חיפוש מדינת מקלט וקרע מול בג"ץ: התרחישים האפשריים בדרך למתווה חדש

לכל המברכים על ביטול ההסכם שהושג עם נציבות האו"ם לפליטים בעניין מבקשי המשלט אציע לעצור לרגע, לשאול מה החלופות, ולהתייחס בחשדנות לכל הצעה שמדברת על פתרונות כוללים ומידיים לבעיית 38 אלף המסתננים. פעמים רבות מידי מתברר שפתרונות קסם הם למעשה מקסמי שווא.

נחזור רגע אחורה כדי להבין כיצד הגענו עד כאן, ומה צפוי לקרות כעת. מדינת ישראל הגיעה להסכמים עם שתי מדינות אפריקניות, רואנדה ואוגנדה, שהסכימו לקלוט לתחומן מסתננים אשר חצו את הגבול לישראל באופן בלתי חוקי. המדינה מיהרה לפרסם "נוהל הרחקה" לאותן שתי מדינות. מדובר בהוראה שבה מפורט סדר הפעולות שיידרשו כדי להעלות מסתננים על מטוס, בניגוד לרצונם, בדרכם למדינה שלישית שבה לא נשקפת להם סכנה.

עוד בנושא
נתניהו התקפל וביטל את מתווה מבקשי המקלט: "נמצא פתרונות אחרים"
כשהריקנות נחשפת: השדים של נתניהו מסרבים לחזור לבקבוק
"לא נקבל גטאות של זרים": ראשי הרשויות נגד פיזור מבקשי המקלט

הנוהל פורסם לפני כחודשיים. בהמשך לו פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה, רק לפני כחודש, קול קורא למבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן לפיו עליהם לצאת מישראל למדינתם או למדינה שלישית בטוחה בתוך שלושה חודשים. למי שיבחר לצאת בתקופה זו הובטח מענק כספי יפה. אפשר להימנע ממתח מיותר - לא נרשמה נהירה לצאת מישראל בקרב האוכלוסייה שאליה פנה הנוהל.

הנוהל מחייב עריכת שימועים למועמדים להרחקה, כולל פרוטוקולים מסודרים והחלטות מנומקות. נגד ההחלטות שיתקבלו ניתן לערער, לעתור, לקיים הליכים משפטיים ארוכים. כך מתחייב במדינת חוק, וישראל היא מדינת חוק. גן עדן למסתננים? איני יודע. גן עדן למי שמבקשים לעכב כל גירוש כפוי באמצעות ניהול הליך משפטי ארוך ויקר? חד משמעית כן. אבל האם באמת היינו בוחרים לחיות במדינה אחרת, שבה מעמיסים בני אדם באוטובוסים בדרכם למטוס, ללא הליכים משפטיים מסודרים? ללא זכויות?

נגד הנוהל הוגשה עתירה לבג"ץ, והמדינה ביקשה ממש לפני שבוע ימים לעכב את תשובתה לעתירה. הטעם לבקשה היה "לאפשר לדרגים המשפטיים והמדיניים הבכירים ביותר להידרש לנושא מקרוב". המדינה הגישה לבית המשפט גם מסמך חסוי, שעסק, מן הסתם, בהסכם החדש המתגבש עם מוסדות האו"ם. נציגי המדינה ידעו כבר לפני שבוע שההסכם עם רואנדה ואוגנדה נקבר עוד לפני שנולד. הסכם חדש עם נציבות האו"ם לפליטים עמד לתפוס את מקומו.

כעת, עם ביטול ההסכם שהושג עם האו"ם צריך לשאול מה צפוי לקרות.

המדינה תגיש בימים הקרובים את תשובתה לעתירה לבג"ץ שעוסקת בנוהל ההרחקה. בפועל רואנדה אינה מוכנה לקלוט בני אדם שיגורשו מישראל בניגוד לרצונם, כך שבכל מקרה לא ניתן יהיה לפעול בהתאם לנוהל, ולא בגלל שופטי בג"ץ. האם אוגנדה תסכים לקלוט את מי שיגורשו בכפייה? ספק רב.

איני רואה גוף שינסה לכפות על ישראל לממש את ההסכם שאליו הגיעה עם האו"ם. מדובר בהסכם שבא להיטיב את מצבה של ישראל על חשבון מדינות מערביות אחרות. אלא שניסיונות עתידיים של ישראל להגיע להסכמות עם נציבות האו"ם לפליטים או לבצע מהלכים שייטען כנגדם כי הם אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות המשפט הבינלאומי המנהגי ייתקלו כעת בגישה חשדנית ובביקורת מצד מדינות העולם. צריך לומר, שבהתאם למשפט הבינאומי המדינה המרחיקה, כלומר ישראל, היא הנושאת באחריות לשלומם של המורחקים.

המתווה שבוטל כעת אמור היה להביא להוצאתם הוודאית של לפחות 16,250 מסתננים מישראל למדינות מערביות. בניגוד להסכם עם רואנדה, שגם אם היה יוצא לפועל היה יכול להיות מופסק בכל רגע בשל לחצים כאלה ואחרים, כאן מדובר בהסכם שסיכוייו לצאת לפועל היו גבוהים מאוד. האם מישהו יכול להבטיח שמספר המסתננים שיעזוב את ישראל בכל מתווה אחר יהיה גבוה יותר? להבטיח שתימצא המדינה שתסכים לקלוט עשרות אלפי מגורשים בכפייה? אני בספק גדול.

האמירות המדברות על הפיכתה של ישראל לגן עדן למהגרי עבודה שיגיעו לכאן באלפיהם אם יאומץ ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים מתעלמות מן המציאות. מסתננים הפסיקו להגיע לישראל לא מחשש שיגורשו אלא בגלל נעילת הגבול. בזכות החלטת ממשלה אמיצה, הגבול הדרומי של ישראל סגור כיום הרמטית. הממשלה הטילה על צה"ל להקים גדר, תת-אלוף ערן אופיר מונה לפרוייקטור, והיתר היסטוריה. אם בעבר חצו אלפי מסתננים את הגבול ממצרים לישראל מדי שנה, בשנת 2017 עמד מספר המסתננים על המספר הבא - אפס.

כעת נדרשים הממשלה והעומד בראשה להחלטות אמיצות לא פחות, אפילו אם הן נראות לא פופולריות בטווח הקצר. ההסכם שנחתם ובוטל הוא הדרך היחידה שמובילה בוודאות לכך ש-16 אלף בני אדם שהגיעו לכאן כשהגבול היה פרוץ וחיים כאן כבר כמה שנים ימצאו את דרכם אל מחוץ לישראל.

היה צריך לומר לציבור את האמת - ההסכם שהושג עם נציבות האו"ם לפליטים הוא ציפור נדירה אחת. הוא עדיף מהבטחות ריקות מתוכן. אסור להסתנוור משתי הציפורים היושבות על העץ, הן יתעופפו. מדובר אגב בהסכם שאינו חוסם פעולות נוספות. מסתננים נוספים יוכלו לעזוב למדינות שלישיות תמורת פיצוי כספי נאה, מרצונם ולא בכפייה. אחרים יזכו כאן לתנאים אנושיים, כיאה למדינה יהודית ודמוקרטית שיש בתוכה גם גרים.

אלא שהכיוון המסתמן הוא אחר - חקיקה נוספת שתאפשר את כליאת המסתננים. חקיקה כזו שלא תעמוד בכללים מחייבים במשפט המנהגי הבינלאומי והישראלי, תגרום לקרע קשה מנשוא בין הרשות המחוקקת לשופטת, ובשורה התחתונה לא תביא לעזיבתם של יותר מסתננים את גבולות הארץ. היא כן תאפשר להאשים במצב את בית המשפט העליון, בטענה שהוא מצר את צעדי הממשלה. חשוב לציין ששופטי בג"ץ לא פסלו את ההסכם שהושג עם המדינות האפריקאיות, ועדיין לא קיבלו החלטה בעתירה שביקשה לפסול את נוהל ההרחקה של רשות האוכלוסין וההגירה. השופטים כן מנעו חקיקה המנוגדת לחוקי יסוד.

בנימין נתניהו קיבל בשעתו החלטה על קיצוץ קצבאות ילדים - החלטה לא פופולרית בטווח המידי, שעזרה לכלכלת ישראל לצמוח בטווח הרחוק יותר. גם כעת עליו לקבל החלטות אמיצות אשר יביאו להוצאת מרבית המסתננים מישראל, כמו מימוש ההסכם שעמל על השגתו עם נציבות האו"ם לפליטים תוך השארת פתח להוצאת מסתננים נוספים בהסכמים, מרצון. דרך החקיקה המסתמנת כעת תביא עמה בוודאות מלחמה עם בג"ץ ואולי תזכה אותו בתשואות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך אין בה פתרון ראוי לבעיית מבקשי המקלט.