גופת פעוט על גדת נהר: התמונה שזועקת את כאב המוסלמים במיאנמר

אביו של פעוט שמת במהלך ניסיון בריחת משפחתו מהאלימות במיאנמר מנסה לגרום לעולם להקשיב לסבלו ולסבלם של כל בני הרוהינגיה, באמצעות מותו הטראגי של בנו. בריאיון לרשת CNN השבוע הוא סיפר על בנו, מוחמד שוחאייט, פעוט בן שנה וארבעה חודשים, שנמלט לבנגלדש, אך מת מטביעה בדרך, כשפניו תחובות בבוץ.

בני הרוהינגיה, קבוצה אתנית מוסלמית במיאנמר, נרדפים על ידי צבא המדינה שבדרום-מזרח אסיה. רבים שברחו ממנה מעידים על מקרי אונס, רצח והצתה של כוחות הביטחון. מוחמד היה עם אמו ואחיו כשהשלושה ניסו לחצות את נהר נאף לעבר בנגלדש כשסירתם טבעה.

תמונת גופת הפעוט שנשטפה לגדה מזכירה את תמונתו של הפליט הסורי איילן כורדי, שטבע לחופי טורקיה בעודו מנסה לברוח עם משפחתו ליוון. כעת, זאפור עלאם, אביו של מוחמד, שהגיע קודם לכן בבטחה לבנגלדש, מבקש שכפי שהעולם שעה למשבר הפליטים בעקבות כורדי, הוא ישעה למשבר בני הרוהינגיה בעקבות שוחאייט.

לקריאה נוספת:
תגובת מיאנמר לטענות על טיהור אתני: "העולם מתרכז רק בצד השלילי"
שריפת כפרים ואונס: צבא מיאנמר מואשם בהרג שיטתי של מוסלמים

"המסוקים ירו עלינו בכפר וחיילי צבא מיאנמר פתחו גם הם באש לעברנו. סבי וסבתי נשרפו למוות. כל הכפר שלנו הוצת ונשרף כליל בידי הצבא. לא נותר כלום", סיפר השבוע עלאם לרשת CNN. "כשאני רואה את התמונה, אני מעדיף למות. לחיי אין טעם יותר. אני רוצה שכל העולם ידע, אי אפשר לתת לממשלה במיאנמר עוד זמן. הגיעה העת לנקוט צעדים, אחרת הם יהרגו את כל הרוהינגיה".

יותר מ-80 בני רוהינגיה נהרגו בשבועות האחרונים ועשרות אלפי אחרים נמלטו ממיאנמר, המכונה גם בורמה, וחצו את הגבול לבנגלדש. יותר מ-12 אלף לכודים במחנות עקורים בראחין מאז שפרצה האלימות ב-2012. .

בדוח שפרסם לאחרונה ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" נטען כי הפעילות של צבא מיאנמר נגד קבוצת המיעוט רוהינגיה עשויה להיחשב "פשעים נגד האנושות". בתגובה להאשמות לטיהור אתני, טוענת אונג סן סו צ'י, שרת החוץ של מיאנמר וכלת פרס נובל לשלום, המשמשת בפועל מנהיגת המדינה, כי הקהילה הבינלאומית מעוניינת לפלג בין הבודהיסטים למוסלמים החיים בראחין.

במיאנמר חיות 135 קבוצות אתניות המוכרות בחוק, אך יותר ממיליון בני הרוהינגיה אינם נחשבים לחלק מהקבוצות האלה. רובם אינם זכאים לאזרחות, לחופש תנועה או לגישה לשירותים בסיסיים כמו שירותי בריאות וחינוך. זאת, על אף שהם חיים במדינה כבר דורות רבים ומהווים רוב בקהילת ראחין.