פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בניגוד להחלטות: אסירים פגועי נפש לא מובאים בפני ועדת סל שיקום

      למרות הבטחת המדינה לכנס את הוועדות בכלא לפחות אחת לחודש וחצי, לא נקבעים מועדים לכינוסן והאסירים הזכאים ממתינים. אסירים שלא יעברו את הוועדה בזמן לא יוכלו לגשת לוועדת שליש כדי להקדים את שחרורם. "מדובר בבריונות"

      בית כלא כרמל בעתלית, אסירים נפגשים עם משפחות, יוני 2016 (יותם רונן)
      אסירים שזכאים לוועדת סל שיקום ממתינים זמן רב (צילום ארכיון: יותם רונן)

      למרות החלטה שניתנה על ידי משרד הבריאות, ועדות סל שיקום אינן מתכנסות באופן קבוע על אף הההבטחות כי יתכנסו לפחות אחת לחודש וחצי - כך עולה ממכתבים ששלחו בסנגוריה הציבורית למשרד הבריאות בדרישה למצוא פתרון בעניין. ועדת סל שיקום היא גוף מטעם אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, האחראי על מתן אישור והתאמת סל שיקום לנפגעי נפש הפונים לוועדה.

      הוועדה מתכנסת בהתאם ל"חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס 2000", ורשאים לפנות אליה תושבי ישראל בני 18 ומעלה שהוכרו כבעלי נכות בשיעור 40% מטעם הביטוח הלאומי. ככלל, כל אזרח שעונה על הקריטריונים, רשאי לפנות לוועדת סל שיקום שמתכנסת בקהילה ובמידה ומוצאת אותו זכאי, רשאית היא להעניק לו סל שיקום הכולל שירותי תעסוקה ודיור.

      האפשרות לפנות לוועדת סל שיקום חלה גם על אסירים השוהים בבתי הכלא, ככל שהם עונים על הקריטריונים הקבועים בחוק. על פי הסנגוריה הציבורית, מתן סל שיקום לאסיר יכול לסייע בהליך שיקומו של האסיר, לסייע לו עם יציאתו ממאסר ולהקטין את סיכוייו לשוב חזרה למאסר.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אביה של זמרת מוכרת נעצר בחשד לביצוע עבירות מין במעריצות קטינות
      לא זכרה שהתלוננה בעבר על אריתראים שהטרידו אותה - והחשוד זוכה
      סוף לשמועות: עובדי עיריית ירושלים לא הופתעו ממעצר סגן ראש העיר

      בית הסוהר אשל הסמוך לבאר שבע, פברואר 2017 (לירון מולדובן )
      ועדות הסל אמורות להתקיים בין כתלי הכלא לפחות אחת לחודש (צילום אילוסטרציה: לירון מולדובן)

      בבית הסוהר "מגן" שוהים אסירים פגועי נפש, שחלקם הלא מבוטל זכאי לעלות לוועדת סל שיקום. המדינה הגדילה לעשות והחליטה על קיומן של ועדות סל שיקום בתוך כתלי בית הסוהר, במקום לשנע את האסירים אל הוועדות המתכנסות בקהילה. למרות החלטת המדינה כי ועדות הסל המתקיימות בכלא יתכנסו באופן קבוע לפחות אחת לחודש, המהלך לא מתקיים. נכון להיום, ישנם ארבעה אסירים המיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית שממתינים להתכנסותה של ועדת סל שיקום.

      במכתב שנשלח מהסנגוריה הציבורית למרלינה לבן מהפסיכיאטריה המחוזית ביקשו לכנס את ועדת השיקום בכלא או מחוצה לו כדי לדון בעניינם של האסירים המחכים לה. במכתב נכתב כי "חרף אי התכנסות ועדת סל שיקום בתוך בית הסוהר, מסיבה שאינה ברורה לנו, לא הובא עניינם של האסירים בפני הוועדה המתכנסת מחוץ לכלא".

      בית כלא כרמל בעתלית, אסירים נפגשים עם משפחות, יוני 2016 (יותם רונן)
      ועדת הסל אחראית על מתן האישורים ועזרי השיקום לאסירים לאחר שחרורם (צילום אילוסטרציה: יותם רונן)

      במכתב הוסיפו את החשיבות של הבאת האסירים בפני ועדת שיקום והסבירו כי "קיימת חשיבות יתרה להעלאתם של אסירים אלו לוועדת סל שיקום לפני הגעתם לשני שליש מתקופת מאסר, וזאת על מנת שיעלה בידי מי שזכאי לכך, להציג בפני ועדת השחרורים את סל השיקום אשר אושר לו ולהגדיל את סיכויו לזכות בשחרור מוקדם".

      עוד נכתב כי "הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בשיקומם של אסירים אלה, בפרט כשהם משוחררים לקהילה בליווי ובפיקוח של הרשות לשיקום אסיר יחד עם סל שיקום שלו נמצאו זכאים ולכן הסיכוי כי ישובו למאסר קטן".

      מהפסיכיאטריה המחוזית נמסר בתגובה: "מכתב זה ומכתבים נוספים לא נענו ולא נתקבלו עליהם תשובות".

      הסנגוריה הציבורית: התנהלות משרד הבריאות כלפי אסירים - בריונות

      גורם בסניגוריה הציבורית הגדיר את התנהלות משרד הבריאות כבריונית ביחסה לאסירים. "לא ברור למה סל שיקום או נציגים שלו לא מתכנסים ומגיעים בפרקי זמן מאוד גדולים וכשהם כבר מגיעים הם אינם מסכימים לפגוש את כמות האסירים שהצטברה ולא מעלים אותם לסל שיקום, בטענה שהם פגשו יותר מדי אנשים". לדברי הגורם, "זה כמה שבועות שאנחנו בסניגוריה, ברשות לשיקום האסיר ובשב"ס, מנסים לקבל מועד לקביעת ועדה והם מסרבים לנו. המצב הזה מתקיים כבר שנים וזה גורם להרבה אנשים לפספס את ועדת השיקום ואת האפשרות לעלות לוועדת שליש ולהשתחרר מהכלא". הגורם הוסיף כי "אם לא מימשת את האפשרות הזו אתה צריך לעלות לוועדה מחודשת כי זה לוקח זמן למצוא לאסיר מסגרת חדשה גם בעבודה וגם במגורים ולכן מדובר בשרלטנות לשמה".

      לפי הגורם, בוועדת סל שיקום לא רוצים אנשים שביצעו עבירות, אלא אנשים "סרגל", שלא ניתן למצוא בין כתלי הכלא - "הם כבר נמצאים בכלא ולמרות זאת מערימים עליהם קשיים נוספים", ציין. יתרה מכך, ברגע שהוועדה מתכנסת ניתן פרק זמן קצר מאוד כדי להגיש את המסמכים, ואם לא מגישים אותם כפי שהוועדה דורשת, הם לא מעלים את האסירים לדיון. הגורם הוסיף כי "יש פה משהו מאוד בריוני בלהגיד לאדם חסר ישע שיחכה לוועדה הבאה כשלא ברור מתי היא תתכנס, ונכון להיום הם בכלל לא עונים לבקשות ולמכתבים שלנו בעניין".

      משרד הבריאות: "אין השפעה על הזכאות לשירותי שיקום"

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ועדות סל שיקום מתכנסות בכלא מגן בהתאם לצורך והצטברות של מקרים מתאימים לוועדה, ולא בתדירות קבועה - כנהוג במסגרות רבות נוספות. במקרים פרטניים, ניתן לצרף מועמדים לשיקום לוועדות אחרות שמתקיימות במחוז". הם הוסיפו כי "אנו מכירים בזכותם של אסירי כלא מגן להגיש מועמדות לתהליכי שיקום בבריאות הנפש. יחד עם זאת אין קשר בין מועד השליש לבין זכאותם לשירותי שיקום בבריאות הנפש, על פי חוק השיקום לנכי נפש בקהילה".

      בעניין הפניות שהועברו ללשכת הפסיכיאטריה המחוזית אמרו כי "הלשכה וצוות השיקום המחוזי יערכו בדיקה לגבי הפניות שהופנו בפועל על ידי השב"ס ותיבדק אפשרות לקיום ועדה בהתאם".