נושאים חמים

עם נשק וחיבוק מישראל, מיאנמר משמידה מיעוט מוסלמי באכזריות

למרות בחירות היסטוריות, המדינה הבודהיסטית נותרה בשליטת הצבא שמשסף גרונות של תינוקות ורוצח ילדות לנגד אמן הנאנסות - רק כי הם מבני הרוהינגיה חסרי הזכויות. חרף העדויות על פשעים נגד האנושות, העסקים עם ישראל משגשגים. משרד הביטחון: "לא מתייחסים למדיניות הייצוא"

עם נשק וחיבוק מישראל, מיאנמר משמידה מיעוט מוסלמי באכזריות
צילום: רויטרס, עריכה: ורד לידני

ב-29 בינואר נחת יו קו ני בנמל התעופה הבינלאומי ביאנגון, בירתה לשעבר של מיאנמר. עורך הדין ופעיל זכויות האדם המוסלמי שימש יועץ משפטי למפלגת השלטון, שגרפה לפני כשנה וחצי ניצחון היסטורי בבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה הדרום-מזרח אסייתית זה רבע מאה. מחוץ לנמל המתין לו מתנקש, שירה בראשו וחיסל אותו. הרצח טלטל עוד קצת את מיאנמר, בתקופה שבה האו"ם וארגוני זכויות אדם סבורים כי היא מבצעת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד מיעוט משולל זכויות.

קו ני המוסלמי ייעץ לממשל במדינה בעלת הרוב הבודהיסטי על ניסוח חוקה חדשה, שהייתה אמורה להפחית את השפעתו של הצבא. למרות הרפורמות שעברה המדינה בשנים האחרונות, שאפשרו גם את עלייתה של ממשלה אזרחית, ללובשי המדים שמורות עדיין פריבילגיות רבות שלמעשה משמרות את אחיזת הצבא בשלטון. לגנרלים עדיין שמורים כרבע ממושבי הפרלמנט והם מחזיקים בעמדות מפתח במשטר – משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים והמשרד לביטחון הגבולות.

עוד על רצח העם במיאנמר
גופת פעוט על גדת נהר: התמונה שזועקת את כאב המוסלמים במיאנמר
שריפת כפרים ואונס: צבא מיאנמר מואשם בהרג שיטתי של מוסלמים
תגובת מיאנמר לטענות על טיהור אתני: "העולם מתרכז רק בצד השלילי"

הלוויית עורך דין מוסלמי שנרצח במיאנמר, ינואר 2017 (AP)
פעל לשינוי החוקה במדינה. הלוויית יו קו ני (צילום: אי-פי)

ולכן, לצבא ולנאמניו הייתה סיבה טובה לחסל את עורך הדין המוערך בשל פועלו למען סובלנות דתית במדינה בת 53 מיליון התושבים. המקרה זכה לכותרות נרחבות ברחבי העולם, ואילץ את השלטונות לפעול, גם אם למראית עין. עד כה נעצרו שלושה חשודים, והרשויות טוענות כי הם פעלו על דעת עצמם, מתוך מניעים "אישיים ולאומניים". את התיאוריה שלפיה מדובר בסגירת חשבונות מצד הצבא הן דוחות, אך לנוכח ההיסטוריה של הצבא, קשה שלא לתהות אם אכן הייתה זו פעולה מקומית ולא מזימה ששורטטה בדרגים בכירים.

מאז הבחירות ההיסטוריות בנובמבר 2015, ההנהגה החדשה במיאנמר עמלה כדי להשיבה לקהילה הבינלאומית, אחרי עשורים רבים של בידוד בינלאומי שנועד ללחוץ על החונטה הצבאית והדכאנית. אנג סו צ'י, כלת פרס נובל לשלום שהפכה לסמל המאבק הדמוקרטי והלא-אלים בארצה, משמשת הנשיאה בפועל מאז הניצחון הגורף של מפלגת "הליגה למען דמוקרטיה" שבראשותה.

היא הצליחה להביא להסרת הסנקציות הכלכליות הכואבות אחרי מפגש פסגה עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, על אף שהיא מנועה מלשאת את התפקיד הרשמי בשל מגבלות חוקתיות שנתפרו למידותיה. לפי החוקה, שנוסחה על ידי הצבא ב-2008, מי שבן זוגו וילדיו אינם אזרחי המדינה פסולים מלכהן כראשי המדינה – בדיוק המצב המשפחתי של המנהיגה בת ה-70.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה בפגישה בבית הלבן עם מנהיגת מיאנמר אונג סן סו צ'י, ספטמבר 2016 (AP)
אנג סו צ'י עם ברק אובמה

מאז 1989 ועד 2010, סו צ'י ריצתה לסירוגן מאסרי בית. החונטה הצבאית סירבה להכיר בתוצאות הבחירות ב-1990, שבהן ניצחה מפלגתה והדיכוי התגבר. היה זה עידן של מהפכות דמוקרטיות - לפחות על הנייר - ברחבי מזרח אירופה ובמקומות אחרים בעולם שהרימו את ראשיהם עם קריסת ברית המועצות. במיאנמר, אז עוד בורמה, סירבו לשחרר את מוסרות השלטון והגנרלים נאחזו בכיסאותיהם. סו צ'י שאבה השראה מהמאבק האזרחי של מרטין לותר קינג בארצות הברית ושל מהטמה גנדי בהודו, לשם עברה ב-1960 עם אמה, שמונתה לשגרירת בורמה במדינה. עם זאת, הציפיות הגבוהות במערב, שהנה כלת נובל תמשש את חזונה ותשנה את מדינת הענק מן הקצה אל הקצה התנפצו במהירות.

התברר כי מראית עין של דמוקרטיה היא – באופן מפתיע – לא דמוקרטיה של ממש. האליטה הצבאית ממשיכה להחזיק במשאבים רבים והיכולת לבקר אותה מצומצמת עד לא קיימת, בהתבססה על חקיקה המאפשרת כל מי שנחשב לסכנה על ביטחון המדינה. ואין מונח אמורפי וגמיש יותר מזה שאותו שולפים משטרים רודניים מהארסנל כל אימת שמתחילה מחאה קטנה. עם מערכת של בתי משפט לא עצמאיים בעליל, נעצרו בחודשים האחרונים בכירים של אתר מקומי שפרסם כתבה על שחיתות בממשלה ועובדים שמחו על תנאי העסקתם. שני כמרים ממיעוט הקאצ'ין הנוצרי, ששיתפו פעולה עם עיתונאים שחקרו הפרות זכויות אדם של הצבא בצפון מיאנמר, נעלמו, ואסירים פוליטיים עדיין נמקים בבתי הכלא הידועים לשמצה במדינה.

נגד החונטה קמו ארגוני מורדים במרוצת השנים, שנאבקו למען זכויות של מיעוטים שונים החיים בשטחה של מיאנמר המגוונת מבחינה אתנית. חלקם פועלים במדינת קאצ'ין ושאן הגובלות בסין, וחרף משא ומתן שקידמה סו צ'י, העימותים בין הצדדים לא שוככים. כוחות הביטחון המקומיים עודם נוקטים טקטיקות אכזריות נגד כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם המורדים, כולל הרג חסר-אבחנה ועינויים ואונס כלפי חשודים. ואולם, היד הקשה ביותר מופעלת נגד מיעוט מוסלמי קטן ומשולל זכויות, שנחשב כמעט לתת-אדם במיאנמר.

אלו הם בני הרוהינגיה, המרוכזים בעיקר החיים במדינת ראקין. בעקבות חוק מ-1982, שמיין את שלל הקבוצות האתניות החיות במדינה, נבחרו ב-135 קבוצות מסוימות הזכאיות לקבל אזרחות. הרוהינגיה לא נכללו בה, ולכן הם זוכים ליחס של מעין עלוקות מצד המשטר, ששלל מהם זכויות רבות והליכים בסיסיים, כמו מענק תעודות לידה. מאז קיבלה בורמה את עצמאותה מבריטניה ב-1947, התקוממו תושבי האזור למען הקמת מדינה מוסלמית נפרדת והתכתשויות עם כוחות הביטחון הסלימו מעת לעת. סבב האלימות האחרון, עם זאת, רחב יותר ואכזרי יותר לפי עדויות של תושבים מקומיים ושל ארגוני זכויות אדם.

הטריגר היה מתקפה בחודש אוקטובר האחרון של עשרות חמושים על שלוש עמדות של משמר הגבול עם בנגלדש, שבמהלכה נהרגו תשעה שוטרים ונלקחו בידי החמושים כלי נשק רבים. האשמה הוטלה על ארגון בדלני אסלאמי של בני הרוהינגיה, שהיה פעיל בעיקר בשנות ה-80 וה-90. הנקמה לא איחרה לבוא, וצבא מיאנמר פתח במבצע רחב היקף וחסר עכבות במדינת ראקין. לפי דוח של אמנסטי מדצמבר האחרון, כוחות הביטחון ירו ללא אבחנה באזרחים, גם באמצעות מסוקי קרב, שרפו כפרים ומסגדים, אנסו נשים וילדות ובזזו את רכוש התושבים. על ארגוני סיוע ועיתונאים עצמאים נאסרה הכניסה לאזור ועשרות אלפים נעקרו מבתיהם.

בקהילה הבינלאומית לחצו על השלטון האזרחי לכאורה במיאנמר לעצור את מעשי הזוועה ולהעמיד לדין את האחראים לכך, אך גם סו צ'י בחרה בדרך הטיוח ואמרה כי כוחות הביטחון פועלים במסגרת החוק. מנהיגת המדינה ביקשה מהעולם שלא להתרכז בצד השלילי ולפגוע ביציבות המדינה, בהערות תמוהות שפגעו עוד יותר ביוקרת העבר של כלת פרס נובל לשלום. כדי להדוף את הלחץ מצד העולם, הוקמו שתי ועדות בדיקה, שאחת מהן מורכבת מבכירי כוחות הביטחון, והשנייה, שבה חבר גם מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי ענאן, היא בעלת תפקיד מייעץ בלבד. כשהפושע חוקר את עצמו, מעט מאוד אמת יכולה לצאת אל האור.

בעוד ההכחשות נמשכות, העדויות על היקף ההרג וההרס הולכות ומצטברות. בתחילת החודש פרסמה נציבות זכויות האדם באו"ם דוח קודר על הנעשה במיאנמר שבו נכתב כי מעשי ההרג ההמוניים ומעשי האונס הקבוצתי שביצעו כוחות הביטחון של מיאנמר נגד הרוהינגיה מאז אוקטובר מהווים ב"סבירות גבוהה מאוד" פשעים נגד האנושות וטיהור אתני.

אישה אחת סיפרה לחוקרי האו"ם כי היא ראתה כיצד הכוחות שיספו את גרונו של בנה, תינוק בן שמונה חודשים; אישה אחרת נאנסה על ידי חיילים וראתה לנגד עיניה כיצד הם הורגים את בתה בת החמש שניסתה לעצור אותם; ילדה בת 14 תיארה כיצד ראתה בזמן שנאנסה בידי קבוצת חיילים את אמה מוכה למוות ואת אחיותיה, בנות שמונה ועשר, נרצחות בסכינים. במקרה אחר, בני משפחה אחת, בהם מבוגרים ונכים, הוכנסו לבית ונשרפו חיים.

בשבועות האחרונים הכריז הצבא כי המבצע הושלם ו"הסדר והשלום" הושבו לאזור, אולם מאז דווח על עימותים נוספים, כשאפילו דאעש קרא למוסלמים לאחוז בנשק ולנקום את פשעי כוחות הביטחון.

חימוש תוצרת כחול-לבן

חרף הסרת הסנקציות הכלכליות, ארצות הברית הותירה במקומו את אמברגו הנשק על מיאנמר, וכך גם האיחוד האירופי. ואולם, סין ורוסיה סירבו להצטרף לכך ולקבע את העיצומים הללו במועצת הביטחון של האו"ם - מה שמותיר פתח לעסקאות נשק עם המשטר במיאנמר. אל פתח זה נכנסת ישראל, שהוכיחה בעבר כי היא אינה בוחלת בדבר כשזה נוגע לעסקאות נשק.

בין ישראל למיאנמר יש יחסים ארוכים, שתחילתם עוד ב-1953. שתי המדינות - ישראל ובורמה דאז - התנתקו מהאימפריה הבריטית והפכו לעצמאיות באותה שנה. ב-1955 הגיע ראש הממשלה הראשון של בורמה, או נו, לישראל והיה למנהיג הזר הראשון המבקר ביקור רשמי במדינה. העסקה הצבאית הראשונה כללה העברת 30 מטוסי ספיטפייר לבורמה, אך היה זה רק המתאבן. משה דיין ושמעון פרס הגיעו ב-1958 לביקור גומלין בבורמה, ושלוש שנים לאחר מכן היה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון אורחו של או נו.

ב-1962 התחוללה מהפכה סוציאליסטית בבורמה, שהפילה את או נו. היחסים בין ירושלים לראנגון התקררו, אם כי המשיכו להתקיים עד שהתחדשו במלוא עוצמתם אחרי ההפיכה הצבאית של 1988. בעוד הדיכוי האלים שהחונטה נקטה נגד תנועת המחאה הפרו-דמוקרטית הובילה לאמברגו נשק מצד ארצות הברית ובריטניה, דוח של חברת המודיעין האזרחית "ג'יינס" חשף כי ב-1989 העבירה ישראל בחשאי לבורמה - ששינתה את שמה למיאנמר - משלוחי נשק שכללו טילי נ"ט ומטולי רימונים שתפסה מהפלסטינים במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

ב-1997 זכתה אלביט במכרז להשבחת 36 מטוסי קרב של צבא מיאנמר, וסופקו לה גם טילי אוויר-אוויר ישראליים. שנה לאחר מכן רכשה המדינה הדרום-מזרח אסייתית 16 תותחי 155 מ"מ מתוצרת סולתם מערכות, שהועברו ככל הנראה דרך סינגפור.

המסקנות על כך שכוחות הביטחון במיאנמר אחראים לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות כלפי בני הרוהינגיה הועלו בכתב עוד ב-2014, בדוח של חוקרים מטעם אוניברסיטת הארוורד. מי שהואשמו בכך היו בין היתר ראש החונטה מין אונג הליינג והגנרל הבכיר אי מאונג מאונג. השניים יגיעו שנה לאחר מכן לישראל, לפני אותן בחירות היסטוריות. ב-30 ספטמבר 2015, כחודש לפני הבחירות, נועדו בכירי הצבא של מיאנמר עם הנשיא ראובן ריבלין, עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט ועם בכירים ישראלים אחרים.

בישראל ניסו להצניע את דבר הביקור, אך לראש החונטה היו תכניות משלו והוא פרסם בעמוד הפייסבוק שלו את השלל שהשיג בטיול במעצמת הייצוא הביטחוני המזרח תיכונית. פרט לתמונות מחויכות עם גורמים רמי-דרג, שאגב כך הקנו למשטר החשוך מידה לא מבוטלת של לגיטימיות, הגנרל חשף כי קיים דיונים על רכישת ציוד צבאי ועל הדרכת כוחותיו, לצד קניית ספינות קרב. הוא אף סייר בתעשייה האווירית, באלביט ובאלתא.

אימון של כוחות הביטחון של מיאנמר על ידי חברת אספקת הציוד הישראלית תאר אידיאל קונספטס (צילום מסך)
אימון של כוחות הביטחון של מיאנמר בנשק ישראלי (צילום מסך מאתר "תאר אידיאל קונספטס")

כתשעה חודשים לאחר מכן היה ביקור הגומלין. ב-27 ביוני פרסם ראש החונטה בפייסבוק שלו תמונה מפגישה שקיים באותו יום במיאנמר עם מישל בן ברוך, ראש האגף לסיוע ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט), שאחראי על ייצוא התוצר הביטחוני של מדינת ישראל למדינות אחרות. לכן, בידיו גם הסמכות לעצור עסקאות נשק עם משטרים רודניים הטובחים באזרחיהם, אולם כפי שקורה בדרום סודאן - וקרה גם ברואנדה, בבוסניה, בדרום אפריקה ועוד - אין זה מספיק כדי לבלום את הקשרים הצבאיים של ישראל. בן ברוך לא הגיב לפנייה בנושא.

אחת מהנהנות מקשרי המסחר עם מיאנמר היא "תאר אידיאל קונספטס", חברת אספקת ציוד לכוחות משטרה וצבא וספקית רשומה של משרד הביטחון מאז 1990. בנוסף לכך, יש לה גם מחלקה בינלאומית שמספקת ציוד גם לכוחות ביטחון ברחבי העולם. אותה מחלקה פרסמה באוגוסט האחרון כי ערכאות "קורנרשוט", כלי נשק בפיתוח ישראלי המיועד ללחימה בשטח בנוי, נכנס לשירות מבצעי בשורות הכוחות המיוחדים של מיאנמר. באתר החברה פורסמו כמה תמונות מאימוני הכוחות על ידי החברה. בין חברי ההנהלה נמצא גם מפכ"ל המשטרה לשעבר שלמה אהרונישקי. החברה לא הגיבה לפנייה בנושא.

"מדיניות היצוא הביטחוני נבחנת באופן תדיר"

בימים אלו נידונה עתירה נגד המדינה בבג"צ בדרישה להפסיק את משלוחי הנשק למיאנמר. בית המשפט קיבל את בקשת המדינה לקבל ארכה של חודש כדי להגיב לעתירה, שאותה מוביל עו"ד איתי מק. "ישראל עשתה טעות היסטורית, כשהזמינה את ראש החונטה לביקור בישראל וסגרה עסקאות לנשק ולאימונים, לפני שהמעבר המיוחל לדמוקרטיה בבורמה התממש".

לדבריו, "יש להניח כי ישראל רצתה דריסת רגל בבורמה, כל עוד שחברות אמריקניות ואירופיות מוגבלות בשל אמברגו. זו לא התנהלות חדשה, תמיד נמצאו אינטרסים שתירצו את הסיוע הצבאי למשטרים דיקטטוריים. השאלה אם מלבד אינטרסים למדינת ישראל, לא צריכים להיות גם קווים אדומים וערכים".

ממשרד הביטחון נמסר כי הוא אינו "נוהג למסור פרטים בנוגע למדיניות הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל, וזאת מטעמים ביטחוניים, מדיניים ואסטרטגיים. עם זאת, הפיקוח על היצוא הביטחוני מתבצע על פי האמנות והמשטרים הבינלאומיים - הסדר וסנהאר - ובכפוף להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם. מדיניות הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל, לרבות בנוגע למדינות מסוימות, נבחנת באופן תדיר בתיאום עם משרד החוץ וגורמים ממשלתיים נוספים, בכפוף לאמות המידה הבינלאומית".

(עדכון ראשון, 16.3, 17:00)