המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה התחייבו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו לא לקדם הצעות חוק בענייני דת ומדינה עד סוף הכנסת הנוכחית, זאת במסגרת ההסכם שהתקבל אמש (שלישי) בקואליציה והוביל לסיום המשבר הפוליטי על חוק הגיוס. במסגרת הסעיף אליו התחייבו מפלגות הקואליציה נכתב כי "לא יובאו לוועדת השרים לחקיקה הצעות חוק ממשלתיות או פרטיות או מטעם ועדה בעינייני דת ומדינה מטעם מי מחברי הקואליציה ולא תהיה דרישה לקידום הצעות כאלה לרבות הצעות שכבר נדונות בכנסת". החרדים התנו את התחייבותם בכך שהדבר לא יחול על חקיקה שייאלצו לקדם בעקבות פסיקות חדשות של בג"ץ.
ההתחייבות הזו תוקעת כמה הצעות חוק שמקדמות בימים אלה המפלגות החרדיות, ובראשן הצעת החוק שתאפשר לבתי הדין הדתיים בישראל לשמש גם כבוררים בסכסוכים אזרחיים. על פי ההצעה, בתי הדין הרבניים, השרעיים או הדתיים-דרוזים יוכלו לדון כבוררים בנושאים מסוג זה, בתנאי שכל הצדדים לסכסוך נתנו לכך את הסכמתם ושאחד הצדדים לפחות הוא בן דתו של בית הדין.
משבר הגיוס | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
משבר חוק הגיוס אמנם חלף, אבל איום הבחירות עדיין לא מאחורינו
לאחר שלא הצביע על חוק הגיוס: קיש יודח מתפקיד יו"ר ועדת הפנים
לא היה כלום: המשבר שיצר נתניהו נועד להשתיק משהו אחר
לפי ההצעה, יוכלו אנשי הדת לשמש בוררים בכל מחלוקת: יחסי שותפות ושכנות, ענייני קניין ובעלות וכדומה. הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה), נחשבת לשנויה במחלוקת, בשל חשש שהחוק מפלה נשים שיתייצבו לבוררות. הצעת החוק נמצאת בשיאו של הליך החקיקה בוועדות הכנסת אבל כעת היא צפויה להיתקע בעקבות ההסכם החדש.
הצעת חוק נוספת נועדה לקבוע כי עסק לא יוכל להציג עצמו ככשר במצג המעיד כי נשמרים בו דיני הכשרות, גם אם לא נעשה שימוש במילה "כשר", גם אם הוא מציין שאין לו תעודת הכשר מהרבנות. מדובר בהצעת תגובה להחלטת בג''ץ שהתקבלה בשנה האחרונה, שקבעה כי עסק יוכל להציג פעולות שהוא מבצע לשמירת הכשרות כדי שהציבור יחליט אם הן תואמות את הסטנדרטים שלו מבלי להשתמש במילה "כשר". מטרתה לחסום את גופי הכשרות האלטרנטיביים שהולכים וצוברים תאוצה מול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.
"תכליתו של חוק איסור הונאה בכשרות היא להגן על צרכני הכשרות בישראל ולמנוע את הונאתם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הגורמים המוסמכים ליתן תעודת הכשר הם מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהסמיכה לכך, רב מקומי בתחום כהונתו ורב צבאי". עוד מסבירים יוזמי התיקון לחוק כי מטרתו לשלול מבעלי בתי אוכל או יצרנים את האפשרות להציג מצג הנוגע לכשרות מכל סוג שהוא כל עוד לא ניתנה להם תעודת הכשר, וזאת כדי להגן על הצרכן שומר הכשרות.
על שולחן הכנסת קיימות עוד שורה ארוכה של הצעות חוק כמו הצעת החוק של ש"ס לביטול מתווה הכותל שהוקפא בשנה שעברה בממשלה, חוק הגיור שקידם שר הפנים אריה דרעי, ונבלם בעקבות סיכום שהעתירה בבג"ץ תוקפא, הצעת חוק לבירורי יהדות לצד שלישי ועוד. עם זאת, אם בג"ץ יפסוק בעתירות על הכותל המערבי, גיור ובעתירות נוספות שמונחות לפתחו באופן כזה שהמפלגות החרדיות יראו צורך לחוקק נגד פסיקות אלה, הן יוכלו לעשות זאת, אך מן הסתם ייתקלו בהתנגדויות מצד חלק ממפלגות הקואליציה.
ח"כ רחל עזריה (כולנו), יו"ר ועדת הרפורמות, שהייתה שותפה לדרישת סעיף זה בהסכם אמרה כי "החקיקה הדרקונית שנועדה לשמר את המונופול של הרבנות ולפרק את המתחרים לא תקודם, לפי דרישת מפלגת כולנו בהסכם לסיום המשבר. מאז שהקמתי עם שותפים את 'השגחה פרטית', אני פועלת שנים ארוכות כדי למנוע מהרבנות ומהמפלגות החרדיות לחסום בפני המתחרים את הדרך. מהפכת שבירת מונופול הכשרות ושבירת השוק הושלמה, גופי הכשרות החדשים, כמו 'צהר', הפכו סופית לארגוני השגחה לגיטימיים".
באשר לחוק הבוררות בבתי הדין הרבניים, אמרה ח"כ עזריה: "ח"כים חרדים ניסו ליצור מסלול משפטי נפרד, בוררות בבתי הדין, מה שהיה עלול לפגוע בנשים ובאוכלוסיות מוחלשות. הניסיונות להגיע איתם להבנות עלו בתוהו. לכן דרשנו שחקיקה מהסוג הזה לא תקודם, ואני שמחה מאוד שהמהלך הזה נבלם".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) מסר בתגובה כי "הסעיף בהסכם שאליו הגיעו אתמול בקואליציה שבולם לחלוטין חקיקה שקשורה לנושאי דת ומדינה, כולל חוקים שכבר נדונים בוועדות תקופות ארוכות, הוא סעיף חמור מאוד. הסדרת נושאי דת ומדינה חשובה לא פחות מהנושאים המדיניים ומשרידותה של הקואליציה וחבל שוויתרנו עליה בכזו קלות רבה. אם רוצים להימנע מחקיקה במחלוקת אז צריך לעצור כל חקיקה שבמחלוקת ולא רק מחלוקות בתחום דת ומדינה".