים למצוא את עצמם מורשעים בבית משפט זר. הודעת צה"ל על הפעלת מנגנון הבירור המטכ"לי, בראשות תא"ל מוטי ברוך, ראש חטיבת תורה והדרכה בצבא, משקפת בחירה מאוזנת, שמטרתה העיקרית היא לנקות את שמה של ישראל ולייתר הליך בינלאומי בנושא.

לקריאה נוספת:
התובעת הראשית בבית דין בהאג: "לסיים את האלימות בעזה"
פרסום ראשון: צוות בראשות תא"ל מונה לבדיקת אירועי ההפגנות בעזה
מסתמן: צה''ל יפעיל את מנגנון התחקור המטכ"לי על הירי במפגינים בעזה

"הלוחמים יכולים להביע סיפוק מזה שלא ניתנה החלטה לפתוח בחקירת מצ"ח, דבר המעיד על כך שעל פניו האירועים עצמם אינם מצריכים חקירה פלילית", הסביר אמש גורם צבאי משפטי בכיר בשיחה עם וואלה! NEWS. "למעשה המנגנון הוא מעין תחקיר פלוס. זה מלמד על כך שעל פני הדברים אין לומר שבוצעה כאן עבירה פלילית. זוהי בשורה טובה לחיילים, שעלולים להיפגע אם יהיו במעמד של נחקרים באזהרה (כלומר - חשודים בפלילים - א"ס). יחד עם זאת, יהיה מי שיאמר שההגנה הטובה ביותר היא דווקא חקירה פלילית יסודית, בעיקר מהזווית של המשפט הבינלאומי".

בהקשר זה, מנגנון הבירור המטכ"לי, הגוף שהופקד בשלב זה על בחינת האירועים ברצועת עזה, הוא מעין פשרת ביניים. מצד אחד ישראל מאותתת לעולם שהיא לא אדישה לנעשה בדרום והיא בוחנת את עצמה, ומצד שני היא לא מאמצת באופן אוטומטי את האפשרות שחיילים ומפקדים ביצעו עבירה פלילית.

גורם בכיר המעורה בדרכי פעולת מנגנון הבירור, הסביר כי הוא מגן על חיילי צה"ל ומפקדיו, שמאז דוח גולדסטון חשופים לאפשרות שיישפטו בבית הדין הבינלאומי בהאג. "הדבר החשוב הוא שבעצם המנגנון בא להגן על חיילי צה"ל, משום שהמדינה חוקרת כל מקרה לגופו באופן בלתי אמצעי ואם יש בעיות של חריגה מפקודות", אמר לוואלה! NEWS. "אנחנו טוענים שאנחנו הצבא הכי מוסרי לעולם, אז זה גם אומר שאנחנו בודקים את עצמנו לעומק ומטפלים".

רצועת עזה הפכה למוקש משפטי רציני בעבור מערכת המשפט הצה"לית. השילוב בין אחד ממרכזי האוכלוסייה הצפופים בעולם ובין העובדה שמדובר בבסיס לארגוני טרור ששמו להם למטרה להשמיד את מדינת ישראל - הופך את פעילות צה"ל באזור לסבוכה ביותר. "החיבה" הבינלאומית לסכסוך הישראלי פלסטיני, רק מוסיפה לחומרת הבעיה.

עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן, המרמרה, הובילו לשורה של ועדות, בינלאומיות כמו גולדסטון ואף ומקומיות, שנועדו כדי לשפר את ההתמודדות הישראלית עם תשומת הלב הבינלאומית בנוגע לפעילות הצבאית בעזה. ישראל נאלצה לפתח חזית חדשה המכונה בעגה המשפטית "לואופייר" - לוחמה משפטית - שדה הקרב החדש. היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, אף חיבר את עבודת הדוקטורט שלו בנושא.

אלא שלמרות המודעות הרבה לנושא, בדוח מבקר המדינה האחרון נמתחה ביקורת על היערכות צה"ל לאותה זירה חשובה. בדוח נסקרה פעילות מנגנון הבירור שהוקם לאחר המבצע בראשותו של אלוף נועם תיבון, שהרמטכ"ל דאז גנץ מינה כראש צוות תחקיר למבצע. המנגנון כלל שישה צוותים ועל פי ממצאי דוח המבקר שיתוף הפעולה בינו לבין הפרקליטות הצבאית היה לוקה בחסר ולא בכל המקרים הועברו חומרים בין שני הגופים.

המבקר המליץ כי בעתיד יופעל המנגנון בידי הפצ"ר ולא יוכפף באופן בלעדי לרמטכ"ל, כדי שלא ישמש לצורך תחקור מבצעי אלא רק לבירור עובדתי שיסייע לחקירה אפשרית. בין המקרים שציין המבקר שנחקרו לאחר המבצע: הכאה וביזה של תושבים בחירבת חזעה שבאזור חאן יונס וכן פתיחה באש אל עבר מבנים וכלי רכב אזרחיים ופגיעה באזרחים בניגוד להוראות. המבקר אף מתח ביקורת על הזמן הרב שלקח למנגנון לחקור את המקרים - שחלקם עדיין ממתינים לבירור.

זוהי לא הבעיה היחידה של צה"ל. ישנם הסבורים כי למרות שבצבא נערכו לצעדות בעזה, התוצאה הסופית מלמדת על כך שייתכן והיה מקום להיערך באופן שונה. "רואים שצה"ל נערך לצעדה אבל מצד שני יש יותר מדי הרוגים", אומר גורם המעורה בפעילות המנגנון. "ברגע שיש כמות הרוגים גדולה כל כך היה מתבקש להקים את המנגנון. ברור שזה לא יישאר בינינו לבין הפלסטינים וייעשה ניסיון להעביר את זה לזירה הבינלאומית. עדיף שצה"ל יעשה את הבדיקה בעצמו וימצה את הדין במידת הצורך".
כל מקרה שבו נהרג פלסטיני או אדם בלתי מעורב בידי כוחות צה"ל מתוחקר ולעתים נחקר בידי הצבא. בצה"ל לא תמיד מוכנים לספק לציבור מידע אודות מקרים שכאלו, בייחוד כשמדובר ברצועת עזה, בה יכולות החקירה והבירור של צה"ל מוגבלות, מאחר שהוא לא שולט בשטח. כפי שנחשף בוואלה! NEWS, 12 פלסטינים נורו למוות בשנה אחרונה במהלך התפרעויות, כשבשני מקרים - אחד מהם ברצועת עזה - נפתחה חקירת מצ"ח. במענה לשאלות שהופנו לדובר צה"ל בנושא, לא נמסרו פרטים נוספים על אופי התקריות.

המנגנון, המשלב בין אנשי מבצעים למשפטנים, צפוי לבדוק בזמן הקרוב את הנעשה ברצועה, תוך שהוא עושה שימוש בחומרים המתועדים - הנחיות, פקודות, סרטונים, הקלטות קשר ומקורות מידע נוספים, במקביל לזימון עדים למסירת עדות - להבדיל מחקירה. בסיום הבירור, המנגנון יעביר המלצה לפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, שיחליט סופית אם יש מקום להעמיד לדין לוחמים או לא. אנשי המנגנון יצטרכו לבחון את ההנחיות שקיבלו הצלפים שביצעו את הירי לעבר המתפרעים, חלקם מחבלים בעלי כוונה ברורה לבצע פיגוע, וכן לבחון את הביצוע שלו, וזאת על רקע הדיווחים על פגיעה בעיתונאי ומספר ההרוגים ההולך וגדל. בחמאס, כמובן, ינסו למקסם את הנזק התדמיתי שייגרם לישראל, על ידי קיום צעדות נוספות והפעלת קמפיין תקשורתי שמטרתו להשחיר את פניה של ישראל. בתווך הזה יפעל המנגנון, כשנקודת המוצא שלו היא מתן גיבוי לחיילי צה"ל. כך או כך, בצבא יצטרכו בשבועות הקרובים לאזן בחכמה בין הרצון להגן על שמה של ישראל בעולם, ובין החובה להגן על צבא ההגנה לישראל.