פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשל הלחץ הציבורי: פורסמה רשימת שיאני עבירות הבטיחות בענף הבניין

      בעקבות ריבוי תאונות העבודה הקטלניות בענף פורסמו נתוני צווי הבטיחות שהוצאו לחברות בנייה בין השנים 2012-2016. העבירות הבולטות: הפעלת עגורן ללא הסמכה, אי מינוי מנהל עבודה ואי הקפדה על נהלי עבודה בחשמל. בין שיאניות העבירות: "דניה סיבוס", "האחים אום" ו"שתית"

      בשל הלחץ הציבורי: פורסמה רשימת שיאני עבירות הבטיחות בענף הבניין
      צילום: מד"א

      משרד העבודה והרווחה פרסם הבוקר (רביעי) את נתוני צווי הבטיחות שהוצאו לחברות בנייה בשנים 2012-2016 ואת רשימת העבירות השכיחות המסכנות את חייהם של פועלי בניין. על פי הנתונים "שיאניות" עבירות הבטיחות בענף הבנייה הן: "דניה סיבוס,", "אחים אום", "שתית בע"מ" ו"אחים אוזן חברת בנייה בע"מ".

      הרשימה המלאה, הכוללת 700 צווי בטיחות שהוצאו על פני חמש שנים, התפרסמה בעקבות הלחץ הציבורי בשל תאונות העבודה הקטלניות הנמשכות - בחודשיים הראשונים של השנה נהרגו עשרה פועלים ובשנת 2017 לבדה 35. צווי הבטיחות הוטלו על עשרות קבלנים ברחבי המדינה בשל הפרות בטיחות בולטות. בין היתר מופיעות ברשימה העבירות הבאות: אי מינוי מנהל עבודה, שימוש במכונת הרמה ללא תסקיר בדיקה, עבודה בקרבת קווי חשמל, ליקויי בטיחות בלוח חשמל, ליקויים רבים, אי הודעה על פעולת בנייה, ליקויים בהבטחת אי התמוטטות צדי חפירה שעומקה עולה על 1.20 מטר; העסקת נער בעבודה בגובה וכן אי גידור או גידור לא תקין.

      לקריאה נוספת:
      משרד הרווחה: קיים ספק ביעילות איסור העסקת בני נוער באתרי בנייה
      המאבק בתאונות בנייה: המפקחת על בטיחות במשרד העבודה בדרך לסיום כהונתה

      פועל נפגע מחפץ כבד באתר בנייה בבני ברק 28 ביוני 2017 (מד"א)
      35 הרוגים בתאונות בניין ב-2017. אילוסטרציה (צילום: מד"א)

      פרסום הרשימה מגיע בעקבות דרישה ציבורית לפרסם את שמות הקבלנים שעבודתם הופסקה לאחר רשלנות בטיחותית שמצאו מפקחי העבודה של משרד העבודה והרווחה .הדרישה לפרסם את שמות הקבלנים ועבירות הבטיחות שביצעו נועדה ליצור הרתעה בקרב חברות הבנייה - למען יראו וייראו.

      פרסום צווי הבטיחות לצד שמות הקבלנים מגיע יום לפני קיום דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא הקטל בענף הבנייה, בהשתתפות שר העבודה והרווחה חיים כץ, שבמשרדו מנסים להראות שקיפות אחרי שנמנעו מכך במשך שנים. לאחר פרסום הרשימה, כל צו בטיחות שיינתן מעתה יפורסם באתר המשרד.

      העבירות הבולטות: הפעלת עגורן בניגוד להוראות ואי מינוי מנהל עבודה

      חברת הבנייה המוזכרת ביותר ברשימה של משרד העבודה היא "דניה סיבוס" שהייתה מעורבת בשנים האחרונות בשורת תאונות עבודה - הזכורה מכולן היא קריסת חניון הברזל ברמת החייל שהביאה למותם של שישה בני אדם. במהלך חמש שנים הוצאו לחברה 13 צווי בטיחות. במרבית הצווים צוין כי הוצאו בשל "עגורן צריח שהופעל בניגוד להוראתו של הבודק להשבית את העגורן" וכן בשל "מבצע בנייה שלא הודיע למפקח העבודה האזורי על מינוי מנהל עבודה".

      אחריה נמצאת ברשימה חברת "האחים אום" עם 10 עבירות שהביאו להוצאות צווי בטיחות מטעם משרד העבודה. בניגוד ל"דניה סיבוס" שמרבית עבירות הבטיחות שעברה זהות, לחברת הבנייה "האחים אום" שורה של עבירות בטיחות שהביאו לפגיעה בבטיחות העובדים: "מבצע בנייה לא הודיע למפקח העבודה האזורי על מינוי מנהל עבודה"; "אי בדיקת עגורן צריח על ידי בודק מוסמך - אחד לשישה חודשים"; "מבנה העגורן אינו תואם את דרישות החקיקה"; "עבודת בנייה אינה מתבצעת בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה"; "לא בוצעה בדיקה של מתקן החשמל הזמני באתר על ידי חשמלאי בודק".

      סטודנט לרפואה נהרג במהלך חופשת סמסטר ביום הראשון לעבודתו כפועל בניין (ספק 500 , הקואליציה למניעת תאונות עבןדה)
      במקרים רבים לא מינה הקבלן מנהל עבודה. אילוסטרציה (צילום: הקואליציה למניעת תאונות עבודה)

      בהמשך הרשימה נמצאת חברת "שתית בע"מ" עם 9 עבירות בטיחות שהביאו להוצאת צווים נגד אתרי בנייה שלהם הייתה אחראית. בין העבירות שצוינו: "בוצעה עבודה באתר, במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתיל של קווי חשמל, במתח עד 33 אלף וולט"; "לא נמצא תסקיר הבדיקה של העגורן בפנקס העגורן"; "לוח החשמל אינו מצויד במפסק מגן המופעל בזרם דלף של 0.030 אמפר"; "מבצע בנייה לא הודיע למפקח העבודה האזורי על מינוי מנהל עבודה"; "לא נערכה בדיקה תקופתית של העגורן אחת לשישה חדשים לפחות"; "עבודת בנייה אינה מתבצעת בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה".

      חברת בנייה נוספת שעלתה ברשימה היא "אחים אוזן חברה לבנייה בע"מ" עם שמונה עבירות בטיחות. בין העבירות שבגינן קיבלה החברה צווי בטיחות: "עבודת בנייה אינה מתבצעת בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה"; "לא בוצעה בדיקה של מתקן החשמל הזמני באתר על ידי חשמלאי בודק"; "אי בדיקת עגורן צריח על ידי בודק מוסמך - אחת לשישה חודשים".

      אתר בנייה של חברת אסיה סיירוס בדימונה (ראובן קסטרו)
      עבירה שכיחה נוספת הייתה העדר בדיקות לעגורנים. אילוסטרציה (צילום: ראובן קסטרו)

      חברות בנייה נוספות המופיעות ברשימה וקיבלו שמונה צווי בטיחות הן: "עומר הנדסה ובנייה בע"מ", "אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ", "מפעלים טרומיים אשטרום ירושלים בע"מ", "אלקטרה בניה בע"מ" ו-"ב.ס.ט בניה בע"מ". הסיבות שבגינן קיבלו חברות אלו צווי בטיחות דומות אף הן ועוסקות גם כן בהפעלת עגורן צריח בניגוד להוראה על השבתה וכן על ידי אדם ללא הסמכה מתאימה - וכן אי מסירת עדכון על הפסקת עבודת מנהל עבודה. ברשימה מופיעה גם חברת "אביסרור משה ובניו עבודות בניין ופיתוח בע"מ" עם שבע עבירות בטיחות, גם הן בתחומי הפעלת עגורן צריח ואי הקפדה על הנחיות עבודה עם תשתית חשמל.

      המדינה הטילה עיצומים בסך 19 מיליון שקל על קבלנים בינואר

      ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקפו הצו להגברת אכיפה בבטיחות בעבודה שפירושו עיצומים אישיים על קבלנים רשלניים בגובה של עשרות אלפי שקלים בגין כל עבירה באתר בנייה. מטרת העיצומים היא למעשה קנס כספי בהליך מנהלי שאינו פלילי, במסגרתו חלק מההפרות (אם נעברו בפעם הראשונה, ד"י) מתורגמות להתראות -כאשר אם הקבלן מפר אותן בשנית יושת עליו כפל קנס.

      בסיכום החודש הראשון לכניסתו של הצו עולה כי מפקחי הבטיחות ביקרו מדי יום בעשרות אתרים ובסך הכול ביותר מ- 700 אתרי בנייה. בפועל הוטלו יותר מ-660 עיצומים בסכום כולל של כ-19 מיליון שקל. הדגש שניתן לפעילות האכיפה הוא על ההפרות הבולטות והמסוכנות ביותר: מניעת נפילה מגובה וניהול בטיחות באתר. בחודש הקרוב יפורסם סיכום מתן עיצומים לקבלנים רשלניים לרבעון הראשון של שנת 2018.

      ראובן בן שמעון מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה ואחד הפעילים החברתיים שדרשו לפרסם את מספר הצווים וכן את עבירות הבטיחות שעברו עליהם חברות הבנייה בירך על חשיפת הנתונים. "אנו בפורום למניעת תאונות עבודה מברכים על המהלך והיענות לקריאתנו לפרסם את רשימת הצווים, במיוחד לאור העובדה שמתחילת שנת 2018 נהרגו כעשרה פועלי בניין ועוד עוברת אורח נוספת שרכב מחץ את רכבה", מסר.

      לדבריו, "מדובר במידע קריטי בעל חשיבות ציבורית ראשונה במעלה, שממנו ניתן ללמוד את זהותן של חברות קבלניות שבאתריהן ישנן הפרות בטיחות חוזרות ונשנות שיש בהן לסכן את חיי פועלי הבניין. מידע זה יאפשר לציבור ולארגונים החברתיים לפעול כנגד אותן חברות, לרבות: לשלול מהן להשתתף במכרזים ממשלתיים; לדרוש פיקוח רגולטורי הדוק יותר מצד משרד העבודה על אתריהן; לדרוש נקיטת הליכים פליליים וכן לדרוש שרשם הקבלנים במשרד השיכון יפעיל את סמכותו החוקית והמתבקשת לשלילת רישיון הקבלן של חברות שמפרות באופן שיטתי את חוקי הבטיחות ומפקירות את עובדיהן".

      בן שמעון הוסיף כי "יחד עם זאת אנו מצפים ממשרד העבודה והרווחה לפרסם בעתיד בזמן אמת באתר האינטרנט שלהם את רשימת הצווים תוך 48 שעות מרגע הוצאתם וזאת על מנת לייצר שקיפות והרתעה כנגד החברות המפרות את דרישות החוק".

      "הפרסום מעיד על הצלחת המאבק הציבורי"

      בארגון "קו לעובד" השותף לפרויקט "נרתמים - בטיחות לעובדי הבניין", בירכו על פרסום רשימת הצווים שניתנו לקבלנים "בתחילת המאבק הציבורי בנושא, המידע נשמר רחוק מעיני הציבור", ציינו. "זאת למרות חיוניותו לשמירת חיי העובדים ואף העוברים והשבים. פרסומו מעיד על הצלחת המאבק הציבורי. לנראות של מידע זה חשיבות גדולה ביכולת הציבורית לפקח על קבלנים ולדרוש מהם למלא את הוראות הבטיחות. לצערנו מידע זה שעמד לרשות המשרדים הממשלתיים השונים, בהם משרד רשם הקבלנים במשרד השיכון, לא הביא אותו להעמדת ולו קבלן אחד לדין משמעתי בגין הפרה חוזרת ונשנית של בטיחות עובדיו וסיכון חייהם.

      "לארגון 'קו לעובד' עתירה עומדת ותלויה הדורשת פרסום מידי ושקיפות של כל צו הפסקת עבודה שמוטל על קבלן", אמרו. "לצערנו תגובת משרד העבודה והרווחה שניתנה לא מכבר מגלה שהמשרד מסרב לפרסם את הצווים באופן המידי, ורק 45 יום לאחר הטלתם, בכדי להעניק לקבלן את יכולת התגובה. אבל עיון בנתונים שמתפרסמים היום מגלים כי עמדה זו היא חסרת אחריות. אחת מהפרות הבטיחות הבולטות הינה הפעלת עגורני צריח בניגוד לעמדת הבודק, הפרה שבנקל עולה בחיי אדם. רק לחברת דניה סיבוס היו 13 צווי בטיחות 9 מתוכם בנושא זה. פרסום מידי יכול לשמור על חיי העובדים וחיי הציבור, בניגוד לפרסום באיחור של 45 יום מביצוע הפרת הבטיחות".

      בארגון הוסיפו כי הם מקווים ש"משרד העבודה והרווחה ימשיך בהליך השקיפות, יחשוף לציבור ברמה המידית את כל צווי הבטיחות המוטלים, מה שיעניק גם לציבור, וגם לגופים הממסדיים השונים, את היכולת לטפל בנושא ברמה המידית".