(פרסום דוח המבקר על צוק איתן 2017, משדר וואלה! NEWS)
אחד הקרבות הקשים שנוהלו במהלך מבצע "צוק איתן" הוא הקרב על שכונת שג'עאיה, מעוז חמאס במזרח העיר עזה. ב-20 ליולי 2014 נכנסו כוחות חטיבת גולני לתוך השכונה, ושם נתקלו בהתנגדות עזה שגבתה את חייהם של כמה מחיילי החטיבה. אולם במקביל לקרב שהתנהל בשכונה אירעה תקרית נוספת. קבוצת חיילים מגדוד 51 של החטיבה החומה גנבו סכום כסף לא מבוטל מבית שעליו השתלטו.
חקירת מצ"ח את המקרה הניבה את כתב האישום היחידי שהגישה הפרקליטות בעקבות מבצע "צוק איתן". אולם בסופו של דבר ניתנה בעניינם של החיילים הכרעת דין מקלה ולא הוטל עליהם עונש מאסר. הסיבה העיקרית: שורה של מחדלי חקירה הנחשפים כעת בוואלה! NEWS לראשונה.
לקריאה נוספת:
הפרקליטות הצבאית סגרה 13 תיקים שנפתחו נגד חיילים במבצע "צוק איתן"
דוח המבקר על צוק איתן מזכיר את מה שאנחנו מסרבים להביט בו | דעה
לאחר כניסת לוחמי גולני לשג'עאיה, הוטל על מחלקתו של ה', הנאשם המרכזי בתיק שהיה בעת המבצע לוחם בגדוד 51, להיכנס לאחד הבתים בשכונה, להתבצר בו ולחפש בתוך המבנה אמצעי לחימה. מפקד הגדוד סגן-אלוף ישראל פרידלר סיפר לחוקרי מצ"ח כי בתדרוך המקדים שערך ללוחמיו לכניסה לרצועת עזה התייחס במפורש לנושא הביזה. "אמרתי להם מה אני מצפה מהם, מה אנחנו אמורים לפגוש, דגשים להימנע מביזה ומפגיעה באוכלוסייה", תיאר. "אמרתי להם שאנחנו לא עושים דברים כאלה מבחינה ערכית". לוחם אחר במחלקה תיאר כי התדריך עסק ב"שמירה על שפיות ועל צלם אנוש".
ה' ולוחמי מחלקתו הגיעו לבית בשעת לילה מאוחרת. הם נכנסו לחדרים השונים וחיפשו אחר אמצעי לחימה. הבית, שיועד להריסה על ידי צה"ל, נשרף בסופו של דבר כתוצאה מפגיעת טיל. "ישבנו בחדר, איפה שבסוף נמצא הכסף", סיפר בחקירתו ח', נאשם נוסף בתיק. "היו שם הרבה אנשים, גם המ"פ. ראיתי אלבומים, הסתכלתי ובפנים היו תמונות של בני הבית עם נשקים וסרטים של חמאס על הראש. היו תמונות של אבי הבית על מדים כשהוא מתאמן". ח' התוודה שלקח מהבית גם מזכרת נוספת: מדבקה לחלון הרכב שעליה הכיתוב "חמאס". בחקירה הסביר: "הבנתי שזה בית של פעילי חמאס ושהאבא אולי שהיד... הכסף נראה לי של חמאס".
במהלך חיפוש שנערך בבית גילו ה' וח' קופסה ובה סכום של 2,420 שקלים - שאותו לקחו עמם. דקות ספורות לאחר מכן, ספג הבית פגיעה. "שתי דקות אחרי שהעברתי לה' את הכסף מגיע טיל נ"ט שפגע בקומה השנייה, בחדר שליד החדר עם הכסף. החדר עלה באש. רצנו החוצה", סיפר ח' לחוקרי מצ"ח. אחרי הטיל פגעו בבית כמה טילים נוספים, והמחלקה עזבה את המקום.
השניים סיכמו כי יעשו שימוש בכסף כדי לערוך "ערב מחלקה אם כולנו נצא בריאים ושלמים". הם העבירו את הכסף אל ט', חייל נוסף ששימש כנהג נגמ"ש "נמר", כדי שיוציא את הכסף מרצועת עזה. ה' וט' יצאו מרצועת עזה כשהם מפנים פצועים בנגמ"ש. מחוץ לרצועה, העביר ה' את הכסף למ' - חייל נוסף שהיה מעורב בפרשה אך לא הוזכר בכתב האישום - ולאחר מכן שב אל הרצועה. "הבית היה ריק, מיועד להריסה, ראיתי את הכסף ולקחתי אותו כי חבל להשאיר שם. לא חשבתי על ההשלכות. לא ידעתי שאסור לקחת כסף", סיפר ה', הנאשם המרכזי בתיק.
המ"פ אמר לחיילים שאם ישיבו את הכסף מבחינתו "האירוע נגמר"
המקרה לא נשמר בסוד. שמועות על "ביזה" הגיעו לסא"ל פרידלר, שהורה למפקדים לערוך בירור ראשוני. מפקד המחלקה של ה' פנה ללוחמים וביקש מהם להחזיר את הכסף, אולם הם לא נענו לו. כעבור כמה ימים, עם שוך הקרבות, יצאו חיילי המחלקה מהרצועה. שם נטל ה' ממ' את הכסף. על השיחה עם המפקדים אמר ח' כי: "דיברו בצורה מסריחה ובגועל נפש למחלקה. יצאו להם על החיים בצורה משפילה".
בשלב זה החליט מפקד הפלוגה, סרן א', להתערב. הוא כינס את חיילי המחלקה ואמר להם כי אם ישיבו את הכסף לא יינקטו נגדם צעדים והם לא יילקחו לחקירה. בחקירתו סיפר שאמר לחיילים כי הוא מבקש לדעת מי האחראים ושמבחינתו "ברגע שהכסף יוחזר האירוע נגמר". סרן א' הוסיף בחקירה כי לאחר השיחה עם החיילים אמר לו המג"ד פרידלר כי "זה לא משהו שבסמכותי להגיד" וכי טעה מכיוון שמדובר באירוע פלילי. "זו הייתה תקלה שלי", הוסיף.
החיילים התרשמו מדבריו של מפקד הפלוגה והחליטו להחזיר את הכסף, מבלי שימסרו לידיו את מבצעי המעשה. לאחר מכן למדו החיילים על כוונתו של המג"ד לערוך איתם שיחות בירור. בעקבות כך, הם החליטו לתאם גרסה ביניהם ולומר שכל חייל לקח חלק מהסכום - 180 שקלים - כך שהאחריות תתחלק בין כולם. גם ה' זומן לשיחה עם המג"ד שבעקבותיה אף נחקר במצ"ח. בשיחה עם המג"ד פרידלר סיפר, בהתאם לגרסה המתואמת בין החיילים, כי לקח 180 שקלים בלבד.
אולם, בהמשך התברר כי הסכום הכולל שלקחו שלושת החיילים - ה', ח' ו-ט' - הוא 2,420 שקלים - יותר מפי ארבעה מאשר הסכום שבו הודו בתחילה. לשאלת חוקרת מצ"ח מדוע אמר כי לקח סכום נמוך יותר השיב ה': "בגלל שתכננתי שהכסף ילך למחלקה ושהעונש יתחלק בין כולם. אבל בסוף התחרטתי. הבנתי שהמעשה הוא רק שלי ואני מצטער על זה".
בעדותו במצ"ח סיפר סא"ל פרידלר כי בשיחתו עם ה' ביקש מהחייל לספר לו מה הוא יודע על המקרה. "אמרתי לו שאני יודע שהוא לקח את הכסף והוא אמר לי שזה נכון. אמרתי לו שהנושא מועבר למצ"ח ושהוא מושעה מהמחלקה. הוא לא היה מוכן למסור שמות של חיילים נוספים".
מעדותו של פרידלר עולה כי הוא היה בקי בפרטי המקרה. המג"ד ידע לנקוב בשמותיהם של החיילים שהיו בבית ובשמותיהם של "מעורבים פוטנציאלים". הוא ידע לצטט עדויות של חיילים וציין במפורש כי שמו של אחד החיילים עלה בעקבות "תחקיר שנעשה על ידי המפקדים".
על אף שהמג"ד אמר למ"פ כי הוא אינו מוסמך להבטיח לחיילים שהם לא ייחקרו, מעדותו במצ"ח עולה שגם הוא אמר למ"פ שאם הכסף יוחזר "במידי למקומו, עוד לפני שיצאנו מהבית, האירוע לא יועבר למצ"ח". לדבריו, ההבטחה שנתן המ"פ לחיילים נבעה ככל הנראה מאי הבנה של דבריו.
בית הדין הצבאי מתח ביקורת על התחקיר שערכו המ"פ והמג"ד
ב-30 ליולי, עשרה ימים לאחר המקרה, הועבר התיק למצ"ח, שפתחה בחקירה שהובילה בסופו של דבר להגשת שלושה כתבי אישום נגד המעורבים בתיק. החיילים הביעו את אכזבתם בפני המ"פ וחשו כי הוא שיקר להם. שני התחקירים שביצעו המ"פ והמג"ד התקיימו מחוץ לרצועת עזה ומחוץ לפעילות מבצעית. עובדה זו הפכה אותם לצעדים לא תקינים שספגו ביקורת מבית הדין הצבאי שדן בתיק הביזה.
הן הפרקליטות הצבאית והן ה' ערערו על העונש שניתן בתיק בבית הדין הצבאי במחוז צפון - ארבעה חודשי עבודות שירות והורדה לדרגת טוראי. בהכרעה שנתן בית הדין הצבאי לערעורים נקבע כי התחקיר שערך המג"ד "פגע בזכויותיו של ה' כחשוד בחקירה במצ"ח".
עוד נכתב בהכרעת הדין בעניינו של ה' כי "הפרטים שמסר המערער למג"ד בדבר מעורבותו בביזה, הגם שאינם אלא הודאה חלקית, אשר כללה פרטים כוזבים, מבלי שהועמד על זכותו לאי-הפללה עצמית ועל זכותו להיוועץ בסנגור וכאשר ברקע מצויה אף הבטחת המ"פ - פגעו בזכויותיו של המערער כחשוד.
אין חולק כי הבטחתו של המ"פ ניתנה שלא בסמכות. ברם, וזה העיקר - המ"פ, מפקדם של החיילים, נחזה כבעל סמכות ולא למותר לציין את יחסי האמון המיוחדים השוררים בין מפקד ללוחמיו, קל וחומר במהלך לחימה מסוכנת ומאומצת".
חקירת מצ"ח הייתה יסודית ומקיפה והתנהלה במקביל ללחימה בעזה. צה"ל אף פנה לפלסטינים בניסיון לבדוק דיווח על משפחה שנגנב ממנה סכום כסף, אלא שהעובדה כי רוב המשפחות לא שבו לבתיהן "מחשש לחייהן" סיכלה את הניסיון הזה. "כלל הבתים בשכונה נהרסו כליל במהלך מבצע צוק איתן, והתושבים טרם שבו לשכונות מגוריהם אלא נשארו במחסות, דבר המקשה על איתור תושבי הבית המדובר", נכתב באחד מתזכירי מצ"ח.
העובדה כי הבית נפגע מטיל ישראלי לא שיפרה את סיכויי מבצע האיתור. במצ"ח התעקשו ופנו למשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אולם גם שם התברר כי העובדה ש"אין ארגון שאליו ניתן לפנות ברצועת עזה", והעובדה שהבית נהרס כליל, מקשות על הניסיונות להחזיר את הכסף.
בחקירתו במצ"ח קיבל ה' אחריות מלאה למעשיו, מבלי שיפליל את חבריו. "מי שיתף איתך פעולה באירוע הנ"ל?", נשאל על ידי חוקרי מצ"ח. "אף אחד", השיב. "אני מבין שעשיתי טעות. אם היה מובהר לי שזאת עבירה פלילית לא הייתי עושה אותה". בהמשך הסביר: "פעלתי בפזיזות. הייתי תחת לחץ של המלחמה".
ה' אף הביע חרטה על מעשהו כבר בתחילת החקירה. "הבנתי שזהו לא מעשה ערכי שמאפיין את מה שצה"ל מייצג ובפרט את חטיבת גולני. במבט לאחור לא הייתי עושה את זה". על שאלתה של החוקרת כיצד לא ידע שגניבת כסף אינה מעשה חוקי השיב ה': "חשבתי רק על זה שהמקום מיועד להריסה. ידעתי שאנשים לא יחזרו לשם".
אלא שגם חקירת מצ"ח ספגה ביקורת מבית הדין הצבאי לערעורים. העובדה שחקירתו הראשונה של ה' התבססה על הגרסה שמסר למג"ד, היוותה "התנהגות לקויה ואולי אף רשלנית, של גורמי החקירה, אשר הציגו למערער את הדברים שמסר למג"ד, במהלך בירור לא תקין, כבר בפתח חקירתו הראשונה".
ה' חתם על הסכם עד מדינה, אך הפרקליטות נסוגה ממנו
לאחר שורת חקירות נחתם עם ה' הסכם עד מדינה ושם מסר את הפרטים על ח' וט'. ההסכם כלל הבנה שה' לא יואשם בביזה ובשיבוש הליכי משפט. אלא שבסופו של דבר החליטה הפרקליטות הצבאית לסגת מההסכם, לאחר שטענה כי מעדותו האחרונה - זו שנמסרה לאחר הסכם עד המדינה - עולה שהוא האחראי העיקרי לביצוע המעשה.
עוד בטרם לחתימה על ההסכם עם ה' עסקו שופטי בית הדין הצבאי המחוזי צפון בתחקירים הפנימיים שניהלו המפקדים בגדוד, ושקדמו לחקירת מצ"ח - הבירור של מפקד המחלקה, של המ"פ ושל המג"ד. הבירור של המ"מ נתפס כלגיטימי, משום שבוצע בשטח לחימה והיה עשוי להיות בעל השלכות מבצעיות.
הבירור של המ"פ, שבוצע לאחר היציאה מהרצועה, היה בשטח האפור, אולם התקבל משום שמטרתו הייתה לקבל בחזרה את הכסף ולא למצוא את החשודים. תחקיר המג"ד, לעומת זאת, ספג ביקורת על כך "שחרג שלא כדין" והיה "בלתי ראוי".
בעקבות זאת ה', שהואשם בעבירת ביזה, הורשע בסופו של דבר בעבירת גניבה - עבירה קלה יותר המאפשרת רישום פלילי "מופחת" - ובעבירות של שיבוש מהלכי משפט והתנהגות שאינה הולמת. העונש שנגזר עליו היה ארבעה חודשי עבודות שירות בצבא והורדה לדרגת טוראי.
הפרקליטות הצבאית הגישה ערעור וטענה כי יש להרשיע את ה' בעבירת ביזה, וכן דרשה מאסר בפועל. ה' הגיש ערעור נגדי וטען כי יש לזכותו לחלוטין. אולם כאמור, שני הערעורים נדחו. "משקלם של הפגמים שנפלו רב ופגיעתם בתחושת הצדק וההגינות חריפה. צבר האינטרסים הציבוריים שנפגעו והיקף הפגיעה הכולל בהם, גובר על אינטרס הציבור באכיפת הדין, חרף חומרתה של עבירת הביזה", כתבו שופטי בית הדין הצבאי לערעורים.
רק לאחרונה פרסם מבקר המדינה דו"ח ובו קבע כי על צה"ל לשפר את מנגנוני הבירור והחקירה שלו במהלך מבצעים צבאיים. זאת בין היתר, על רקע בדיקת התנהלות מערכת אכיפת החוק הצבאית במהלך מבצע "צוק איתן". תיק הביזה הוא דוגמה אחת לאופן שבו העדר מנגנון חקירות שמבצע פעולות בזמן אמת, במקביל לתחקירים עצמאיים ולא חוקיים שמבצעים מפקדים, עשוי להשפיע על תוצאות ההליך הפלילי.
המבקר התייחס לנתונים שאסף בנוגע לחקירות שנפתחו לאחר המבצע. מתוך מאות אירועים שנבדקו על ידי רשויות החקירה השונות, הועברו 25 אירועים לחקירת מצ"ח. מרבית האירועים הסתיימו ללא נקיטת כל הליכים נגד חיילים. רק חקירה אחת הסתיימה בהגשת כתב אישום - תיק הביזה בשג'עאיה. שלוש חקירות נוספות - עדיין לא הסתיימו.
סנגורו של הנאשם המרכזי: הרשעתו של מרשי הייתה מוטעית
מדובר צה"ל נמסר: "ביום 20 באפריל 2015 הוגשו לבית הדין הצבאי המחוזי שלושה כתבי אישום נגד חיילים על כך שבמהלך מערכת "צוק איתן" נטלו סכום של כ-2,500 ש"ח מבית שבו שהו במהלך פעילות מבצעית. החיילים הורשעו בשנים 2015 ו-2016 בעבירות של גניבה, סיוע לגניבה, החזקת רכוש גנוב והתנהגות שאינה הולמת והוטלו עליהם עונשי מאסר משמעותיים לריצוי בעבודות צבאיות, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. הערות בית הדין ששולבו בהחלטותיו, נלמדו על ידי רשויות האכיפה ולקחים הופקו בהתאם. מערכת הביטחון בכלל, וצה"ל בפרט, רואים בחומרה רבה אירועים מעין אלו".
עו"ד אלון ארז, שייצג את ה', מסר: "כפי שטענתי בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אני סבור גם כיום, כי הרשעתו של מרשי מוטעית. אני כמובן מקבל ומכבד את פסק הדין, אבל אני סבור שלנוכח ההתנהלות הלקויה של גורמי הפיקוד, מצ"ח וכן התביעה הצבאית, כי היה מקום לזכות את מרשי".
עו"ד אדם ג'ורנו שייצג את ח', מסר: "המערכת המשפטית, במיוחד הצבאית, שלנו איננה בקיאה בעבירת הביזה. כמעט ואין תיקים כאלו בבתי הדין הצבאיים. התביעה הצבאית התעקשה מאוד בתיק זה תחת לחץ פוליטי מלמעלה בכדי לרצות את העולם ולא כי זה הדבר הנכון לעשותו".
עו"ד עודד סבוראי, שייצג את ט' מסר: "החייל, אשר ביצע שירות מבצעי בחטיבת חי"ר והשתתף בקרבות במהלך מבצע צוק איתן, הואשם מלכתחילה בעבירת ביזה, עבירה חמורה מאוד, שאילו הוכחה, הייתה מובילה לשליחת החייל לכלא לתקופה ממושכת. לקראת סיום המשפט, התביעה הצבאית עצמה השתכנעה בכך שיסודות עבירת הביזה לא התקיימו, ולכן גם לא הוכחו, ופעלה בהגינות להפחתת האישום ולהימנעות משליחת החייל לריצוי עונש מאסר".
(עדכון ראשון: 11:35)