(פרסום דוח המבקר על צוק איתן 2017, משדר וואלה! NEWS)
עיקרי דוח המבקר
- בהכשרת מפקדי חטיבות לא הוקדש די זמן ללמידת היבטי משפט בינלאומי
- קיים מחסור בקצינים המתמחים בטיפול באוכלוסייה אזרחית בלחימה
- נוסח פקודת "חניבעל" המטכ"לי לא תאם את זה שהכירו בפיקוד הדרום
- שיתוף הפעולה בין מנגנון בירור התלונות על פגיעה באזרחים לבין הפרקליטות הצבאית החוקרת לקה בחסר
- ביקורת על המספר הגבוה של תלונות שטרם הסתיימה בדיקתן: 85 מתוך 330
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא הגיש היום (רביעי) ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את הדוח העוסק בפעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבינלאומי במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה בקיץ 2014. הדוח מתמקד ב"מנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי" וסוקר את פעולות צה"ל לקראת ובמהלך המבצע בכל הנוגע ליישום כללי המשפט הבינלאומי במהלך לחימה באזור מיושב.
עיקרי הדוח מצביעים על כך שנושא המשפט הבינלאומי לא זכה להתייחסות מספקת בהכשרת קציני וחיילי צה"ל - ובייחוד בדרג מפקדי החטיבות. בנוסף, בדוח צוין כי נמצאו פערים באשר לפקודת "חניבעל" - שנועדה לספק מענה למצב של חטיפת חייל - בין אוגדת עזה ופיקוד דרום לבין המטה הכללי. נושא נוסף שנסקר בדוח הוא הטיפול בתלונות על פגיעה באזרחים בלתי מעורבים וברכושם.
לקריאה נוספת:
המבקר: "צה"ל הופתע מהמנהרות - ופעל באלתור ובלי תכנית לחימה"
"נתניהו, יעלון וגנץ לא הציגו לקבינט את חומרת איום המנהרות"
הדוח מצא ליקויים בשיתוף הפעולה בין המנגנון שהוקם תוך כדי המבצע לבירור התלונות לבין המשטרה הצבאית החוקרת. המבקר אף מתח ביקורת על הצבא בשל המספר הגבוה מדי של מקרים שעדיין נמצאים תחת חקירה - 85 מתוך 330 שהועברו לידי מנגנון הבירור.
פערים בהטמעת כללי הדין הבינלאומי ובמערך סיוע ההומניטרי
המבקר מצא כי על אף המלצת הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) לפיה כל קצין מדרגת סרן ועד אלוף-משנה יעבור מבחן בנושא הדין הבינלאומי (דבל"א) בטרם קידום לדרגה הבאה, קיים פער בלמידת כללי המשפט הבינלאומי בצה"ל. כך למשל מצוין כי בקורס מפקדי חטיבות הוקצו לנושא שעה וחצי בלבד מתוך כלל מערך השיעורים.
עוד עולה מהדוח כי תרגילים שנערכו בצבא לא כללו התייחסות להשפעות של פגיעה באזרחים בהיקף גדול כפי שהיה ב"צוק איתן". כך למשל, דוח נציבות האו"ם לזכויות אדם שפורסם ימים ספורים לאחר תום הלחימה מצא כי 1,345 מתוך 1,849 תושבי עזה שנהרגו במבצע היו אזרחים. תרגילים אלה, כך מצא המבקר, לא כללו התייחסות לתנאי הלחץ בזמן אמת בלחימה באזור מיושב שבו מתגוררת אוכלוסייה אזרחית.
הדוח מציין כי צה"ל הכשיר קציני אוכלוסייה בזמן לחימה (קא"ל) שנועדו להיות שותפים לתכנון מבצעי של פעולה בשטח אזרחי ולעמוד בקשר עם התושבים באזור במהלכה. אולם, בפועל נמצא כי לא הוקצו מספיק תקנים לתפקיד זה וכי נמצאו פערים בהכשרת הקא"לים - שלא נדרשו כלל לדעת את השפה הערבית.
ליקוי נוסף שעליו הצביע מבקר המדינה הוא בתחום מערך הטיפול ההומניטרי בצה"ל. כך למשל נמצא כי אין התייחסות לנושא זה במקרה של מבצע צבאי ביהודה ושומרון, בסוריה ובלבנון. עוד עולה מהדוח כי משרד החוץ לא היה שותף לתכנית הצבא למבצע בעזה וכי חלקים ממנה לא היו סבירים. המבקר מציין לדוגמה כי בתכנית הופיעה הנחיה לפיה בזמן לחימה בעזה, בהעדר משאיות פלסטיניות יועבר ציוד הומניטרי אל תוך הרצועה במשאיות של צה"ל שאינן ממוגנות - דבר המעמיד את נהגיהן בסכנת חיים.
בתכנית אף נכללה התייחסות למצב של קריסת השירותים הרפואיים הפלסטיניים במקרה שבו הסיוע של ארגונים בינלאומיים לא יספיק. אולם, הקמת "מרכז רפואי קדמי הומניטרי" שהופיעה בתכנית נותרה בגדר תכנון ראשוני שלא קרם עור וגידים.
נושא נוסף שעליו הצביע המבקר הוא חוסר מוכנות מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי והעדר יעילות שלו בזמן לחימה. על פי הדוח, האוגדות המשתתפות בלחימה לא מכירות את היועצים המשפטיים המיועדים ללוותם והכשרתם "אינה מספקת". בינואר אשתקד מסר צה"ל למשרד המבקר כי יועצים משפטיים היו שותפים לבחירתן של חלק ניכר מהמטרות שהותקפו במהלך מבצע "צוק איתן" וכי הסיוע שהעניקו נגע בעיקר בעיקרון המידתיות, בהתחשב בכללי הדין הבינלאומי. בצה"ל דחו את הטענה כי יש לספק ייעוץ משפטי לגורמים בדרג נמוך מרמת האוגדה, אך הסכימו כי יש לשפר את הקשר בין היועץ המשפטי לבין מפקדת האוגדה.
בדוח אף נקבע כי על המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לבחון דרכים להקטנת פוטנציאל הפגיעה באזרחים בעת לחימה. עוד נקבע כי יש לבחון את הטיפול באוכלוסייה הבלתי מעורבת בגזרות הלחימה השונות, בהתייחס למאפיינים הייחודיים לכל גזרה; וכן את פוטנציאל הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל בעקבות לחימה ואת תכניות ההסברה הרלוונטיות לכל גזרה.
במטכ"ל שינו את נוסח פקודת "חניבעל" אך בפיקוד דרום לא עודכנו
דוח המבקר מצביע על פער בין הנחיות המטכ"ל להתמודדות עם מצב של חטיפת חייל לבין האופן שבו הכירו את הפקודה הרלוונטית (שם קוד "חניבעל") בפיקוד דרום ובאוגדת עזה. על פי הדוח, בנוסח הפקודה שהיה בתוקף עד לשנת 2012 נכללה הנחייה למניעת חטיפה "אף אם קיימת אפשרות לפגיעה בחטוף".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה תיאר את הפקודה דאז כ"בעייתית מאוד" בשל החשש כי ניסוחה "יפורש כמאפשר ירי לעבר החטוף כמעט בכל מצב". הפקודה שונתה במטכ"ל באוקטובר 2013 ובנוסח החדש נקבע כי "הפעלת אש לסיכול החטיפה תעשה תוך הימנעות רבה ככל הניתן מפגיעה בחטוף". זה היה נוסח הפקודה שהיה בתוקף במהלך מבצע "צוק איתן".
המבקר מצא כי נוסח פקודת "חניבעל" שהיה בשימוש בפיקוד הדרום תוקן, אך לא תאם במלואה את הפקודה המטכ"לית החדשה. נוסח הפקודה שהיה בשימוש באוגדת עזה לא תוקן כלל ולא תאם ברובו את הנוסח המתוקן בדרג הפיקוד ובדרג המטכ"ל. המבקר מציין בדוח כי לאחר המבצע החליטו בצה"ל להבדיל בין חטיפת חייל בתקופת שגרה - הנחשב לחמור יותר - לבין חטיפה בזמן מבצע צבאי. נוהל חניבעל בוטל ביוני 2016 ובינואר בשנה שעברה מסר צה"ל למשרד המבקר עדכון על הפקודה החדשה.
בתגובת הצבא למבקר נמסר כי בפקודה החדשה צוין שבמקרה של חטיפת חייל במצב חירום "נדרש כל חייל לעשות כל שביכולתו על מנת לסכל את חטיפתו ונפילתו בשבי של חייל אחר, תוך שמירה על חייו של החטוף... לרבות הפעלת אש לעבר החוטפים, תוך הימנעות רבה ככל שניתן מפגיעה בחטוף או השבוי, בהתאם לכללי הפתיחה באש הקבועים בפקודות הקבע לחייל".
המבקר הבהיר כי בפקודת הצבא נקבע כי יש לשים לכך שתקיפות מבוצעות בהתאם למדיניות האש המטכ"לית במהלך הלחימה וכי אלו יכוונו נגד כוחות אויב או מטרות צבאיות בלבד ויעמדו בעקרון המידתיות. בנוסף נקבע כי נוסח הפקודה החדשה הועבר ליחידות צה"ל השונות וכי על הצבא לדווח על תדרוך כלל החיילים הכפופים למפקדות הראשיות בנושא.
שרי הקבינט היו מודעים למצב ההומניטרי הקשה בעזה במהלך המבצע
בדוח המבקר נכללים ציטוטים של המשתתפים בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני במהלך המבצע שעסקו בפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. המבקר מצא כי השרים היו מודעים למצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה במהלך הלחימה וכי נושא המחויבות המשפטית לסייע לתושבים עלה לדיון בפורום זה.
כך למשל מצוטט הרמטכ"ל דאז בני גנץ בדיון שנערך בחודש יולי שעסק בהתראה לפני תקיפת מטרות בסביבה אזרחית: "אנחנו מסתכלים ורואים שאין נשים, רואים שאין ילדים ואין איזה בית חולים ואין איזה מסגד ועושים את העבודה שלנו". גנץ אף הדגיש בדבריו שתקיפת מטרות שלטוניות של חמאס נעשית רק לאחר שהדיון המשפטי בעניינן הסתיים וכי נמצא שהן "כשרות" ו"חוקיות"; וכי לפני תקיפת מבנים נשלחת אזהרה לתושבים. המבקר מציין כי בכמה דיונים ביולי הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו "לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת".
שר הביטחון דאז משה יעלון אף הדגיש כי כל המטרות שתקף צה"ל אושרו על ידי הפצ"ר והיועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטין וכי "אין פה שום דבר שנעשה שלא כחוק". בדוח מצוטט גורם בחיל האוויר שאמר באחד הדיונים: "לפני המתקפה, כשלכל בית אנחנו מתקשרים בטלפון, אומרים להם תצאו החוצה, מוודאים שהם יוצאים החוצה ותוקפים... יש פה דילמות מאוד קשות - האם התפנו האנשים, האם לא התפנו האנשים?".
הרמטכ"ל גנץ צוטט כאומר ש"לא פשוט לאף אחד מאתנו לאשר מטרות כפי שאנחנו מאשרים אותן. לעשות דיונים קשים מאוד על רמת הנזק האגבי". על פי הדוח הוא אמר לשרים: "אתם לא יושבים אתנו בחדרים האלו אבל עשינו את זה". גנץ ציין בדבריו מקרה שבו הודיע צה"ל לתושבי שכונה מסוימת על תקיפה מתוכננת ואף ירה פצצות עשן לצורך אזהרה והעלה תצפיות כדי לבדוק אם נותרו תושבים באזור. "אחרי שאנשים עזבו, המחבלים מסתובבים בתוך השטח וממלכדים את הבתים. אנחנו מקבלים בסופו של דבר תופעה ששטח שעד לפני יומיים היה שכונה אזרחית, הפך להיות מעשית שכונה צבאית מורכבת", הוסיף.
בדוח מופיעים דבריו של שר הפנים במהלך המבצע גלעד ארדן בפני צוות ביקורת שהוקם לאחר המבצע, בפברואר 2015, לפיהם: "שר בקבינט הוא חסר אונים כאשר היועמ"ש אוסר על ביצוע פעולה מסוימת. בכך למעשה מותירים את הקבינט עם אפשרות מאוד מוגבלת לאישור פעולות". שרת המשפטים דאז ציפי לבני אמרה לצוות הביקורת כי "בכל נקודת זמן במהלך המבצע בחנה המערכת המשפטית כל מטרה ומטרה".
אולם, לצד זאת מצוטט שר הביטחון יעלון כאומר ש"היו כמה ויכוחים עם היועמ"ש לגבי לגיטימיות של מטרות מסוימות". המשנה ליועמ"ש דאז רז נזרי אף מסר למשרד המבקר כי הקבינט כמעט שאינו מתייחס בעת לחימה להיבטים משפטיים הנוגעים לתקיפות צה"ל; וכי משרד המשפטים מעורב בבניית "בנק המטרות" שבו מפורטים יעדים לתקיפת חיל האוויר וכוחות ארטילריה.
בדיוני הקבינט שאליהם התייחס המבקר עלתה סוגיית הצורך בהפוגה הומניטרית בלחימה. כך למשל, בדיון ב-25 ביולי 2014 אמר ראש הממשלה נתניהו כי "אנחנו ערים לכך שיש לנו בעיה הומניטרית בעזה שהולכת ומתפתחת ואנחנו צריכים לעשות שם הפסקת אש הומניטרית". בדיון סיפר מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יואב מרדכי כי הוקם חמ"ל משותף לצה"ל ולארגוני סיוע בינלאומיים וכי במעבר ארז הוקם בית חולים שהפעיל חיל הרפואה. מרדכי ציין בדיון כי "בשג'אעיה פעמיים נתנו הארכה להפסקת אש לאור בקשת הצלב האדום" וכי באחריותה של ישראל לדאוג לסיוע להפעלת רשת החשמל ברצועה.
"אם השלב הבא יהיה שהזירה הבינלאומית לא תיתן פתרונות, לנו תהיה מחויבות משפטית לתת את הפתרונות למה שקורה ברצועת עזה", הוסיף מרדכי. המבקר מציין כי היועמ"ש וינשטין הציג עמדה "מבולבלת מבחינה משפטית" בדיונים. במקרה אחד צוטט כאומר ש"זו לא בהכרח בעיה משפטית, אבל זו בעיה הומניטרית, אנחנו מחויבים לפתור בעיות הומניטריות". ואילו באותו דיון אמר בהמשך כי גם אם אין חובה משפטית "מבחינה רחבה מוסרית, מצפונית, כאדם, כמדינה, כצבא, לעשות את זה - אני חושב שהדברים האלה הם מבין המושכלות הראשונים. חוץ מזה יש לנו גם חובה משפטית".
העדר התאמה בין החוק הישראלי לחוק הבינלאומי בנושא פשעי מלחמה
המבקר הצביע בנוסף על חוסר התאמה בחקיקה הישראלית לבין דיני המשפט הבינלאומי העוסקים בפשעי מלחמה. בדוח נקבע כי חובת הדיווח בצה"ל לא עומדת בכללי המשפט הבינלאומי משום שאינה מחייבת לדווח על פגיעה לא מכוונת באזרחים במקרה שמספר הנפגעים נמוך.
על פי הדוח הוראת הדיווח החדשה בצבא מחייבת דיווח על אירועים חריגים בזמן שגרה וכן של אירועים בחירום ובמלחמה שבהם קיים חשד סביר להפרה חמורה של הדין הישראלי או הבינלאומי על ידי חיילי צה"ל. יחד עם זאת, ההוראה אינה מחייבת דיווח על כל אירוע שבו התרחשה פגיעה בלתי מכוונת בבלתי מעורבים ומגבילה את חובת הדיווח לאירועים שבהם היקף הנפגעים האזרחיים נרחב; וכן לכמה אירועים ייחודים.
בדוח נקבע עוד כי לצה"ל אין מנגנון בירור עובדתי בנוגע לאפשרות של הפרת החוק הבינלאומי הפועל בנפרד מהתחקירים המבצעיים. כך, מנגנון כזה הוקם רק שלושה ימים לאחר תחילת מבצע "צוק איתן" באופן חפוז וללא נהלים ברורים. רק בחלק מהמקרים שנבדקו שולבו חוקרי מצ"ח ובאף אחד לא שולבו יועצים משפטיים. ב-20 מקרים שנבדקו נמצאו ליקויים שהטילו צל של ספק על הבירור שנערך - כך למשל, לא תועד הליך התחקור וחקירות נמשכו מעבר למשך הזמן שנדרש על ידי אגף המבצעים.
המבקר העיר כי להוראת הדיווח ישנה חשיבות רבה וכי היא מאפשרת לצה"ל לפתוח במהלכי בדיקה וחקירה ללא תלות בהגשת תלונות או בקבלת מידע מארגוני זכויות אדם ומכלי התקשורת בנוגע לאירועים חריגים. במענה לפניית המבקר מסרו בצה"ל כי הם פועלים "להטמעת התיעוד המבצעי בקרב כוחות בשטח", במטרה לאסוף ראיות ותיעוד של זירות שבהן אירעו תקריות הדורשות בירור.
מספר התיקים הפתוחים אינו תקין ועלול לפגוע בחקירה בעתיד
בדוח נסקרה פעילות מנגנון הבירור שהוקם לאחר המבצע בראשותו של אלוף נועם תיבון, שהרמטכ"ל דאז גנץ מינה כראש צוות תחקיר למבצע. המנגנון כלל שישה צוותים ועל פי ממצאי דוח המבקר שיתוף הפעולה בינו לבין הפרקליטות הצבאית היה לוקה בחסר ולא בכל המקרים הועברו חומרים בין שני הגופים.
המבקר המליץ כי בעתיד יופעל המנגנון בידי הפצ"ר ולא יוכפף באופן בלעדי לרמטכ"ל, על מנת שלא ישמש לצורך תחקור מבצעי אלא רק לבירור עובדתי שיסייע לחקירה אפשרית. בין המקרים שציין המבקר שנחקרו לאחר המבצע: הכאה וביזה של תושבים בחירבת חזעה שבאזור חאן יונס וכן פתיחה באש אל עבר מבנים וכלי רכב אזרחיים ופגיעה באזרחים בניגוד להוראות.
על פי הדוח, לידי הפרקליטות הגיע מידע על 464 מקרים של פגיעה באזרחים בלתי מעורבי וגרימת נזק לרכוש אזרחי. ב-25 מקרים נפתחה חקירת מצ"ח מבלי שהועברו לידי מנגנון הבירור. 68 מקרים אחרים נסגרו בידי הפצ"ר מבלי שנפתחה חקירה בעניינם. לאחר סינון ראשוני הועברו לידי המנגנון בראשות אלוף תיבון 330 מקרים. 167 מקרים הועברו לידי הפרקליטות לאחר בדיקת המנגנון. 82 מקרים נסגרו מבלי שנפתחה חקירת מצ"ח בעניינם ו-85 מקרים נמצאים עדיין בבדיקה, יותר משלוש וחצי שנים לאחר תום המבצע.
על נתון זה העיר המבקר לצה"ל כי מספר התיקים הפתוחים שמנגנון הבירור טרם השלים את עבודתו לגביהם אינו תקין ועלול לפגוע באפשרות לחקירה עתידית. עוד קבע המבקר כי על צה"ל לוודא שהמנגנון מסיים את עבודתו בהקדם או לחלופין להעביר את הבדיקה בתיקים אלה לגורמי החקירה כדי לפתוח בחקירה בעניינם.
בדוח צוין כי משרד המשפטים לא פעל לעגן בחוק העונשין את עבירת העינויים או לחוקק חוק בנושא פשעים נגד האנושות - על אף המלצת ועדת טירקל (ועדה ציבורית שבחנה את התאמת מנגנוני הבדיקה בישראל כללי המשפט הבינלאומי, א"ס) להתאים את החקיקה הפלילית בישראל לדין הבינלאומי. במשרד המשפטים מסרו למבקר לפני יותר משנה כי טיוטות החוקים הרלוונטיים נמצאות לקראת סיום.
המבקר העיר למשרד המשפטים כי יש לקדם חקיקה שתמלא את הפער הקיים בנושא אחריות מפקדים למנוע עבירות. זאת בהתאם לדוח ועדת טירקל שבו צוין כי "מפקדים בצה"ל נדרשים 'לשמור על קיום המשמעת והציות לחוק ולפקודות ולהקפיד עליהם', וכן לנקוט תגובה משמעתית כאשר נעברה עבירה".
בדוח נמצא עוד כי צה"ל לא הגדיר מסגרת זמן לפתיחה בחקירה פלילית לאחר אירוע שבו עלה חשד לביצוע עבירה או "אירוע בעל נפיצות תקשורתית, ציבורית ובינלאומית". עוד העיר המבקר כי על הפרקליטות הצבאית לבחון את ביטול הנוהג להתייעץ עם האלוף הרלוונטי לפני החלטה על פתיחה בחקירה ולהותירה באופן בלעדי בידי הפרקליטות.
בדוח צוין בנוסף כי תפקיד הפצ"ר לא הוכפף בחקיקה ראשית לתפקיד היועמ"ש, שאף אינו מעורב בהליך מינויו, וכי כהונתו לא קצובה בחוק. המבקר אף המליץ לאפשר להגיש השגות על החלטות הפצ"ר במקרים שבהם יש חשש להפרת הדין הבינלאומי ולא רק במקרים שבהם נהרג אדם. המלצה נוספת שנכללה בדוח היא לאפשר לנציבות הביקורת על מערך התביעה לבחון את התנהלות מערך התביעה הצבאית.
צה"ל: "הפקודה המיושמת בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים.
"צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבינלאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדוח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבינלאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, הלכה למעשה.
"לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדוח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.
"בכל הנוגע להתמודדות עם אירוע חטיפה ותגובה להם, הרמטכ"ל הנחה עוד בטרם קבלת טיוטת דוח הביקורת, על ביטול פקודת 'חניבעל' שאליה מתייחס הדוח. בתחילת שנת 2017 הושלמה עבודת מטה נרחבת לעדכון כלל הפקודות העוסקות בהתמודדות ותגובה לאירועי נפילה בשבי וחטיפה בשגרה ובחירום. במסגרת העדכון ניתן מענה מלא לנקודות שצוינו בתוך הביקורת. הפקודה הקיימת כיום בצה"ל מנוסחת בהתאם להמלצות בדוח ונערכות פעולות להבטחת הטמעתה.
"בכל הנוגע להצגת עמדות צה"ל בפני הקבינט, כפי שהודגש בדו"ח, צה"ל ומפקדיו הפגינו במהלך מערכת 'צוק איתן' מחויבות לכללי המשפט הבינלאומי, ופעילות צה"ל לוותה בייעוץ משפטי שוטף.
"בכל הנוגע להקטנת הפגיעה בבלתי מעורבים, הערות המבקר בפרק זה מטופלות ומיושמות. כך למשל, צה"ל מכשיר בשוטף את חייליו ומפקדיו לפעול בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, ובשנת 2016 הדבר נקבע מפורשות בפקודות הצבא.
"בכל הנוגע לאימוצן של המלצות ועדת טירקל, ביולי 2016 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני את דו"ח צוות צ'חנובר שעסק באופן יישום המלצות 'ועדת טירקל'. צה"ל כבר החל ביישום המלצות ועדת טירקל וצוות צ'חנובר ורבות מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה. כך למשל, הוקמה יחידה ארצית של מצ"ח לחקירת פעילות מבצעית, ובשנים האחרונות פועל מנגנון תחקור מטכ"לי לבדיקת אירועים בעת לחימה. צה"ל מחויב ליישום ההמלצות וממשיך לפעול ליישומן.
"בכל הנוגע לעבודת המנגנון לבירור עובדתי, מדוח המבקר עולה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל הם מקצועיים, בלתי תלויים, אפקטיביים ועומדים בסטנדרט הבינלאומי. כן עלה מהדוח כי הפצ"ר, שבחן את האירועים, פעל בהתאם לשיקול דעתו העצמאי ועל בסיס המידע הרלוונטי. יש לציין כי מרבית ההערות הנקודתיות הנוגעות לפעילות המנגנון כבר תוקנו ויושמו".
משר החינוך וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני נפתלי בנט נמסר כי "מבצע 'צוק איתן' היה מלחמת אין ברירה. לולא היינו פועלים, היינו גוזרים על תושבי עוטף עזה סכנת רצח וחטיפה של חמאס דרך מנהרות הטרור. המשפט הבינלאומי אמנם חשוב, אך אין מתכון קסם להתמודדות מול ארגון טרור רצחני שמתחבא מאחורי נשים וילדים. אני אומר בבירור: בבחירה בין שמירה על ביטחונם של תושבי עוטף עזה לבין שלומם של תושבי עזה - תמיד נבחר בתושבינו".