כשלים וחוסר עקביות במנגנון ההתראה של צה"ל לפני פגיעה בבתים של פלסטינים, היעדר ערוצי מילוט, קריסת המנגנון לפינוי פצועים ופגיעה בכוחות הצלה הגדילו את היקף האזרחים הפלסטינים שנפגעו במבצע "צוק איתן" כך עולה מדוח של ארגון "רופאים לזכויות אדם" שפורסם הערב (שלישי). הדוח, שנכתב בידי שמונה מומחי רפואה בינלאומיים בעלי שם לבקשת הארגון במטרה לבחון את ממדי ההרס בגוף ובנפש בתוך רצועת עזה ב"צוק איתן", הוא הדוח הראשון שנכתב על המבצע בידי גורם בינלאומי בלתי-תלוי, שנכנס לרצועה בזמן הלחימה באישור הרשויות הישראליות.
הדוח מתבסס על 68 עדויות של פצועים מרצועת עזה, על ניתוח של 370 צילומי גופות, על ראיונות עם תשעה אנשי רפואה פלסטינים ועל עיון בעשרות תיקים רפואיים. חברי המשלחת ערכו שלושה ביקורים ברצועה, אחד במהלך הלחימה ושניים לאחר שהסתיימה. בתיאום עבודת המשלחת השתתפו גם שלושה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים מרצועת עזה, שאנשיהם ליוו אותה בעבודתה שם. כמו כן, נפגשו חברי המשלחת עם שלושה רופאים ישראלים שהשתתפו בטיפול הרפואי שניתן ללוחמים ולתושבי דרום הארץ בזמן הלחימה.
על פי ממצאי הדוח, מנגנון ההתראה לפני תקיפת בתים פלסטינים, שכלל שיחות טלפון, פלאיירים ונוהל "הקש בגג", סבל מכשלים רבים ומחוסר עקביות. מתוך 68 הפצועים שרואיינו, חמישה בלבד דיווחו על התראות מוקדמות של הצבא. בשתי עדויות נוספות דווח על אזהרות שלאחריהן לא בוצעה תקיפה. במקרים שבהם ציינו העדים כי קיבלו אזהרה מוקדמת מפני תקיפה, לא ננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים כדי לאפשר להם להתפנות בבטחה, לרבות השארת מרחבים ונתיבים בטוחים מהפגזות. עוד עולה מהעדויות כי חלק מאלו שברחו מביתם נהרגו בהמשך בבתי קרובים או בבתי ספר של אונר"א. מבין הפצועים שרואיינו, כמחצית נפגעו בביתם או בסמוך לו, 14% בבית קרובי משפחה שבו חיפשו מקלט, 7% בזמן שהתפנו מביתם ו-3% נפגעו במתקני אונר"א.
עוד על חקירת "צוק איתן":
המבקר הציג את יועציו בבדיקת התנהלות המדינה ב"צוק איתן"
בית הדין בהאג: בודקים אם נעשו פשעי מלחמה ב"צוק איתן"
דוח: "ישראל הפגיזה והרסה מגדלים בעזה ללא הצדקה"
הדוח הציג עדויות רבות על מקרי מוות באזורי מגורים שנגרמו משימוש בכמויות גדולות של חומר נפץ רב-עוצמה באופן חסר הבחנה. עוד טענו מחברי הדוח כי את ריבוי הנפגעים אפשר לייחס גם לשימוש ב"ירי כפול" מצב שבו לאחר ירי ראשוני התאספו קרובי משפחה, מציעי עזרה, וצוותי הצלה סביב הנפגעים ואז התבצע ירי נוסף, והוא הסב פגיעות בקרב המתקהלים. 14% מהפצועים שרואיינו על ידי חברי המשלחת דיווחו כי נפגעו מירי שני.
הדוח העלה גם כישלון של מנגנון פינוי הפצועים במהלך המבצע. על פי המחברים, על אף התיאום בין צה"ל לבין הצלב האדום והסהר האדום הפלסטיני, במקרים רבים פינוי פצועים לא התאפשר כלל ולעיתים נמשך שעות רבות, מה שעלה בחיי הפצועים או האריך את סבלם. הדוח עוד תיאר פגיעה בצוותי רפואה למרות ההגנה המיוחדת המוענקת להם בעת לחימה. על פי העדויות, 23 אנשי רפואה פלסטינים נהרגו, 83 נפצעו, 45 אמבולנסים ניזוקו או הושמדו ו-17 בתי חולים ו-56 מתקני רפואה נפגעו או הושמדו במהלך המבצע. זאת חרף העובדה שגורמים במשרד הבריאות הפלסטיני הביאו מראש לידיעת צה"ל מידע על סמלי האמבולנסים וצוותי הרפואה, וכן מפות של מתקני הבריאות ברצועה, כדי למנוע פגיעה בהם.
"כשהיינו כ-30 מטר לפני הבית, נורתה לעברנו אש כבדה למרות המדים שלבשנו", סיפר אחד הפרמדיקים שהעידו, אכרם אל-אוור. "האמבולנס התקדם כ-50 מטרים כאשר הופתענו מפגז שנחת ממש לפני הרכב. נסענו מהר מאוד, היה עלינו לבלום. פתאום הרגשתי שוק דמוי רעידת אדמה, וידעתי שהאמבולנס נפגע. כשהבטתי סביבי, הנהג היה מחוסר הכרה ואני עצמי מסוחרר מאוד מפגיעת ראש. 30 שניות לאחר מכן פגע טיל נוסף ישירות באמבולנס".
פרק נכבד בדוח הוקדש לאירועים ביישוב הפלסטיני חירבת אחזעה, שבדרום רצועת עזה, בתאריכים 25-21 ביולי. מהעדויות עלה כי ניסיונות של קבוצות גדולות של אנשים לעבור מבית מסתור אחד לאחר או לצאת בשיירה מהשכונה המותקפת כשלו. העדויות כללו תיאורים של ירי לעבר אזרחים בעודם מניפים דגל לבן, ירי על אזרחים מטווח קצר, השפלות והתעללות במהלך השתלטות על בנייני מגורים, שימוש בנוהל "מגן אנושי", וכן עיכוב ומניעת טיפול רפואי בפצועים.
"היינו כחמישה, עשרה מטרים מן החיילים עם ידיים למעלה. בתי נפנפה בחולצה לבנה וכולנו צעקנו 'אנחנו אזרחים'", סיפר ד"ר כמאל קדייח, שצעד יחד עם בני משפחתו ואחרים שניסו לעזוב את חירבת אחזעה בעת הפצצת צה"ל. "החיילים יצרו מסדרון בין הטנקים ואמרו לנו לפסוע לאורכו לאט. בשעה שהקבוצה הגדולה הזאת הלכה לאורך המסדרון, שמענו פיצוץ עז. טנק ירה על אופנוע, והרג את רוכביו ושלושה אחרים במאסף של הקבוצה שלנו".
על פי מחברי הדוח, מהעדויות עלה גם חשד לשימוש בנשק לא קונבנציונלי, כגון פגזי פלאשט, וגרימת פגיעות כמו כוויות מפוחמות, קטיעות נקיות, פגיעות רסיסים בצורת "שבבי מחשב" עם סימוני המילה SONY וצריבות על עור חשוף. עם זאת, מאחר שלא התאפשר לחברי המשלחת לבדוק את הטענות בבדיקות טוקסיקולוגיות, ביולוגיות או כימיות, הם הסתפקו בהצגתם בדוח כפי שתוארו מפי העדים.
"על ישראל להקים ועדת חקירה"
חברי המשלחת ביקשו להדגיש כי מטרת הדוח הייתה לאסוף מידע לגבי השלכות הלחימה על הפן הרפואי והבריאותי בלבד. הם לא נחשפו לתהליכי קבלת החלטות ברמות הפיקודיות, וגם לא יכלו לבדוק את טענות ישראל באשר לירי חמאס ממבנים אזרחיים ורפואיים.
הדוח הועבר למשרד ראש הממשלה, ואליו צורפה דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת התנהלות צה"ל ברצועה והפרות של זכויות אדם, להסיק ממנה מסקנות להמשך, ולא להסתפק בתחקירים של צה"ל. "הדוח מצביע על פער בין המחויבות המוצהרת של הצבא לשמירה על חיי אדם לבין התנהלותו בזמן הלחימה, שהביאה לאלפי הרוגים ופצועים ולכך שלתושבי רצועת עזה לא היה מרחב מוגן שבו יכלו למצוא מחסה", נמסר מארגון "רופאים לזכויות אדם". "אנו מאמינים כי על ממשלת ישראל להורות על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. על זו לחקור באופן עצמאי את האירועים ואת הפקודות שניתנו בזמן המלחמה ותבדוק מה נעשה בין המלחמות כדי לנסות למנוע את המלחמה הבאה כדי שנוכל לחיות במרחב שיהיה מוגן עבור כולם".
צה"ל: "הדוח מוטה ולא הועבר אלינו"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לצערנו, הדוח לא הועבר להתייחסות צה"ל בטרם פורסם. מובן כי קבלת התייחסות מקיפה מגורמי הצבא הייתה מביאה להסרת הנתונים השגויים והמוטים הרבים הכלולים בו. הדוח מבוסס בעיקר על נתונים חד-צדדים, דלים ולא מדויקים ממקורות המוטים מראש נגד ישראל. המסקנות הגורפות של הדוח והמתודולוגיה הבעייתית שבה הוא משתמש מטילים צל כבד על תוכנו ומהימנותו.
"במהלך מבצע 'צוק איתן' פעל צה"ל נגד חמאס ותשתית הטרור במטרה להשיב את השקט לתושבי ישראל ולהסיר את איום ירי הרקטות והחדירות לישראל. לכל אורך המבצע ארגוני הטרור בחרו לעשות שימוש ציני ונפשע באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כמגן אנושי מפני פעילות צה"ל. ארגוני הטרור מיקמו במכוון אמצעי לחימה, מחבלים חמושים, פירי מנהרות, חדרי פיקוד ושליטה ותשתיות צבאיות אחרות בתוך מבנים ואובייקטים אזרחיים, כגון בתי חולים, מרפאות, מחסות בהם שהו אזרחים שהתפנו מבתיהם ואמבולנסים. בעשותם כן, הציבו ארגוני הטרור את האוכלוסייה שתחת אחריותם הישירה בסכנה.
"מנגד, צה"ל, בהיותו מחויב לשלטון החוק, פעל וממשיך לפעול בהתאם להוראות הדין הבינלאומי, ונמנע ככל הניתן, תחת נסיבות הלחימה, מפגיעה באזרחים. במהלך המבצע פעל צה"ל על מנת להזהיר את תושבי השכונות שבהם תוכנן להתבצע תמרון של הכוחות בערוצים מגוונים, ניתנו אזהרות לאזרחים בטרם תקיפה של מטרות צבאיות שעלולה הייתה לגרום לנזק אגבי. לאורך המבצע מנהלת התיאום והקישור במעבר ארז נמצאה בקשר רציף והדוק עם גורמי רפואה מקומיים ובין לאומיים בעזה. זאת, על מנת לתאם, בין היתר, את פעילותם של צוותים רפואיים בשטח. בכפוף לנסיבות הלחימה האינטנסיבית בשטח, נעשו מאמצים רבים לאפשר גישה עבור צוותי הצלה וחירום מקומיים לאזרחים שנפגעו אגב הלחימה ואת פינויים המהיר והבטוח מהשטח. בקשות לתיאום כאמור נבחנו באופן פרטני על רקע הנסיבות הרפואיות ובשים לב ללחימה בשטח, לרבות הסיכון לכוחות ולביטחונם האישי של צוותי החירום וההצלה, ונעשה מאמץ מרבי לאפשר את ביצוען ככל הניתן.
"מנגנון הבירור המטכ"לי אשר בודק את התנהלות כוחות צה"ל באירועים חריגים במבצע 'צוק איתן', הוקם כמנגנון קבוע, כחלק מתהליך יישום המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) יעקב טירקל, אשר בחנה את ההתאמה של מנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה לכללי המשפט הבין-לאומי".