בהפגנות על גדר המערכת נהרגו עשרה בני אדם ו-491 נפצעו מירי, בהם 33 קשה - כך עולה הבוקר (שבת) מנתוני משרד הבריאות של חמאס בעזה. הפגנות "ג'ומעת אל-כושוכ", יום שישי של הצמיגים כפי שכונו ברצועה, הוציאו אל גבול ישראל מספרים נמוכים יותר מיום שישי שעבר, של "יום האדמה". על פי אומדנים שונים, השתתפו אתמול כ-20 אלף בני אדם באירועי המחאה בעוד שבשבוע שעבר ההערכה עמדה על כ-50 אלף. הרבה פחות משפחות, הרבה יותר צעירים חדורי חיבה להבערת צמיגים.
לכאורה, יגידו מבקריו של חמאס, הנה ההוכחה שהמהלך של הארגון נכשל ובעוד כמה שבועות מספר המשתתפים יצטמצם בצורה ניכרת עוד יותר. ועדיין, אם בוחנים את הנתונים גם מנקודת המבט של חמאס, צריך לומר בכנות: הארגון שוב רושם לעצמו הצלחה מרשימה בזירה הפנים-פלסטינית.
עוד בנושא
תיעוד: החשוד שחוסל ברצועה מתקרב לגדר בכוונה לבצע פיגוע
מניין ההרוגים בהפגנות בעזה עלה לתשעה, בהם עיתונאי פלסטיני
אלפי צמיגים, מסכות ופחים: כך נערכים הפלסטינים להפגנות הבאות
ראשית, המטרה של חמאס כפי שהיא מסתמנת לעת עתה, אינה מלחמה כוללת בישראל. לא כרגע לפחות. כבר שני ימי שישי שמספרי ההרוגים בעזה מספיק גבוהים כדי לתת לארגון לגיטימציה אפילו לפתוח בירי של רקטות לעבר ישראל, מנקודת המבט הפלסטינית. אולם חמאס נמנע מכך ורק ממשיך לעודד את המחאה של ימי שישי. עבור הארגון ההפגנות הללו, שלא הוא יזם אך בהחלט הצטרף אליהן, הפכו לאחת הדרכים הטובות ביותר "להוציא קיטור".
כך, מתאפשר לתושבי עזה להוציא את התסכול והזעם על מצבם לא כלפי חמאס, אלא "על הגדר", כלפי ישראל והכיבוש - וכל דבר אחר. באותה שעה, חמאס כובש את האג'נדה התקשורתית והפוליטית הפלסטינית. הארגון לוקח לעצמו את הבכורה "בהליכה", בלי תחרות של ממש מצד פתח, כשברור לכולם מי התנועה הדומיננטית בזירה הפלסטינית כיום.
אפילו כאשר מספרי המפגינים נמוכים בהרבה, עדיין השתתפות של כ-20 אלף צעירים בהפגנות שברובן נושאות אופי עממי במשך שני שבועות ברצף היא הישג לארגון בהתחשב בדממה היחסית של המפגינים בגדה המערבית. אמנם מארגני האירועים אינם קשורים בהכרח לחמאס, אך הארגון הוא זה שגורף את הקופונים. בהפגנות עצמן ניתן לראות תחפושות, ריקודים, פסטיבל של ממש, שמשווים לאירועים - לפחות בראי התקשורת המערבית - נופך רומנטי במיוחד, שמצליח לייצר אהדה בזירה הבינלאומית.
הניה וסינוואר ביקרו באוהלי האבלים
אתמול שוב התייצבו ראשי חמאס במוקדי המחאה השונים, לא בקו הראשון של האש כמובן, אך הם מיקדו אליהם מספיק תשומת לב תקשורתית וציבורית באוהלי המחאה סמוך לגבול, ולאחר מכן בבתי ההרוגים ובסוכות האבלים. מנהיג חמאס אסמאעיל הניה סייר בלפחות ארבע סוכות אבלים שונות, אפילו כאשר באחת מהן התנוססה תמונתו של יאסר ערפאת מעל לראשי האבלים.
תמונותיו עם בני המשפחה יחד עם בכירי חמאס אחרים כמו אסמאעיל רדואן, פורסמו בכל כלי תקשורת וברשתות החברתיות. בבית משפחתו של חסין מאדי הוא ניגש אל גופת הנער, בן 14 בלבד, ונפרד ממנה אל מול המצלמות. כמה שעות לפני כן הגיע מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר אל מוקדי המחאה, אל קו האוהלים. הוא יצא שוב בנאום חוצב להבות - הפעם ללא דיבורים על "לאכול את הכבד של הישראלים" אם עזה תרעב - והודיע שהתוכנית "להרעבת עזה נכשלה".
סינוואר לא התייחס בדבריו לישראל, המספקת לרצועה חשמל, מים ומזון כפי שהוא יודע היטב. הכוונה שלו הייתה למהלך שתכנן יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בעקבות הניסיון לחסל את ראש ממשלת הרשות ראמי חמדאללה וראש מנגנון הביטחון מאג'ד פרג' - לצמצם באופן ניכר את תשלומי הרשות על החשמל והמים המועברים לרצועה. ההפגנות של ימי השישי, או אם להיות יותר מדויקים ההרוגים הרבים בצד הפלסטיני, מנעו מאבו מאזן מלקדם את תכניתו ונראה שלעת עתה הוא נסוג ממנה - וגם זו הצלחה נוספת שרשם חמאס.
(עדכון ראשון: 11:50)
