לרגל יום האישה הבינלאומי, שיצוין ביום ראשון הקרוב, פרסם היום (שלישי) מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח שנותן בתמונת מצב ומבט משווה של ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי. הדוח נכתב לבקשתה של יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). נושא תת הייצוג נשים בשלטון המקומי עלה לסדר היום במיוחד לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל, שצפויות להיערך ב-30 באוקטובר.
תמונת מצב זו מתייחסת למצבה של ישראל בנושא מעורבות נשים בפוליטיקה המוניציפלית בישראל, כמו גם מדד השוואה לעולם בסוגיה זו. בישראל, השיעור הממוצע של הנשים בקרב כלל חברי המועצות ברשויות המקומיות הוא כ-13.5%. שיעור זה נמוך משמעותית משיעורן של הנשים באוכלוסייה ואף נמוך בהשוואה לייצוג הנשים בשלטון המרכזי שעומד נכון להיום על 28%, הלוא הן 34 חברות כנסת.
עוד בוואלה! NEWS:
פנס: אם הסכם הגרעין לא יתוקן בקרוב - ארה"ב תיסוג ממנו
אחרון הבן-גוריוניסטים: האיש שראה את התככים מקרוב ולא התפתה
נתניהו על משבר חוק הגיוס: רוצה להגיע להסדר, זה כרגע לא בהישג יד"
הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות התקיימו לפני חמש שנים, בשנה זו היו בישראל 255 רשויות מקומיות שבהן יש תושבים, ועוד שתי מועצות תעשייתיות. מקרב הרשויות המקומיות שלהן תושבים, 54 הן מועצות אזוריות, 75 ערים ו-126 מועצות מקומיות.
מכלל המועצות המקומיות והערים בישראל - 201 במספר, רק בארבע ערים: נתניה, יהוד-מונוסון, אור יהודה וגני תקווה מכהנות נשים כראש הרשות. שיעורן של נשים בקרב ראשי רשויות עומד אם כן על כ-2% בלבד.
בתוך כך, מעניין לדעת כמה נשים התמודדו לתפקידים בשלטון המקומי שהביאה לתת ייצוג זה. על פי נתוני משרד הפנים, בבחירות 2013 התמודדו 17,673 איש ואישה לראשות הרשויות ולחברות במועצות שלהן, מתוכם כ-20% היו נשים - 3,557 מתמודדות, והיתר גברים - 14,166 מתמודדים.
41 נשים התמודדו לראשות רשויות מקומיות, ב-36 עיריות ומועצות מקומיות, מהן שלוש נשים זכו בבחירות ונבחרו לכהן בראש הרשות. שיעורן של הנשים המתמודדות לראשות הרשות מכלל המתמודדים, 702 במספר, עמד בבחירות אלו על כ-6%. נמוך אף יותר משיעור הנשים שהתמודדו לחברות במועצת הרשות כ-20%.
מבין אותן נשים שהתמודדו לראשות המועצה או לחברות בהן נבחרו 327 נשים, 324 נשים כחברות מועצה ועוד שלוש נשים כראשות רשות, ב-2015 נבחרה בבחירות מיוחדות ראשת רשות באור יהודה. כך עולה שרק 9% מהמתמודדות לחברות המועצות של הרשויות המקומיות זכו בכהונה. לשם השוואה, בקרב הגברים התמודדו 14,116 מועמדים, מתוכם 2,093 נכנסו כחברים ברשויות, 14.8%.
ככל שהרשות יותר ענייה - הייצוג הנשי יורד
מניתוח הנתונים עוד עולה כי קיים מתאם בין הדירוג החברתי-כלכלי של תושבי הרשויות לבין שיעור הנשים המכהנות במועצות שלהן. בעוד שביישובים המדורגים באשכולות 4-1 שיעור הנשים הממוצע בקרב כלל חברי המועצה הוא פחות מ-3%, ברשויות בדירוג 5 השיעור הממוצע עומד על 16%, ברשויות בדירוג 7-6 הוא עומד על 24% וברשויות המבוססות אשכולות 10-8 של הדירוג הייצוג הנשי הממוצע עומד על כשליש מכלל חברי המועצה.
יתרה מכך, ביותר משליש מבין היישובים השייכים לאשכולות הגבוהים של הדירוג החברתי-הכלכלי, אשכולות 8 ו-9, היו מועמדות לרשות הרשות המקומית. זאת, בעוד שמכלל הרשויות השייכות לשלושת האשכולות הנמוכים בהן רשויות רבות שהן ערביות או חרדיות, רק בשתי רשויות, מצפה רמון ונצרת, התמודדה אישה על ראשות הרשות.
באשכולות 2-1 שיעורר המתמודדות לראשות הרשויות המקומיות עמד על אפס, באשכולות 5-3 שיעור הנשים המתמודדות עמד על 11%, באשכולות 7-6 שיעור המתמודדות עמד על 33% ובאשכולות 10-8 שיעור המתמודדות עמד על 42%.
תת-ייצוג נשי בולט - ברשויות הערביות והחרדיות
רק כ-4% מכלל המתמודדים למועצות הרשות הן ברשויות הערביות והן בחרדיות היו נשים. העיר נצרת היא הרשות המקומית הערבית היחידה בה התמודדה אישה על ראשות הרשות. בקרב הרשויות החרדיות לא נבחרה אף אישה כחברת מועצה; ברשויות הערביות נבחרו בסך הכול שש נשים, פחות מאחוז מכלל חברי המועצה.
מנתונים של פורום סגנים וממלאי מקום ראשי רשויות בישראל במרכז השלטון המקומי, רק 12% מסגני ראשי הרשויות הן נשים, בדומה לשיעורן בקרב חברי המועצות. 20 מתוך 45 הנשים שהן סגניות ראשי רשות הן סגניות בשכר של כ-45%, לעומת שיעור של 53% סגנים בשכר מכלל הסגנים הגברים.
מדינות שונות משתמשות בכלים כדי להעלות את שיעור הייצוג של נשים במערכת הפוליטית, בחלק מהכלים מנסים להתמודד עם ההסדרים המבניים הקיימים במדינה ואילו כלים אחרים דוגלים ותר בחינוך והסברה במטרה להביא לשינוי בסדר החברתי והתרבותי שרווח בה. מכסות ייצוג לנשים הן אחד הכלים המרכזיים להגדלת שיעורן במערכת הפוליטית המדינתית או מוניציפלית. המכסה צריכה להתייחס להצבת נשים במקומות ריאליים ברשימות המתמודדות בבחירות, וכן לכלול סנקציות בגין הפרת הדרישה הקבועה במכסה כפי שאכן קיים במרבית המקרים.
במדינת ישראל לא קיימות מכסות סטטוטוריות לייצוג הולם של נשים ברמה המוניציפלית. לצד זאת, בשנת 2014 התקבל תיקון מספר 12 לחוק הרשויות המקומיות מימון בחירות, שנועד להעלות את שיעור הייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית, באמצעות מתן תמריץ כלכלי לשילוב נשים במקומות ריאליים ברשימות הסיעות. התיקון קובע כי סיעות ברשויות המקומיות שלפחות שליש מחבריהן הן נשים יקבלו מימון בחירות מוגדל. על פי התיקון, סיעה כזו תקבל תוספת בשיעור של 15% מסכום מימון הבחירות שהיא זכאית לו לפי החוק. הוראה זו תחול בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. ולאחריהן יהיה ניתן לבחון את מידת השפעתו על שיעור הייצוג של הנשים בפוליטיקה המוניציפלית.
ישראל לעומת העולם
דווקא בסוגיה זו ישראל לא לבד בעולם בסוגיית התת ייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית, אך עדיין יש לה עוד מה ללמוד. בהשוואה לעולם, נתוני המדינות השונות מלמדים כי נשים הן עדיין מיעוט מכלל המכהנים במועצות המוניציפליות ומכלל העומדים בראש הרשויות. מתוך המדינות שנבחנו בדוח זה למעט איסלנד ושבדיה, שיעור הנשים במועצות המוניציפאליות נמוך מ-40%. ב-60% מהמדינות שנסקרו, שיעור הנשים אף נמוך מ-30%. כמו כן, בכל המדינות שנסקרו בדוח זה, למעט שבדיה, משיעור הנשים העומדות בראש מועצה מוניציפאלית נמוך מ-30%. בכ-75% מהמדינות שנסקרו במסמך שיעור הנשים אף נמוך מ-20%.
כך, לדוגמה, בשנת 2017 שיעור הנשים במועצות המוניציפליות של מדינות האיחוד האירופי עמד על 32.1%, והשיעור הממוצע של נשים העומדות בראש מועצה מוניציפלית במדינות אלה היה 14.9%.
מדוח של הארגון לשיתוף פעולה לפיתוח כלכלי של ה-OECD עולה כי נשים מתמודדת עם יותר חסמים בזירה הפוליטית. כך למשל: חסמים תרבותיים - תפיסה של התפקיד הפוליטי והיכולת להנהיג אלו מצריכים תכונות אופי המזוהות תרבותית עם גברים. הדוח מציין גם חסמים מבניים - אלו לרוב כוללים קושי ביכולת לאזן בין חיי משפחה ומשרה פוליטית, היעדר גמישות בהסדרי העבודה והיעדר תמיכה וקשרים.
הדוח מתייחס גם לחסמים פנימיים של הנשים, דוגמת חוסר ביטחון, אשר מקורם לרוב בסטריאוטיפים הנוגעים למגדר ולתפקיד האישה. לצד זה הדוח מציין גם מחסור במנגנונים שיעודדו שוויון מגדרי וכן בנתונים רלבנטיים, מפולחים לפי מגדר. לצד חסמים אלו, אם מתייחסים לישראל, במרבית המקרים חברות במועצת הרשות לא מגלמת בתוכה תגמול כספי, אלא מבוססת על עבודה התנדבותית.
אווה מדיז'בוז' יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה אמרה כי "יותר מ-15 נשים שנבחרו ב-2013 לכהן כחברות מועצת עיר התפטרו מתפקידן ובמרבית המקרים הוחלפו על ידי גברים. תת הייצוג הזה, גם בערים כמו עפולה או טבריה שבהן לא מכהנת אישה במועצת העיר, היא תעודת עניות לחברה כולה". היא הוסיפה כי "עלינו לעודד את הציבור לתמוך ברשימות בראשות נשים. הרשות לקידום מעמד האישה מתכוונת להוביל קמפיין כלל ארצי לעודד מצביעות ומצביעים לבחור הפעם בנשים".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה כי "לצערי הרב בישראל של 2018 עדיין זכותן של נשים להזדמנות שווה אינו דבר מובן מאליו, המחסומים והמכשולים הם כה רבים שמביאים לכזאת תמונה עגומה". לדבריה, "אסור שמצב סוציו-אקונומי יהווה מכשול בפני אישה למלא את תפקידה בהנהגת החברה, אסור שמפלגות שלמות יחסמו את דרכן של הנשים לפוליטיקה".