פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "גשרים במקום חומות": שיתוף פעולה בין כפר בדואי למועצת רמת נגב

      פורום שהוקם בכפר הבדואי ביר הדאג' שואף לשפר את איכות החיים בכפר שסובל ממחסור בתשתיות. בעקבות כך, הם החליטו לתקן את היחסים המתוחים עם מועצת רמת נגב הסמוכה. פעיל חברתי מהפורום: "הרגשנו שהנתק שקיים בינינו הוא לא נכון"

      "גשרים במקום חומות": שיתוף פעולה בין כפר בדואי למועצת רמת נגב
      במאי: יונתן קליין, צלם: מאור אדר

      אחרי שנים של מתיחות בין תושבי המועצה האזורית רמת נגב לבין הכפר הבדואי ביר הדאג' מנסים התושבים לפתוח דף חדש. לאחרונה הוקם בביר הדאג' פורום מקומי שמורכב מחברי הכפר מכל השבטים במטרה לעשות שינוי במקום. המשימה הראשונה שבחר הפורום לעסוק בו הוא ההידברות ושיתוף הפעולה עם השכנים היהודים מהמועצה האזורית רמת נגב הסמוכה, שעד כה היה נתק ומתיחות בינה לבין הכפר הבדואי.

      תושבי היישוב רתמים שבמועצה האזורית רמת נגב טוענים במשך שנים כי חלק מתושבי הכפר השכן מטילים את אימתם באזור באמצעות עבירות רכוש רבות שנעשות ביישוב ובמועצה כולה. מוחמד זנון, פעיל חברתי מביר הדאג' סבור כי הפורום המשותף יגרום ליחסי שכנות טובים יותר, סיפר כי "בחודשים האחרונים התארגנה קבוצה של עשרה חברים בגילאים 30-40 מהכפר במטרה לעשות שינוי בביר הדאג' כדי לשפר את איכות החיים". לדבריו, "ביר הדאג' הוא יישוב מוסדר אבל עדיין אנשים נמצאים במצב שהם גרים במגורים ארעים. היישוב מונה כ-7000 נפשות. יש בתי ספר וגנים ביישוב, אך מעבר לזה אין שום תשתיות. אין מים, חשמל, כבישים, למעט כביש ראשי אחד והשאר שבילי עפר".

      עוד בוואלה! NEWS:
      "המתקפה של נתניהו על עדי מדינה - מסר למקורבו דוד שמרון"
      "אירוע קשה ומיותר": חצה באדום והתנגש ברכב שפנה שמאלה | תיעוד
      "נמות ולא נתגייס": הפלג הירושלמי הפגין לראשונה מאז מות הרב אוירבך

      תושבי ביר הדאג' (יח"צ , ארץ-עיר)
      תושבי הכפר ביר הדאג' (צילום: ארץ-עיר)

      הוא הוסיף כי "כצעירים רצינו לשנות את המצב הקיים בכל תחומי החיים. להפוך אותו ליישוב כמו היישובים הנמצאים סביב לנו במועצת רמת הנגב. אחד הדברים שראינו כצעירים זה הקשר בינינו לבין השכנים שלנו. הרגשנו שהנתק שקיים בינינו הוא לא נכון. סביבנו וסביב היישובים היהודים יש חומות וגדרות". לדברי זנון, "אמרנו לעצמנו שבמקום חומות וגדרות צריך לעשות גשרים ולשבת ולדבר. פנינו למועצה אזורית רמת הנגב, ראינו שבשביל לעשות שינוי ביישוב שלנו אנחנו צריכים להסדיר את הקשרים עם השכנים שלנו".

      "כשנגיע למצב של יחסים טובים עם השכנים, הם יעזרו לנו לפעול למען היישוב שלנו", אמר זנון. "בנוסף החיבור הזה ישפיע על הכלכלה שלנו, הם יבואו לקנות אצלנו והפוך. כך נחזק את הקשר וזה ישפיע על מקומות עבודה עבור תושבים מביר הדאג' שיוכלו לעבוד בענפי החקלאות של המועצה, במפעלים וכדומה. בנוסף, אנחנו מאמינים שהידע שנרכוש מהשכנים יתרום לנו לקידום הישוב, קידום החינוך ועוד", הוסיף.

      "אז פנינו למועצה בפעם הראשונה והזמנו אותם לארוחת איפטאר. אחרי שנים שהיה נתק גם לא במכוון כי אף אחד לא התעסק עם השני, פעם ראשונה נפגשו הצדדים במטרה לקיים שותפות והידברות", סיפר זנון. "ארוחת איפאטר שהייתה מאוד מוצלחת היוותה את נקודת הזינוק ואבן היסוד להמשך שיתוף הפעולה בינינו. לאחר מכן קיימנו מפגש נוסף בשיג (הבית שבו יושבים גברים) של סאלם אבו עדיאסן. הזמנו את חברי מועצת רמת הנגב וכל האנשים המשפיעים בכל יישובי המועצה לביר הדאג'", אמר.

      פגישה של הפורום בביר הדאג' (יח"צ , ארץ-עיר)
      ישיבה של הפורום בביר הדאג' (צילום: ארץ-עיר)

      לדברי זנון, "במפגש הזה נכחו כ-60 אנשים בהם גם נשים יהודיות, ראש מועצת רמת הנגב וראש מועצת נווה מדבר. זה היה מפגש היסטורי, פעם ראשונה בו שתי הקהילות יושבות יחד במטרה להכיר אחת את השנייה. במפגש הזה ישבנו ושוחחנו מהלב, ובסוף החלטנו על הקמת בתים פתוחים בו משפחות מביר הדאג' יארחו משפחות מרמת הנגב והפוך". הוא הוסיף כי "לאחרונה התקיימו כבר כמה בתים פתוחים אצל משפחות מהכפר שאירחו משפחות מרמת הנגב ובקרוב יתקיימו עוד. בנוסף, החלטנו על קידום פרוייקטים משותפים כמו הקמת גן ילדים משותף שבו ילמדו ילדים בדואים ויהודים יחד, הקמת תנועות נוער לשתי הקהילות ועוד. על מנת לקדם פרויקטים אלה, הקמנו לאחרונה פורום פעולה מצומצם".

      אייל מור יוסף, מנהל המחלקה לנוער וצעירים במועצת רמת הנגב אמר כי עד עכשיו כמעט ולא היתה מערכת יחסים בין תושבי הישובים המדוברים, "היו בעיקר בעלי תפקידים שתמיד ניסו להיפגש. בעבר ניסינו בעזרת האוניברסיטה פרוייקט שנקרא "שכנות טובה" שלא הניב פירות משמעותיים, בעיקר בגלל העובדה שבביר הדאג' לא היה עם מי לעבוד. אחרי שהמנהל היה מוציא צווי הריסה לכפר היו חיכוכים בין תושבי רתמים ורביבים הסמוכים לביר הדאג' והיינו סופגים אבנים וונדליזם בשדות". לדבריו, "בשנה האחרונה אנחנו מרגישים שבעקבות הפרויקט של עמותת ארץ עיר, הקמת הקהילה בביר הדאג', נוצרה כתובת ויש מוטיבציה לשינוי. בתחושה שלי נראה לי שיש לזה פוטנציאל גדול".

      הפורום בביר הדאג' (יח"צ , ארץ-עיר)
      הפורום בביר הדאג' (צילום: ארץ-עיר)

      הוא הוסיף כי "יש להם יכולות והם רוצים לעשות טוב וגילינו שצורת החשיבה שלהם מאוד דומה לשלנו, ברצון שלהם שיהיו קשרים ובידיעה שהשכנות צריכה להיות טוב לשני הצדדים. לרמת הנגב לא יהיה טוב אם לביר הדאג' לא יהיה טוב וההפך. מבחינתנו אם לילדי ביר הדאג' אין חוגים והם לא יודעים חוגים אז לשתי הקהילות לא טוב". לדברי מור יוסף, "אני חייב לציין שהנושא של השכנות ושיתוף הפעולה עם ביר הדאג' קיבל משמעות וחשיבות מבחינת המועצה ומימד התושבים. אם עד לפני עשר שנים חשבו תושבי רמת הנגב שביר הדאג' יוכל להיעלם, היום יש הבנה שגם היישובים מרמת הנגב לא יזוזו לשום מקום וגם ביר הדאג' לא תזוז לשום מקום וכדי שיהיה טוב לשני הצדיים חשוב שנשמור על שכנות טובה".

      "מיזם קהילות משימתיות בחברה הבדואיות, שהקהילה בביר הדאג' היא חלק ממנה, הוא מיזם חדש וייחודי", אומרת נועה אשר ברקלי, מלוות קהילות בארץ עיר, שמלווה את הקהילה בביר הדאג'. לדבריה, "בפעם הראשונה תושבים מקומיים מכל היישוב, בלי השתייכות שבטית, פועלים יחד כדי להצמיח שינוי במקום. ההצלחה של הקהילה נובעת מכך שהיא צומחת מהשטח, מהאנשים עצמם, והם אלו שיוצרים מנהיגות מקומית. אנחנו בארץ עיר נרגשים ללוות את הקהילה, וכל זה לא היה יכול לקרות בלי השותפים למיזם: קרן שח"ף והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שנותנים לקהילות את התשתית לפעול".