פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שר החוץ שתמך בהסכם הגרעין משלם את מחיר הכאוס בממשל טראמפ

      רקס טילרסון גילה על הדחתו דרך חשבון הטוויטר של הבוס, אחרי רצף מחלוקות ביניהם - בין השאר בסוגיית איראן. כעת, הוא יצטרף לשורה הארוכה של יועצים, דוברים ושרים, שבקורות חייהם השורה: "עבד זמן קצר בממשל טראמפ"

      שר החוץ שתמך בהסכם הגרעין משלם את מחיר הכאוס בממשל טראמפ
      צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נתן, בסופו של דבר, סיבה טובה ואפילו מוצדקת לפיטורי שר החוץ שלו רקס טילרסון. "לא ראינו דברים עין בעין", אמר. האם זו סיבה טובה מספיק? שאלה טובה.

      בארצות הברית, מדינה מוזרה שכמותה, לא יושבים בקבינט עשרה או עשרים שרי חוץ וביטחון. כל שר מתבטא בענייני משרדו - ורק בהם. הקבינט משרת את הנשיא, כולם מינויים אישיים שלו (באישור הסנאט) ויש לו את מלוא הזכות - אם תרצו, אפילו החובה - להחליף אותם אם תפקודם או דעותיהם אינם לרוחו. הנשיא יכול גם למנות אישים שאינם ממפלגתו או מהחיים הפוליטיים כלל. והם אכן עושים זאת: קודמו של טראמפ, ברק אובמה, מינה רפובליקני מוצהר לשר ההגנה, והחליף כזכור את שרת החוץ הילרי קלינטון בשר החוץ ג'ון קרי. זה חלק מהמסורת.

      עוד בנושא בוואלה! NEWS:
      טראמפ הדיח את שר החוץ טילרסון; ראש ה-CIA יחליף אותו בתפקיד
      טילרסון נפרד בלי לדבר על הפיטורים: "חוזר לחיי כאזרח פרטי"
      אנטי-איראני ופרו-ישראלי: זהו שר החוץ החדש של טראמפ

      רקס טילרסון, מדבר עם התקשורת לאחר שפוטר על ידי טראמפ, 13 במרץ 21018 (רויטרס)
      טילרסון (צילום: רויטרס)

      אחרי שאמרנו זאת, נותרו שתי בעיות מהותיות - האחת אינה מיוחדת לטראמפ, אבל מועצמת בגלל אופיו: המצב שבו הקבינט והיועצים משרתים את דעת המנהיג ורק אותה, עלול להביא לקונספציות שגויות ואחידות, והעולם ראה דוגמאות אינספור לכך.

      הנקודה השנייה, שגם היא אינה ייחודית לממשל טראמפ אבל מגיעה לקיצוניות בו, היא שהממשל כאוטי לחלוטין. חילופי האישים הבכירים בבית הלבן ובממשל הם קיצוניים בכמות ובקצב התחלופה, ובקושי עברה שנה מאז שנכנס הממשל לתפקידו.

      אז מדוע פוטר רקס טילרסון, האדם שהובא מבחוץ, מהעולם העסקי, בעיקר כדי לשפר את הקשרים עם רוסיה? ומדוע בצורה משפילה, כאשר מקורבו מודה שהוא שמע על כך בטוויטר של הנשיא, ימים ספורים לאחר ששב ממסע באפריקה?

      נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, משיב לשאלת על צפון קוריאה, במהלך מסע"ת בבית הלבן בוושינגטון, ארה"ב 10 במרץ 2018 (רויטרס)
      ממשל כאוטי. טראמפ (צילום: רויטרס)

      לכל דבר שקורה, אומר הפתגם הציני, יש שתי סיבות - סיבה טובה וסיבה אמתית. וכאן יש שורה של גורמים שהביאו את הנשיא למסקנה שהוא שגה כשמינה את טילרסון - שר החוץ לא סיפק את הסחורה.

      חלקית כן, ובהצלחה מבחינתו של טראמפ, אך לא מבחינת משרד החוץ: טילרסון עמד מנגד ולא מחה כשתקציב המשרד קוצץ, כשבכיריו עזבו ורוח היחידה נשברה.

      אבל - וזה אבל גדול - האדם שהיה מנכ"ל ענקית האנרגיה אקסון מובייל לא לגמרי הכחיש שאמר שהנשיא הוא אידיוט. איש אינו יכול לשכוח עלבון מסוג זה, נשיא או לא. ובנושאי מדיניות, טילרסון סיגל את רוח הממסד. הוא הצטרף לקלי, מקמאסטר ומאטיס בחשדנותם כלפי רוסיה, הוא לא חולק עם הנשיא את העמדה שצריך לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, וכאשר הנשיא עושה מדיניות חוץ משל עצמו (ואת זה עושים נשיאים אמריקנים רבים) מה נותר לשר החוץ עצמו? נשיאים אחרים לפחות נמנעו מללעוג בפומבי לכפופיהם, אבל לא זה סגנונו של טראמפ. הוא לגלג על הדיפלומטיה בכלל והדיפלומטיה של טילרסון בפרט מול שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג און - ואז יצא והזמין אותו לפסגה על דעת עצמו.

      ההדחה - שעות אחרי האשמת רוסיה בהרעלת המרגל

      זה זמן מה וושינגטון רוחשת שמועות - ואין עוד עיר רוחשת שמועות כמוה - על פיטוריו הקרבים של טילרסון. הוא לא התפטר, אמר שאינו יודע במה מדובר וסירב למוצא המכובד, או מכובד במידה. בשכרו, הוא פוטר שלושה ימים אחרי שחזר מסיור באפריקה, שבמהלכו חש ברע ונאלץ לבטל חלק מהפגישות המתוכננות. למחפשי הסמליות, הכתובת אכן הייתה על הקיר. ולמחפשי המזימות הנפתלות: טילרסון פוטר שעות אחרי שהצהיר שרוסיה עומדת מאחורי ניסיון ההתנקשות בסרגיי סקריפל ובתו יוליה. עמדה המאשימה את רוסיה בכלל ואת נשיאה פוטין בפרט, למותר לציין, אינה דבר שהנשיא טראמפ מזדהה איתו בשום נסיבות ובשום מקרה.

      אבל זה היה הקש האחרון. וכעת רקס טילרסון מצטרף לשורה הכה ארוכה של יועצים לביטחון לאומי וכלכלה, דוברים, ראשי מטה ומה לא, שבקורות חייהם תהיה גם השורה: "עבד זמן קצר בממשל טראמפ".