(בווידאו: שאול אלוביץ' בבית המשפט, בחודש שעבר)
"הפשיעה הכלכלית הפכה בשנים האחרונות לעסק גדול מאוד. חובתה של המדינה להילחם בה בצורה חריפה בכלים העומדים לרשותה, וחל שינוי לטובה בהיקף הפעילות המבוצעת בנושא בשנים האחרונות" - כך אמר היום (שלישי) רון חכם, סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המסים. הדברים נאמרו בפאנל בנושא סוגיות בוערות בחוק איסור הלבנת הון שנערך באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף משרד עו"ד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות'.
עו"ד ז'ק חן, שמייצג בימים אלה את שאול אלוביץ', יו"ר תאגיד בזק בתיק 4000, התייחס לדברים וטען נגד תפיסות הרכוש והכספים המסיביות המבוצעות על ידי רשויות האכיפה עם תחילת החקירה, כשטענתו המרכזית היא שהחילוטים הכרחיים כדי שהרכוש לא "יועלם".
עוד בוואלה! NEWS:
ניר חפץ לא לבד: בית המשפט - המשטרה השפילה את בני סלע במעצרו
"ספסור ברגעים פרטיים": נהג חברת אבטחה נתבע על הקלטת יאיר נתניהו
ראש אגף החקירות לשעבר בשב"כ: "זדורוב לא רצח את תאיר ראדה"
עו"ד חן נתן כדוגמה את עניינו של שאול אלוביץ, יו"ר תאגיד בזק. מעבר לכספים, חשבונות בנק ונכסים, נתפסו בחיפוש שנערך בביתו של אלוביץ' ביום פרוץ החקירה הגלויה גם טבעת נישואין, עגילים אותם ענדה אשתו ותמונות מהקיר. "האם באמת היה מקום לתפוס גם רכוש זה?", תהה עו"ד חן.
לדבריו, הפגיעה הכלכלית בחשודים, לא כמו הפגיעה שבהליכי מעצר מתוקשרים, היא פגיעה שקטה. אין כאן טענות על פשפשים או אזיקים שמצטלמים קשה. בפועל, השופטים מאשרים לתפוס רכוש בהיקפים רחבים ביותר, ההליכים נמשכים חודשים ארוכים, לעתים שנים, בדרך עלולה להתרחש קריסה כלכלית של החשוד, ושל חברות שבבעלותו, וזאת טרם שהוכרע אם אשם או זכאי הוא. לכן חובה להיזהר בתפיסות הרכוש המבוצעות בראשית החקירה.
עו"ד חן ציין כי הוא פנה בשמו של אלוביץ' לבית המשפט כדי לקבל את הצווים מכוחם תפסו רכוש שלו, וכי בית המשפט נעתר לבקשה. "כעת פנינו לקבל חלק מן הרכוש שנתפס, לאחר ש'חנקו' אותו כלכלית" אמר חן, כדי לאפשר לאלוביץ' להמשיך לחיות ולתפקד כלכלית. "אני מאוד מקווה שבסופו של דבר בית המשפט ייעתר לבקשה שלנו, כיוון שבסופו של דבר ההתנפלות הקשה של רשויות האכיפה על אדם בשלב שהוא הכי מוחלש ועומדת לו חזקת החפות צריכה לקבל איזון בהחלטותיהם של בתי המשפט".
עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, התייחס לטענותיו של עו"ד חן. לדבריו, מתקיים מאמץ אדיר של רשויות האכיפה להילחם במניע הכלכלי של עבריינים שמעוניינים לשמור על רכוש ועל כספים שהושגו במעשי עבירה. הפעולות נעשות לדבריו באופן מידתי, כשצריך לזכור שההון המתקבל ממעשי העבירות בהן מדובר מגיע לעשרות מיליארדים. אם בעבר, לפני כעשר שנים, נתפסו מיליונים בודדים כיום נתפס סכום של קרוב למיליארד שקל בשנה, ומתוך סכום זה החילוט הסופי, לאחר סיום ההליכים, מגיע לקרוב ל-75% מסכום זה. על נתון זה הייתה מחלוקת חריפה בין משתתפי הפאנל.
עו"ד פרידמן הוסיף שבפועל חברות לא קורסות כתוצאה מחילוטים זמניים, ושמנסיונו, רכוש שנתפס ושוחרר במהלך החקירה "נעלם" ב-100% מהמקרים לפני סיומו של המשפט. שופט בית המשפט המחוזי בתלאביב, גלעד נויטל, הבהיר שבתי המשפט נכנסים לעובי הקורה גם בהליכים העוסקים בבקשות החילוט הזמניות, ודנים בהן לעומקן, בזמן אמת, כך שקולם של החשודים נשמע.