האזורים דוברי האנגלית בקמרון, קולוניה צרפתית לשעבר, מקופחים זה עשורים רבים על ידי השלטון המרכזי ובשנה וחצי האחרונה הם החלו להשמיע את קולם, או לפחות ניסו, עד שהנשיא החליט להשתיקם בכוח הזרוע - כשהוא מסתייע גם בידע ובכלי נשק ישראליים.
מאז אוקטובר 2016, מתחולל בקמרון משבר פוליטי קשה בשני מחוזות סמוכים לגבול עם ניגריה. המחאה החלה בשביתות והפגנות של מורים ושל עורכי דין, אך כוחות הביטחון ניסו לדכאה באלימות. לפי עדויות של פעילי זכויות אדם, מפגינים נורו באש חיה, לצד פשיטות על אוניברסיטאות, בתי עסק ובתי מגורים, כמו גם אונס של סטודנטיות ומעצרים פוליטיים נרחבים.
נשק דמים | לקריאה נוספת בנושא
מיאנמר: עם נשק וחיבוק מישראל, מיעוט מוסלמי מושמד באכזריות
ה"קצב מבוסניה" קיבל את עונשו - אך ספקי הנשק שלו מישראל חסינים
הברית בין ישראל לדרום סודאן מוסיפה שמן למדורת מלחמת האזרחים
בין הכוחות בשטח נמצאת גם יחידת BIR (אוגדת ההתערבות המהירה, בצרפתית - Battalion D'intervention Rapide). זאת יחידת עלית, הכפופה ישירות לרודן פול בייה, שנמצא בשלטון מאז 1982. היא הוקמה ב-2001, לכאורה במטרה להילחם בארגוני פשע, אך בהמשך גם השתתפה בלחימה בארגון הטרור הניגרי בוקו חראם ולאחרונה הופקדה גם על דיכוי המחאה.
היחידה מטילת המורא מכונה בתקשורת המקומית - "היחידה הישראלית". זאת לא רק מאחר שלוחמיה מתועדים בסרטונים ובתמונות שפורסמו בתקשורת חמושים בכלי נשק כחול לבן, כמו רובי גליל, תבור ואייס ומקלעי נגב, היא אף הייתה תחת פיקודו על ידי קצין צה"ל לשעבר, ולא סתם קצין - אלוף-משנה אבי סיוון, אחד ממפקדי יחידת דובדבן. סיוון שימש גם נספח צה"ל בקמרון, ולאחר סיום תפקידו, עבר לייעץ לנשיא ולאמן את היחידה, עד שנהרג בהתרסקות מסוק במדינה ב-2010.
לפי דיווחים מקומיים, על היחידה מפקד גם כיום ישראלי, אולם זהותו לא ברורה.
החודש הגישו פעילי זכויות אדם, בהם עו"ד איתי מק, עתירה לעצירת הייצוא הביטחוני מישראל ליחידת העלית הקמרונית. ואולם, בתי המשפט כבר הוכיחו שהם אינם מתערבים במקרים דומים של קשרים מפוקפקים בין התעשיות הביטחוניות למשטרים רודניים - מיאנמר ודרום סודאן, למשל - ומקבלים את טיעוני נציגי מערכת הביטחון הנשמעים מאחורי דלתיים סגורות.
"אין מדובר בייצוא ביטחוני ישראלי 'רגיל' המשמש להפרות חמורות של זכויות אדם, אלא בהתערבות של ממש מצד משרד הביטחון בישראל בחיים הפוליטיים של מדינה אחרת, בסגנון ניאו-קולוניאליזם", אמר עו"ד מק. "אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, ממשלת ישראל וכנסת ישראל, מעולם לא הכריזו על מלחמה נגד תושבי האזורים דוברי האנגלית בקמרון, ומעולם לא הצביעו על תמיכה בשלטון נצחי של דיקטטור מזדקן".
קמרון היא לא המדינה הראשונה באפריקה (דרום סודאן, אוגנדה, רואנדה), או באזורים אחרים (מיאנמר), הזוכה לסיוע צבאי ישראלי חרף עדויות שיטתיות על הפרות זכויות אדם, וחרף סנקציות בינלאומיות במקרים מסוימים. זאת, בין היתר, כדי להגדיל את התמיכה בישראל בגופים בינלאומיים, בין היתר באו"ם.
סרטון על היחידה הנשיאותית
ממשרד הביטחון נמסר: "המדיניות על הפיקוח על הייצוא הביטחוני נבחנת באופן תדיר בהתאם לשיקולים שונים וביניהם מצב זכויות האדם במדינת היעד כמו גם מדיניות מועצת הביטחון של האו"ם וגורמים בינלאומיים נוספים. בתהליך קבלת ההחלטות הקיים כיום במשרד משולב משרד החוץ האמון על מדיניות החוץ ויחסי החוץ של ישראל באופן מלא.
הן במשרד הביטחון והן במשרד החוץ מייחסים חשיבות רבה להיבט זכויות אדם במדינות היעד לייצוא ביטחוני. היבט זכויות האדם נלקח בחשבון ומיוצג על ידי משרד החוץ, זאת יחד עם שיקולים מדיניים ואסטרטגיים שנלקחים בחשבון בתהליך ובניגוד מוחלט למוצג בכתבה".