פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "לא נקבל גטאות של זרים": ראשי הרשויות נגד פיזור מבקשי המקלט

      לא רק בדרום תל אביב מתמודדים עם ריכוזי הנתינים הזרים מאפריקה, וכעת, עם התכנית החדשה, צפויים גם מקומות חדשים לשאת בעול הקליטה. ראשי הערים מזהירים מפני ניהול כושל של התכנית, ודורשים תקציבים ייעודיים ותמיכה של המדינה. ראש עיריית בת ים: לא מתכוונים לקלוט איש

      "לא נקבל גטאות של זרים": ראשי הרשויות נגד פיזור מבקשי המקלט
      צילום: ערוץ 10, עריכה: יוסי אלטר

      מי שעומד לרוב בחזית המאבק לגירוש הנתינים הזרים מאפריקה הם תושבי דרום תל אביב. אך מלבדם, גם השלטון המקומי וראשי רשויות ברחבי הארץ היו מעדיפים שלא להתמודד עם בעיית מבקשי המקלט, מאחר שהם מהווים נטל כלכלי, נדל"ני, רווחתי וחינוכי על משאבי העיר. על פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין, הריכוזים הגדולים של נתינים זרים ברחבי הארץ, אחרי תל אביב, הם אילת, נתניה, פתח תקווה, בני ברק ואשדוד. לא פעם הביעו ראשי הערים חוסר אונים עקב ריכוזים גדולים של מבקשי מקלט בעירם, גם בגלל התנגדות התושבים לתופעה וגם בגלל מחסור בתקציב ייעודי של משרד הפנים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש כי על פי התכנית ייצאו מבקשי המקלט מדרום תל אביב. "נביא אותם למושבים, לקיבוצים, ליישובים החזקים, כדי שהנטל לא ייפול על שכונות המצוקה".

      יוסי בכר, ראש עיריית בת ים, הביע את התנגדותו להחלטה והודיע כי לא יהיה מוכן לקלוט מבקשי מקלט בעירו. "אני לא חושב שבת ים אמורה להיות עיר מקלט לאנשים שהגיעו לפה לארץ לא מתוך עלייה ולא נולדו כאן", אמר. "אנחנו לא מתכוונים לקלוט אף אחד פה. אני עומד על זה ועמדתי על זה עד עכשיו. גם לא בתקציב כזה או אחר. הכסף לא משנה".

      עוד בנושא:
      הסדר תקדימי: ישראל הגיעה להבנות עם האו"ם על הסדר מעמד מבקשי מקלט
      ביקורת מימין על ביטול הגירוש: "ישראל תהפוך גן עדן למסתננים"

      מבקשי מקלט מסרבים לחזור מב"ש לכלא החדש "חולות". דצמבר 2013 (יותם רונן)
      מבקשי מקלט בדרום ב-2013 (צילום ארכיון: יותם רונן)

      ראש עיריית תל אביב רון חולדאי הוקלט לפני כמה שנים אומר בשיחה עם המשטרה כי "הרשויות לא רוצות ללכלך את השכונות האחרות שנותרו ללא מסתננים, ומעדיפות להכיל את המצב הקיים וההזנחה בדרום העיר כמו שהוא". כעת עולה השאלה - כיצד יתבצע הפיזור שעליו מדבר ראש הממשלה? האם הוא יחליש דווקא את השכונות המוחלשות, או שמא משרד הפנים יוציא לפועל תכנית עם תקצוב ייעודי לראשי הרשויות השונות שיסייע להתמודדות עם ההחלטה?

      "בערים קטנות ערכי הנדל"ן הומוגניים יותר, ולכן הפריסה של מבקשי המקלט היא שונה. הם יכולים להגיע לכל מקום חוץ מהשכונות היוקרתיות, ואז ההשפעה שלהם גדולה יותר - הן על המיתוג של העיר והן על אוכלוסייתה", הסביר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "ראשי הערים לא אוהבים אותם, בלשון המעטה. מדובר באוכלוסיית מהגרים שלעולם לא תהפוך להיות חלק מהאלקטורט של העיר, ובטח לא של המדינה. המענקים לאוכלוסיות חלשות לא יגיעו מהם, והם רק יהוו עומס על התשתיות העירוניות", הוסיף.

      עוד הסביר דנוס כי הגעתם של מבקשי המקלט לערים מפחיתה משמעותית את ערך הנדל"ן. "יש הפחתות של 30-15% בערך, כתוצאה מאכלוס של מבנים על ידי פליטים, כי הרי אף ישראלי לא ירצה לגור שם. מי שקונה את הנכס יוכל להשכיר אותו רק לפליטים".

      המשנה לראש עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, שהוא גם מראשי המאבק לגירוש הנתינים הזרים למדינה שלישית או למדינות מוצאם, הסביר כיצד פיזור גיאוגרפי של 16 אלף מבקשי מקלט יביא לנטל על ראשי הרשויות ברחבי הארץ. "מנקודת מבט מוניציפלית, הם הופכים להיות מעמסה על השלטון המקומי, כי החינוך והרווחה נופלים על כתפי הרשות המקומית ולא על הממשלה. יתרה מכך, המיקוד שלהם בשכונות החלשות גורם להידרדרות בפן החברתי, הפיזי והתשתיתי. מי שמסתובב בשכונת התקווה, בנווה שאנן, רואה שלמרות עבודות פיתוח של הרשות המקומית, האזורים ממשיכים להיות מוחלשים", אמר. "לכן, כל מה שנאמר כרגע על ידי ראש הממשלה הוא זריית חול בעיניים וקבירה של הרשויות תחת מעמסה אדירה של תקציבים שאמורים להיות מופנים לתושבים".

      מסיבת עתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא המסתננים, משרד ראש הממשלה, 2 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , עמוס בן גרשום לע"מ)
      "נביא אותם לקיבוצים ולמושבים". נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      ואכן, תושבי דרום תל אביב שתמכו במתווה הוצאתם של מבקשי המקלט למדינה שלישית מתנגדים למתן מעמד ל-16 אלף הנתינים הזרים ולפיזורם ברחבי הארץ, כי הם מאמינים שמרביתם יישארו בתל אביב שבה ניתן למצוא מקומות עבודה. בנוסף, הם סבורים שהם יוסיפו להתגורר בשכונות החלשות בשל מחירי השכירות הגבוהים, מה שיביא להחלשה נוספת שלהם. "אנחנו לא מעוניינים בשום מנהלת שלא תזיז פה כלום ותפזר את המסתננים בשכונות חלשות", אמרה אתמול חברת מועצת עיריית תל אביב סוזי כהן. "שיפזרו את המסתננים בקיבוצים שכל כך מתנגדים לגירוש. דרום תל אביב לא תהיה החצר האחורית של מדינת ישראל. סבלנו מספיק".

      השנה היא שנת בחירות, ולא ברור כיצד החלטת הממשלה תשפיע על מועמדותם של ראשי ערים רבים שיצטרכו כעת להתמודד עם קליטה של נתינים זרים ברחבי הארץ. בערים פתח תקווה, נתניה, אילת ואשדוד הייתה קואליציה גדולה של תושבים שהתנגדו להגעתם של זרים לשכונותיהם, בעיקר לאלה המוחלשות. בעיר בני ברק, שגם בה יש ריכוז של נתינים זרים, פתרו את הבעיה עם פשקווילים של רבנים שהורו לא להשכיר להם את הדירות.

      אינפו - מתווה מבקשי המקלט (הסעיפים הבולטים) (מערכת וואלה! NEWS)

      איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה, אחת משבע הערים המתמודדות עם ריכוז גדול של זרים, התריע מפני השלכות התכנית ודרש תשובות לגבי כיצד היא תתבצע בפועל. "ככל שהמדינה מוצאת פתרונות להוצאת הזרים למדינות מערביות - תבורך המדינה ויבורכו היוצאים. אך לגבי אלה שנשארים, אני מקווה שזו לא תהיה בסופו של דבר בעיה שאיתה יצטרכו להתמודד רק ראשי הרשויות", אמר. "ההתמודדות עם הזרים היא כזו שרק המדינה יכולה ומסוגלת להכיל. מה שברור הוא שלא ייתכן שיאפשרו לריכוזי זרים להתקיים בערים ספציפיות כמו תל אביב, פתח תקווה וערים אחרות. מחד, תפקידה של המדינה הוא להוציא אותם למדינות אחרות, ומצד שני עליה למצוא פתרון לאלה שכבר נשארים כאן. ריכוזים בערים מסוימות יוצרים מצב של גטאות של זרים, על כל המשתמע מכך. זה דבר בלתי אפשרי, שאנחנו כראשי ערים לא יכולים לקבל אותו ולא יכולים להסכים לו".

      "הפתרון נמצא אך ורק בידי שלטונות המדינה, ולא בידי הערים", הוסיף ברוורמן. "מה שקורה פה הוא שבמשך תקופה ארוכה המדינה טמנה את ראשה בחול ונתנה למציאות להוביל אותה". על ציפיותיהם של ראשי הערים אמר כי "המדינה חייבת לתת לנו כלים להתמודד עם הנושא. כלים אלה באים לידי ביטוי בתקציבים. מדובר באנשים שחיים פה - הילדים חייבים לקבל חינוך, הזקנים חייבים לקבל רווחה ובריאות. אנחנו לא יכולים להסכים למצב שיהיו פה ריכוזי זרים ללא כלים. זה לא יעלה על הדעת". עוד הוסיף ראש העיר כי "הפיזור חייב להיעשות בכלל ערי ישראל, כך שלא יוסיפו עוד זרים לאחד משבע הערים שבהן ממילא יש הרבה אנשים. בעבר היו מדברים רק על תל אביב ואילת כשתי ערים עם ריכוזי הזרים הגדולים, ואני נלחמתי על כך שיתייחסו לעוד ערים שיש בהם הרבה זרים כמו פתח תקווה. המדינה בעצם זרקה את האנשים האלה עלינו מבלי שיכלנו להתמודד איתם".

      הפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט, כיכר רבין, תל אביב, 24 במרץ 2018 (ניב אהרונסון)
      הפגנה נגד הגירוש בתל אביב, בסוף השבוע שעבר (צילום: ניב אהרונסון)

      שר הפנים לשעבר אופיר פז פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, בירך על תכנית הממשלה והאו"ם לקליטת מחצית מן הזרים במדינות מערביות ומתן מעמד זמני לשאריתם. יחד עם זאת, הוא הזהיר מפני אי יצירת תכנית תומכת ברשויות המקומיות, שיצטרכו לקלוט את הזרים. "מדובר בהחלטה מאוד חשובה ומפתיעה מבחינת הממשלה", אמר. "אבל אני מזהיר כי מה שנדרש כרגע היא תכנית משלימה שתחזק את הרשויות המקומיות בישראל וההתמודדות עם קליטה נכונה של מי שיקבל מעמד בישראל, כדי שלא יהפכו להיות הומלסים, מובטלים, ולא מטופלי רווחה כרוניים".

      מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת הידוע בהתנגדותו הנחרצת לחדירת מסתננים לישראל, אמר אתמול כי הוא "מצר על כך שמדינה ריבונית כמו ישראל אינה יכולה לקבל החלטה עצמאית באשר לאלה השוהים בתוכה באופן לא חוקי". הלוי קרא לממשלה להציג בפני השלטון המקומי תכנית מפורטת באשר לצעדי הקליטה ברשויות. "אני בירכתי ומברך גם היום על הפעולה של ראש הממשלה בהצבת הגדר. אין ספק שהיא עצרה את כניסתם של אלפי מסתננים לארץ. יחד עם זאת, אני עדיין חושב שצריך להחזיר על אחד מהם למכורתו הוא. אם באמת, כפי שנאמר היום, אין את האפשרות לטפל בכל אותם 40 אלף המסתננים, צריך לגרום לכך שתהיה חלוקה מסודרת לרשויות, שיקלטו את אותם מסתננים בצורה טובה".

      הפגנה נגד מבקשי מקלט השוהים בפתח תקווה, 15 בינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      "הפתרון נמצא בידי שלטונות המדינה". הפגנה נגד מבקשי מקלט בפתח תקווה, ינואר 2017 (צילום: ראובן קסטרו)

      לדברי הלוי, "הדבר הראשון שהמדינה צריכה לתת הוא סל הוליסטי רחב ואיכותי לטיפול בקליטה מסודרת, החל בהשמה מקצועית ומאורגנת, דרך נושאי הדיור והחינוך, כדי שהנטל הכספי לא ייפול על הרשויות המקומיות, כפי שקרה באילת". בתוך כך הזהיר הלוי מפני חלוקה לא ראויה של פיזור הזרים ברחבי הארץ וריכוזם בשכונות מוחלשות. "אסור שיתקבלו החלטות מבלי שראשי הרשויות שותפים באופן מלא בהחלטה על כמות ואיכות הקליטה. שלא יהיה מצב שבו המדינה אומרת 'אנחנו מעבירים לכם 2,000 איש ותסתדרו'. אני יכול לומר, כראש עיר שבה יש היום 2,000 ומשהו מסתננים, אנחנו משתדלים לשמור על איזון, ולכן מבחינתי אין לנו מקום לקליטה נוספת של אנשים. יחד עם זאת, אני מצפה שנקבל את מיטב הסיוע לקבל אותם בצורה הכי טובה שרק ניתן".

      מי שבירך על ההחלטה הוא חיים ביבס, יו"ר המרכז לשלטון מקומי וראש עיריית מודיעין, שאמר כי מדובר ב"החלטה הטובה ביותר". לדבריו, "התכנית פותרת מצד אחד את בעיית דרום תל אביב, ומצד שני צריכה להיעשות באופן חכם ונבון. זה ידרוש מהממשלה וממשרד הפנים לשבת עם השלטון המקומי על מנת לבחון כל מקום באופי ובסגנון שלו, ואנחנו נעשה את זה בחפץ לב כדי לקדם את התכנית של ראש הממשלה בשיתוף פעולה איתנו. תכנית כזו צריכה להיות מתואמת איתנו. אנחנו נעמוד על כך שהתכנית תיעשה בכל האמצעים הנדרשים ומתוך הבנה שאנחנו יודעים מה הכי טוב לערים שלנו".

      בתוך כך, בעקבות הודעתו של ראש הממשלה נתניהו שאמר כי "נעביר את המסתננים למושבים ולקיבוצים", מסרו ראשי המועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב, שי חג'ג' ותמיר עידאן כי "זו אמירה אומללה שלא מתמודדת עם הבעיה. אין טעם באמירות מסוג זה. אנחנו מבינים את הצורך לפתור את בעיית המסתננים, לא כלאחר יד ולא על חשבונם של המושבים והקיבוצים הנאבקים בבעיות כלכליות קשות".

      השתתף בהכנת הידיעה: יניר יגנה

      (עדכון ראשון: 21:50)

      וואלה TALK הראיון המרכזי עם יעקב אילון וחיים ביבס 11 לינואר 2018 (ראובן קסטרו)
      "ההחלטה הטובה ביותר". יו"ר השלטון המקומי ביבס (צילום: ראובן קסטרו)