דוח מבקר המדינה יוסף שפירא על היבטי המשפט הבינלאומי במבצע צוק איתן ברצועת עזה בקיץ 2014 שפורסם אתמול (רביעי) הצביע על שורת ליקויים, בהיערכות ובהתנהלות צה"ל בבירור מקרים של הפרת דיני הלחימה ובחקירתם. המבקר ציין פערים בהכשרת מפקדי חטיבות בצה"ל בנושא הדין הבינלאומי (דבל"א) ובזו של קציני הקשר לאוכלוסייה אזרחית במהלך לחימה.
לצד זאת נכתב בדוח כי חובת הדיווח בצה"ל על מקרים של הפרת דיני הלחימה אינה עומדת בכללי המשפט הבינלאומי. זאת בשל העדר החובה לדווח על פגיעה בלתי מכוונת באזרחים במקרים שבהם מספר הנפגעים נמוך. חובה זו, ציין המבקר, נועדה לאפשר לצה"ל לפתוח בחקירה, ללא תלות בהגשת תלונות או בקבלת מידע מצד ארגוני זכויות אדם או מכלי התקשורת בדבר אירועים חריגים שהתגלו בלחימה.
עוד בנושא:
"כשלי צה"ל בצוק איתן הגדילו את היקף הנפגעים הפלסטינים"
המבקר: "צה"ל הופתע מהמנהרות - ופעל באלתור ובלי תכנית לחימה"
המבקר מתח ביקורת גם על כך ששיתוף הפעולה בין מנגנון הבירור שהקים הצבא ימים ספורים לאחר פתיחת המערכה לבין הפרקליטות הצבאית היה לוקה בחסר. בדוח נכללה המלצה כי בעתיד המנגנון יופעל תחת הפרקליטות ולא יוכפף לרמטכ"ל. בזמן המבצע, אלוף (במיל') נעם תיבון מונה בידי הרמטכ"ל דאז בני גנץ לפקח על עבודת המנגנון. הנימוק שנתן לכך המבקר הוא התמקדות בבירור עובדתי שיסייע לחקירת המקרים שמגיעים לפתחו של המנגנון, והימנעות מהפיכתו לכלי נוסף בתחקיר המבצעי שעורך הצבא.
לפני כשנה פרסם המבקר דוחות שבחנו את היבטי עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני בצוק איתן - שכיכבו זמן מה בכותרות. אלו שימשו תחמושת נוספת במאבקים הפוליטיים שצמחו סביב סוגיית חשיפת איום המנהרות והנכונות בצה"ל ובדרג המדיני להטיל עשרות אלפי חיילי מילואים וסדיר אל תוך המערכה ברצועת עזה, ולהעמיקה. הדוח הנוכחי מתפרסם לצד שורת דוחות בנושאים אחרים, שקנו להם בימים אלה אחיזה איתנה יותר בכותרות המהדורות דוגמת הדוח על גיוס תלמידי ישיבות לצבא. סביר להניח שהעיסוק בו לא יטריד יותר מדי את צרכנית החדשות הממוצעת או את האזרח מן השורה שלא מקפיד לעקוב אחר ענייני היום יותר מדי.
סוגיית התנהלות הצבא בלחימה בעזה, גם אם היא נשמעת ככותרת משמימה של דוח מבקר המדינה - מהווה בשורה שהציבור הישראלי התרגל לברוח ממנה. מספיק להסתכל על היחס שמקבלים פרסומים של ארגון "שוברים שתיקה", שהחל את דרכו כבמה לחיילים המשרתים בשטחים להתוודות על עוולות שראו - אך פרסם דוחות הן על הלחימה בצוק איתן והן על הלחימה במבצע "עופרת יצוקה".
מאז דצמבר 2008 ועד יולי 2014 ניהל צה"ל שתי מערכות רחבות ברצועת עזה ועוד מבצע אחד שנמשך כשבוע ימים, מבצע "עמוד ענן". ישראל לא יצאה למבצעים אלו בחלל ריק כמובן, אלא פעלה להרחקת איום הרקטות, ובהמשך המנהרות, שריחף מעל ראשיהם של אזרחיה. תגובה צבאית היא כמובן לגיטימית בכל מקרה של פגיעה באזרחי המדינה, על כך אין חולק. שאלת המידתיות של התגובה היא אמנם עניין לעוסקים במשפט בינלאומי ולדוחות המבקר - אך כאזרחים במדינה שרבים מבניה ובנותיה מתגייסים לשירות חובה ומילואים בצבא ולוקחים חלק במערכות אלה, עלינו להישיר מבט ולהסתכל על ההשלכות של פעולותינו.
דוח המבקר עוסק גם במודעות הצבא והדרג המדיני לסוגיית המצב ההומניטרי הקשה בעזה. בקיץ הקרוב ימלאו ארבע שנים למבצע "צוק איתן" והמצב ברצועה עדיין חמור - כפי שיודעים גם בירושלים וגם בוושינגטון. הדוח מציין כי מנגנון הבירור שבראשו עמד אלוף תיבון בחן 330 מקרים שעסקו בחשד להפרת כללי המשפט הבינלאומי.
שלוש שנים וחצי לאחר תום המבצע עדיין ישנם 85 מקרים כאלה שחקירתם לא נסגרה - דבר שהמבקר קבע כי עלול לפגוע בחקירתם בעתיד. 85 מקרים שהציבור בישראל לא יכיר ואינו יכול לדעת אם אכן נעשו במסגרתם פעולות שאינן מותרות במהלך לחימה או לא. פעולות שבוצעו בשמו, בידי חיילי הצבא שבניו ובנותיו משרתים בו. רצועת עזה אינה נמצאת מעבר להרי החושך, שעריה נמצאים במרחק של פחות משעה נסיעה מגוש דן. היא תהיה שם, גם אם נפנה את מבטנו ונסרב להסתכל על המתרחש בה ועל מה שאירע בתחומיה וגם אם נתכחש לכך שלנו, כמדינה, יש חלק בכך.
הכותב הוא עורך בדסק החדשות של וואלה! NEWS ושירת במילואים בשלושת המבצעים האחרונים ברצועת עזה