כדי למנוע תקיפות ישראליות: איראן בונה בסיסים ליד כוחות רוסיים בסוריה

הבחירות בלבנון, החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק - בכל אלה ידה של טהראן, שהשקיעה 31 מיליארד דולר במלחמות ברחבי המזרח התיכון. המעורבות האיראנית נמשכת גם בסוריה, שם היא מנצלת את הקרבה לבסיסים רוסיים מתוך הנחה שישראל לא תתקוף שם

צילום: ניב אהרונסון, עריכה: יאיר דניאל

בעוד שמדינת ישראל הייתה עסוקה השבוע כולה בעלילות הפצצת הכור בדיר א-זור שבסוריה לפני 11 שנים, הסערה האזורית הבאה כבר נראית באופק. ושוב הנושא הגרעיני בכותרות. אם לא יהיו הפתעות דרמטיות, בעוד כחודשיים בערך, צפוי המזרח התיכון לעבור טלטלה נוספת: הפעם לא מדובר בהעברת השגרירות לירושלים או בתהלוכות כאלה ואחרות, אלא במה שמסתמן כדרישה של הבית הלבן להכניס שינויים בהסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות הגדולות - או לבטל אותו.

ספק אם עד חודש מאי האיראנים ישנו את עמדתם ויסכימו לתקן את ההסכם, בין אם יהיה מדובר בדרישה להקפיא את תכנית הטילים הבליסטיים או להפסיק את מעורבותם בשלל זירות במזרח התיכון. מכאן, שהטלת סנקציות חדשות מצד ארצות הברית בלבד, לפחות בשלב הראשון, עשויה להביא לחידוש העשרת האורניום ברמה גבוהה יותר באיראן ולהחרפת המתיחות בין וושינגטון, טהראן וירושלים. כך, שוב יתחדשו הדיבורים על "האופציה הצבאית" מול איראן.

עוד בוואלה! NEWS:
"המוות מגיע אליכם": הסכם פינוי ראשון של המורדים מפברי דמשק
החיים תחת כיבוש ארדואן: מעשי ביזה נרחבים במעוז הכורדי שנפל
אסד ביקר בחזית בפרברי דמשק: "שיניתם את המפה הפוליטית העולמית"

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה
נשיא איראן רוחאני בעצרת לציון המהפכה האסלאמית (צילום: רויטרס)

בהסכם הגרעין הנוכחי יש כמה נקודות חולשה מרכזיות, לפחות בעיני ירושלים. ראשית, ההסכם קובע כי הפיקוח מתבצע תוך מתן התראה מוקדמת ובאתרים לא צבאיים בלבד. בכך, עולה האפשרות כי העשרת אורניום נעשית באתרים צבאיים מסוימים, וכי ההתראות המוקדמות מאפשרות להסתיר הוכחות לפעולות דומות גם באתרים שאינם צבאיים.

בנוסף לכך, ההסכם הנוכחי מאפשר העשרת אורניום ברמה נמוכה, אך בכמות גדולה של צנטריפוגות. מכאן, שיהיה בידי איראן מספיק חומר גלם כדי להשתמש בו בעתיד לייצור כמה וכמה פצצות. סוגיה נוספת היא תוקפו של ההסכם, שיפוג בחלוף עשר שנים - כך שאיראן תהיה רשאית לעשות ככל העולה על רוחה, ללא תנאים מוקדמים.

לכל אלה יש להוסיף את הבעייתיות הקיימת מחוץ לתחומי הסכם הגרעין באשר למדיניות איראן באזור: מדיניותה התוקפנית, פרויקט הטילים הבליסטיים שלה המתבצע ללא אכיפת החלטות מועצת הביטחון וכמובן מימון הטרור. לסוגיה זו קשר הדוק לכלכלת איראן.

המצב הכלכלי השתפר, אבל לא מספיק. הפגנות נגד יוקר המחייה באיראן (צילום: AP, טוויטר)

בשנה האחרונה נרשם שיפור במצבם הכלכלי של תושבי המדינה: נתוני הצמיחה מעודדים ולא מעט חברות ענק זרות - אירופאיות, סיניות ורוסיות - כבר חתמו על הסכמים בשווי מיליארדי דולרים מול איראן. יחד עם זאת, ניתן רק לדמיין שאילו היא הייתה משקיעה את הכסף שהיא מוציאה על ארגוני טרור ועל מלחמות לא לה במזרח התיכון בצרכים אחרים, המצב הכלכלי היה רושם שיפור ניכר עוד יותר. על אף שזו נחשבת לסוגיה פנים-איראנית, הסכום הגבוה שמושקע במלחמות בעיראק, בלבנון ובסוריה כמובן, בשווי 31 מיליארד דולר בשנים האחרונות, מבהיר כי מדובר בבעיה עולמית.

כולם רוצים לגזור קופון

איראן לא עוצרת. באף אחת מהמדינות שהוזכרו לעיל לא נרשמה האטה במעורבות האיראנית, להפך. הבחירות בלבנון בחודש מאי, המורדים החות'ים בתימן, המיליציות השיעיות בעיראק וכן שינוי פניה של סוריה החדשה. כאן כבר מדובר במהלכים לטווח הארוך, כמו שהאיראנים אוהבים, ולא צעדים קוסמטיים וזמניים.

טהראן מתמודדת עם הצורך לשנות את המאזן הדמוגרפי בסוריה, שבה יש רוב סוני. האיראנים מבינים שהשלטון העלוואי שנמצא במיעוט מבוטל, וחלש מדי מכדי להביא יציבות. זו הסיבה להחלטה להזרים לשם מיליציות שיעיות שכבר היום מחזיקות ביותר מ-10 אלף לוחמים על אדמת סוריה, שכירי חרב שיעים מעיראק, פקיסטן ואפגניסטן. המטרה האיראנית תהיה להגביר את המספרים ובמקביל להביא את בני משפחותיהם וקרוביהם בגדר "חבר מביא חבר". מהלך שכזה אמנם לא ישנה באופן משמעותי את הדמוגרפיה הסורית, אך הכנסת מאות אלפי בני אדם, לצד יציאת מיליוני פליטים סונים מהמדינה, עשויה להביא לחיזוק מעמדו של נשיא סוריה, בשאר אסד.

מיליציה שיעית בעיראק, סמוך לגבול עם סוריה (צילום: רויטרס)

במקביל, איראן מעוניינת להקים בסוריה תשתיות שישרתו אותה למטרות כלכליות וצבאיות לא מעטות, והיא כבר עושה זאת במרץ. בין היתר נמשך המאמץ האיראני לפתיחת נמלי אוויר, בסיסי צבא ומודיעין ולפיתוח תשתיות שונות, בהן סלולר ופוספטים. צעדים אלה יוצרים לעיתים מתיחות עם מוסקבה מכיוון שהרוסים מוצאים את עצמם בתחרות מול איראן על פרויקטים כלכליים שונים, כמו הפוספטים. כולם רוצים לגזור קופון על סוריה החדשה.

ההשתלטות האיראנית נמשכת

ואכן היחסים בין רוסיה לטהראן אינם על ימי מנוחות. הרוסים היו ככל הנראה מי שחסמו את איראן מהחכרת נמל ימי סמוך לנמל שלהם באזור טרטוס. הם אינם רואים את הפעילות הצבאית הענפה של איראן בסוריה באור חיובי מידי. אמנם מבחינת מוסקבה נוכחות של כוחות שיעיים קרקעיים בסוריה הינה נדרשת כדי להבטיח את המשך שלטונו של אסד, אך לא מעבר לכך. לעיתים הרוסים רואים בתדהמה ובכעס את הפעילות האיראנית בגזרה. דוגמא לכך היא בניית בסיסים ומתקנים צבאיים בידי איראן - דווקא בקרבת כוחות רוסיים.

היחסים עם רוסיה אינם על ימי מנוחות. פוטין ושר ההגנה הרוסי (צילום: AP)

ההנחה האיראנית היא שישראל לא תתקוף מתקנים הסמוכים למתקנים רוסים. בכך, הם מנצלים את הנוכחות הרוסית כדי לזכות במחסה. לא מדובר בבסיסים או במתקנים שמישהו מצהיר מראש על כך שהם נועדו לשימוש איראני. לעיתים בנייה תתחיל במסווה של שכונת סורית רגילה, ורק בהמשך יתברר שאכן מדובר במבנים שנועדו לאכלס לוחמים שנשלחו על ידי טהראן.

כך נמשכת ההשתלטות האיראנית על המרחבים השונים במזרח התיכון, עם הסכם הגרעין או בלעדיו. לא ברור האם תיקון ההסכם או ביטולו יובילו לשינוי מדיניות זו, אך ייתכן שבדומה לתכנית הגרעין, האטה במעורבות האיראנית היא בהחלט אפשרית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully